אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> בוררות בסכסוכי משפחה עסקיים

בוררות בסכסוכי משפחה עסקיים

מאת: ישראל שמעוני, עו"ד; רונן סטי, עו"ד | תאריך פרסום : 23/03/2005 12:00:00 | גרסת הדפסה

המצב המשפטי הנוכחי מקיים מצב של חוסר וודאות בדבר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בבקשות שונות המוגשות בקשר עם הליכי בוררות בסכסוכי משפחה עסקיים בהם מעורבים תאגידים. מדובר במקרים בהם בעלי הדין מבקשים לאשר את פסק הבוררות, לבטל אותו או להגיש בקשות שונות בעניין הליך הבוררות המתנהל.

לאחרונה, הוגשה לכנסת הצעת חוק לתיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בוררות), התשס"ה – 2004, המעלה על נס את פסיקתו האחרונה של כב' השופט עדי אזר ז"ל אשר תסייע בידי בעלי הדין ופרקליטיהם לפנות לבית המשפט המתאים במקרים אלו.

בוררות בסכסוכי משפחה עסקיים

בישראל קיימים עסקים רבים ובולטים המתנהלים על-ידי בני המשפחה: תאגידים משפחתיים העוסקים בתחום הנדל"ן, בייצור ושיווק מוצרי צריכה, רכב ותעשיה- משמשים כמנהיגים  בתחומם. ואולם, ההרכב המשפחתי מחייב לא פעם התמודדות עם קונפליקטים הנוגעים להחלטות עסקיות חשובות. אלו הופכים לעיתים אף לסכסוכים עסקיים–משפחתיים.

הליך בוררות מקצועי עשוי לספק מענה פרטי ויעיל לסכסוכים אלו. מאמר זה דן ביצירת התאמה בין הליך הבוררות לבין הערכאה השיפוטית אשר נדרשת לשם דיון בשאלות הנוגעות להליך הבוררות. לדוגמא: בקשה לאשר בסיום הליך הבוררות את פסק הבוררות כפסק-דין.

חוק בית המשפט לענייני משפחה[1] אשר נכנס לתוקף בשנת 1995, מגדיר את סמכויות בית המשפט לענייני משפחה. כעולה מדברי ההסבר לחוק וכן מהפסיקה שדנה בנושא, התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה נעוצה בתפיסה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מכלול המחלוקות שבין בני המשפחה. ריכוז זה יאפשר לרדת, באמצעות גופי ייעוץ שונים, לשורשיה של המחלוקת, ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה.

על מנת שתובענה אזרחית רגילה תבוא בשעריו של בית המשפט לענייני משפחה לפי חוק זה, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים:

א. המדובר בתובענה "בין אדם לבין בן משפחתו" (הגדרת "בן משפחה כוללת משפחה קרובה).

ב. המדובר בתובענה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה".

סעיף 1 (2) לחוק מגדיר את תנאי הכניסה הנ"ל לבית המשפט לענייני משפחה:

"תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא."

ביום 1.7.96 נכנס לתוקפו צו בית המשפט לענייני משפחה (בוררות בענייני משפחה), התשנ"ו 1996. סעיף 1 לצו זה קובע כי:

"התובענות המוגשות לבית המשפט לפי חוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, שנושאן ענייני משפחה כמשמעותם בחוק, יידונו בבית המשפט לענייני משפחה."

מכאן, כאשר סכסוכים בתחום המשפחה מתנהלים בהליך בוררות, תהא לבית המשפט לענייני משפחה הסמכות לדון בבקשות שונות המוגשות בגינם, כגון: בקשה לאישור פסק בורר, בקשה לביטולל פסק בורר, דיון בהיקף סמכותו של הבורר וכן עניינים בהם קשור הליך הבוררות בפסיקת בית המשפט.

ואולם, עיון בפסיקת בתי המשפט מעמיד בסימן שאלה את היקף סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לעומת בית המשפט המחוזי, לדון בשאלות הנוגעות להליכי הבוררות המתנהלים בסכסוכים משפחה בהם מעורבים תאגידים. סכסוכים אלה נכנסים פעמים רבות לתחום הסכסוכים המשפחתיים – עסקיים.

בהמשך לפסיקה חדשנית ואמיצה של כב' השופט ד"ר עדי אזר ז"ל ולמהלכים נוספים בנושא, נדונה כיום הצעת חוק בכנסת שמטרתה ליצור וודאות רבה ככל הניתן, אשר תאפשר לאנשי עסקים ופרקליטיהם לדעת מיהו בית המשפט המוסמך לדון בשאלות הנוגעות להליכי בוררות בהם מעורבים תאגידים.

מ"אדם" נגד משפחתו –  לתאגיד ו"משפחתו"

כב' השופט יצחק כהן התייחס בפסק-הדין בעניין "מצפה הימים"[2] לתנאי הראשון הנדרש לשם כניסה לבית המשפט לענייני משפחה והוא: תובענה של אדם כנגד משפחתו.

במקרה שלפנינו המבקשת הנה תאגיד. בית המשפט נזקק לצורך זה לסעיף 4 לחוק הפרשנות[3], הקובע כי:

"מקום שמדובר באדם – אף חבר בני אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד."

בדרך זו מסיק בית המשפט, כי ניתן להפנות לבית המשפט לענייני משפחה סכסוכים בין תאגידים לבני משפחה כאשר מדובר למעשה בקרבה בין בעלי המניות בתאגיד לבין אחרים. גישה זו עשויה להפנות סוגיות כבדות בדיני חברות לבתי המשפט לענייני משפחה, הואיל ומדובר ביחסים משפחתיים, וליצור מצב בו שאלות משמעותיות בדיני התאגידים והעסקים יתבררו בבית-המשפט לענייני משפחה שהוקם בעיקרו לצורך פתרון סכסוכים משפחתיים ולא עסקיים.

פסיקת כב' השופט ד"ר עדי  אזר ז"ל

אל מול פסיקה זו ,ניתנה לאחרונה פסיקה סותרת מאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב[4].  כב' השופט ד"ר עדי אזר ז"ל, בהחלטתו בעניין זה ביושבו כרשם בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע, כי פירושו הנ"ל של בית המשפט המחוזי בנצרת, בעניין מצפה הימים הנ"ל, איננו מתקבל על דעתו, וכי לא ניתן לקבוע כי תאגיד ייחשב משפחה וכי אדם יראה בתאגיד את משפחתו.

כב' השופט ד"ר עדי אזר ז"ל היטיב לתאר תכלית זו:

"בלשון בני אדם ועל-פי תכלית החקיקה לא ניתן לקבוע כי תאגיד ייחשב משפחה וכי אדם יראה בתאגיד את משפחתו. צירופם של תאגידים לסכסוך מעיד על אופי מסחרי של המקרה בעוד שהמחוקק התכוון לכך שהחוק יחול על סכסוכים ישירים בין בני משפחה ולא על סכסוכים באמצעות תאגידים."

משכך, נראה כי כלל יסוד הוא, שעניינים הנוגעים להליכי בוררות בהם תאגידים (וחבר בני אדם בצורותיו השונות) הנם צד לסכסוך המשפחתי עסקי, צריכים להתברר בבית משפט שונה מבית המשפט לענייני משפחה, כאמור בפסיקה חדשנית זו.

הצעת החוק לתיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – בוררות), התשס"ה – 2004

על-פי הצעת החוק, יוגדר בסעיף 1 (2) לחוק "אדם" - לעניין תובענות המוגשות לבית המשפט לענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, שאינו חבר בני אדם במשמע, לרבות תאגיד.

הגדרה זו תיישם למעשה את פסיקת כב' השופט אזר ז"ל ותפנה סכסוכים משפחתיים עסקיים בהם מעורבים תאגידים לבתי משפט אחרים מבית המשפט לענייני משפחה ככל שמדובר בתובענות הנוגעות להליכי בוררות. הואיל והסמכות בברירת המחדל הנה לבית המשפט המחוזי יתברר השאלות הנוגעות להליכי בוררות אלה שם.[5]

מן הראוי להדגיש, כי בית המשפט העליון דן בפסק הדין בעניין חבס[6] בתנאי השני הנדרש לשם ניהולו של הסכסוך בבית המשפט לענייני משפחה. בעוד תנאי הכניסה הראשון מדבר על קשרי המשפחה הנדרשים, דן התנאי השני באופיו של הסכסוך: תובענה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה". הוא פסק, כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא, שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. בית המשפט מייחס חשיבות רבה בפסק הדין למניעי הסכסוך, האם מדובר במניעים משפחתיים או עסקיים. במלים אחרות, תובענה אזרחית עילתה בסכסוך בתוך המשפחה, אם סיבת הסכסוך או מקורו הם ביחסי משפחה."[7]

בירור המניעים יכול שיתברר מתוך כתבי הטענות והתמונה שתיחשף בבית המשפט. יחד עם זאת, ברור כי הואיל והתשובה לשאלה זו מחייבת הפעלת שיקול דעת, הרי שאין תשובה חדה וברורה בעניין. מצב זה יוצר חוסר וודאות גם ביחס לשאלת סמכות הדיון בתובענות הנוגעות להליכי בוררות בתחום המשפחתי-עסקי. הצעת החוק עשויה לפתור חוסר וודאות זה כאשר התאגיד המשפחתי מהווה צד לסכסוך, דבר המלמד בדרך-כלל על מוטיב עסקי. כך, כבר בבדיקת תנאי הכניסה הראשון יהא ניתן להפנות את הסכסוך לבית משפט שונה ומתאים יותר מבית המשפט לענייני משפחה.

סיכום

הצעת החוק אשר הוגשה לכנסת ומתמקדת בתנאי הראשון, היינו, אדם המגיש תובענה נגד בן משפחתו תיצור וודאות בכך שתוציא כעניין שבהגדרה את הסכסוכים המשפחתיים בהם תאגידים מהווים צד להם מבתי המשפט למשפחה. מדובר כמובן אך ורק ביחס למקרים בהם מדובר בתובענות המתעוררות עקב הליכי בוררות. חידוש זה עשוי לסייע לבעלי הדין בבחירתם לקיים הליך בוררות בעניינם תוך בירור הבקשות הנוגעות להם בערכאה המתאימה.

מהלך זה יחזק את הליך הבוררות בקרב ציבור אנשי העסקים המעוניין בפתרון סכסוכים מהיר ויעיל ולצורך כך מעוניין בהליך בוררות שיתן לו את המענה המתאים.


* בוררים ומגשרים. עו"ד שמעוני- ס. ראש לשכת עוה"ד וחבר המועצה הארצית. יו"ר הועדה ליחב"ל- צ'כיה, הונגריה ורומניה. עו"ד סטי, מחבר הספר "דרך הגישור להסכם". יו"ר ועדת הגישור והבוררות במחוז ת"א והמרכז.

**   כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברים ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.


פס"ד שאוזכרו במאמר:

רע"א 6558/99 נחום חבס ואח' נ' דין חבס, פ"ד נד' (4) 337


[1] התשנ"ה – 1995.

[2] ה.פ 476/97 "מצפה הימים" בע"מ נ' צדיק חזן ואח' [פדאור (לא פורסם) 98 (6) 506]

[3] התשמ"א – 1981.

[4] בש"א 6980/04, מירלה לצאטו בע"מ נ' אסתר וכפיר לוצאטו בע"מ (טרם פורסם) מיום 8.7.04.

[5] אלא אם כן בית המשפט אשר הפנה הסכסוך לבוררות היה בית משפט אחר על-פי סמכותו לסעיף 79ב' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984.

[6] רע"א 6558/99 נחום חבס ואח' נ' דין חבס, פ"ד נד' (4) 337.

[7] שם, בעמ' 343. כמו-כן ראה בר"ע 14/96 (ת"א) פלונית נ' אלמונית, פ"ד נו' (3), 173 בדברי כב' סגן נשיא ח' פורת.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ