הבן, שנהרג לפני שנתיים, לא היה בזוגיות. בית המשפט למשפחה אישר להורים לשאוב מנות זרע אך בסופו של יום דחה את תביעתם להשתמש בו להפריית אישה זרה. ערעור שהגישו למחוזי נדחה לאחרונה.
הורים שבנם נהרג לפני כשנתיים ולא הותיר אחריו ילדים ובת זוג לא יוכלו להשתמש בזרעו להבאת נכדים. כך קבעו לאחרונה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב שאול שוחט והשופטים עינת רביד ונפתלי שילה בפסק דין שדחה את ערעור ההורים על החלטה דומה של בית המשפט למשפחה. שלושת השופטים קבעו כי הלכה שניתנה בבית המשפט העליון ב-2016 מחייבת ראיות ברורות וחד-משמעיות לרצונו המשוער של המנוח להביא ילדים שלא יכיר ולא יזכה לגדל, וההורים לא עמדו בנטל ההוכחה הכבד.
הבן הלך לעולמו בגיל 36. בית המשפט למשפחה אישר להוריו לשאוב את זרעו אך לפני מספר חודשים דחה את בקשתם לבצע הפרייה עם אישה בה בחרו להבאת נכדיהם.
בפסק הדין נקבע כי ההורים לא הוכיחו שבנם המנוח רצה להביא ילדים בכלל ולאחר המוות בפרט, ושרצה לממש רצון זה עם אישה שאינו מכיר ולא הייתה זוגתו.
בערעור שהגישו ההורים על פסק הדין הם טענו בין היתר כי מאחר שלבנם לא הייתה בת זוג הם לא היו אמורים להוכיח שהיה מעוניין להביא ילדים עם אישה שאינו מכיר. לטענתם, כל שהיה עליהם להוכיח הוא שבנם רצה ילדים לאחר מותו, ובנטל זה הם עמדו שכן הנחת היסוד היא שאדם סביר רוצה להותיר אחריו דור המשך.
מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שהתנגד לבקשת ההורים מלכתחילה, נטען כי בהלכה שניתנה בבית המשפט העליון ב-2016 נקבעו שני פרמטרים הכרחיים להוכחה: רצון להביא ילדים לעולם לאחר המוות ורצון לעשות זאת עם אישה שאינה זוגתו של הנפטר. ההורים לא עמדו בנטל ההוכחה האמור.
"קצרה ידינו מלהושיע"
סגן הנשיא שאול שוחט קבע כי פסיקת בית המשפט העליון למעשה הכירה במתן אפשרות להורים להוכיח "רצון משוער" של בן שנפטר ביחס להבאת ילדים לעולם. עם זאת, נטל ההוכחה שהוטל עליהם כבד ומחייב ראיות מפורשות וברורות לקיומו של רצון כזה.
במקרה הנוכחי, ההורים לא הציגו ראיות המעידות על כך שבנם רצה להביא ילדים לאחר המוות, שלא יזכה להכיר ולגדל, ולכן אי אפשר לקבל את ערעורם ואת בקשתם לעשות שימוש בזרעו.
השאלה הנוספת, האם היה הבן מסכים להפריית אישה זרה שאינה בת זוגו, הוסיף השופט, אינה רלוונטית כאן מאחר שההורים לא עברו את המשוכה הראשונה שכאמור דורשת להוכיח את עצם הרצון להביא ילדים לאחר המוות.
עם זאת, השופט ציין כי שאלה זו אכן התחייבה בזמנו משום שבמקרה שעמד בפני בית המשפט העליון הייתה בת זוג שסירבה לשימוש בזרע וההורים רצו להפרות אישה אחרת, ובהחלט ייתכן שהיא נדרשת כשאין בת זוג בתמונה.
"ליבי ליבי עם המערערים ואולם נראה כי קצרה ידינו מלהושיע", כתב השופט נפתלי שילה והצטרף לעמדתו של השופט שוחט. גם השופטת עינת רביד הסכימה עם תוצאה זו, תוך שציינה כי אף שנטל ההוכחה הנדרש מההורים כבד עצם האפשרות לבדוק "רצון משוער" של נפטר היא חידוש ישראלי שנועד ללכת לקראת הורים שכולים.
לפיכך הערעור נדחה ללא חיוב בהוצאות.
לפסק הדין בתיק עמ"ש 15896-04-19
- ב"כ המערערים: עו"ד לענייני משפחה איריס שיינפלד, עו"ד גל הופמן, עו"ד דורית ארבל
- בשם היועמ"ש: עו"ד אורלי לוי מנצור
עו"ד יניב הלוי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.