אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> ביהמ"ש: צהרון – לא חלק מ"הוצאות חינוך"

ביהמ"ש: צהרון – לא חלק מ"הוצאות חינוך"

מאת: עו"ד מאיה הר ציון | תאריך פרסום : 31/08/2017 16:43:00 | גרסת הדפסה
עו"ד מאיה הר ציון (צילום: אייל אליאס) [אילוסטרציה חיצונית: Roman Kosolapov, www.123rf.com]

השופט אסף זגורי ביטל באחרונה החלטה של ההוצל"פ שחייבה אב במחצית מהוצאות הצהרון של בתו, בין היתר מאחר שהמילה "צהרון" לא הופיעה בהסכם המזונות בין ההורים.

בתחילת יולי השנה החליטה רשמת ההוצאה לפועל בנתניה לחייב אב במחצית מהוצאות הצהרון בו שוהה בתו, הנמצאת במשמורת האם.

האב הגיש ערעור על ההחלטה בבית המשפט למשפחה בנצרת. לדבריו, הסכם פשרה בעניין מזונות הילדה שנחתם בינו לבין האם ב-2014 חייב אותו להעביר לאם מזונות של 2,250 שקל לחודש ובנוסף להשתתף בחלקים שווים בהוצאות שונות שפורטו בהסכם כגון שכר לימוד וחינוך, בריאות, ארגון מסיבת בת מצווה, מחשב ועוד.

לדבריו, לשון ההסכם ברורה ואינה כוללת את הוצאות הצהרון. הוא הוסיף שעל פי הפסיקה עלויות הצהרון אינן נכללות ב"הוצאות חינוך". בנסיבות אלה לדבריו רשמת ההוצאה לפועל חרגה מסמכותה והוסיפה להסכם פרשנות החורגת מההבנות שאליהן הגיעו הצדדים.

האם טענה מנגד שצהרון יכול להיחשב חלק מהוצאות החינוך וביקשה שלא להתערב בהחלטת הרשמת.

"צורך של האם"

סגן נשיא בית המשפט למשפחה בנצרת, השופט אסף זגורי, קיבל את הערעור. הוא הבהיר שהרשמת פירשה את ההסכם ככולל הסכמה לחיוב האב בהוצאות הצהרון מאחר שלהשקפתה, חיוב בצהרון נכנס בגדר "הוצאות חינוך ושכר לימוד" בהן התחייב המערער להשתתף. בכך לדבריו היא טעתה.  

השופט הדגיש שלשון ההסכם ברורה "גם במבט ראשון וגם במבטים נוספים" והמילה "צהרון" לא נכללה בו. כמו כן, אין בהסכם חיוב של האב להשתתף בהוצאות "טיפול", "דמי טיפול", "שמרטפות" או "השגחה", מה שיכול היה אולי לבסס חיוב בעלויות הצהרון.

השופט הוסיף שבהסכם לא נרשם שהאב ישתתף במחצית מכל ההוצאות החינוכיות שיהיו לקטינה ויש להניח שהצדדים התכוונו אך ורק לאותן הוצאות שנרשמו בו במפורש. לדבריו, ההוצאות הנוספות שנקבעו בהסכם הן מפורטות ורחבות וסביר להניח שאם הצדדים היו מעוניינים לכלול צהרון או דמי טיפול הם היו עושים כן במפורש.

השופט הוסיף שבזמן עריכת ההסכם הילדה הייתה בת שנתיים והוצאות הצהרון בוודאי נשקלו על ידי הצדדים ולכל הפחות הם יכלו לצפות אותן.

השופט ציין שאין בפסיקת בית המשפט העליון קביעה חד משמעית שצהרון מהווה חלק מהוצאות החינוך ולעומת זאת, יש פסיקה הרואה בצהרון "דמי טיפול" ולא הוצאה חינוכית. בהקשר זה השופט הבהיר שהוצאות חינוך מתייחסות בדרך כלל לאגרות בית ספר, ספרי לימוד, ציוד, חוגים, קייטנות ושיעורי עזר בעוד ששהיית ילדים בצהרון אחר הצהריים אינה "לצרכי חינוך" אלא נועדה לאפשר לאם לעבוד, כך שמדובר בצורך של האם ולא של הילד.

לפיכך ביטל השופט את חיוב האב בהוצאות הצהרון של הילדה וחייב את האם בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 2,500 שקל.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד מאיה הר ציון עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ