בית הדין הרבני דחה באחרונה תביעה של בעל לחייב את אשתו להתגרש. הדיינים לא השתכנעו כי הוא "מאס" באשתו מכיוון שלא קיימה עמו יחסים והתרשמו כי הוא מעוניין בגירושין בשל קשריו עם אישה אחרת. לנוכח היחסים העכורים, הדיינים המליצו לצדדים להתגרש בהסכמה.
בני הזוג נישאו ב-1993 והביאו לעולם 3 ילדים. ב-2014 נפרדו והבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. האישה מצידה סירבה להתגרש וביקשה שלום בית.
לייעוץ בתחום:
עורך דין משפחה
הבעל הודה כי הוא חי עם אישה אחרת וכי הקשר עמה החל עוד בתקופת הנישואין. עם זאת, הוא טען כי הדבר נבע מכך שבינו לבין אשתו לא התקיימו "יחסי אישות סדירים".
הבעל סיפר כי הצליח לקיים יחסים עם אשתו רק כארבע שנים לאחר הנישואין ומאז, במשך מעל 20 שנה, הם קיימו יחסים אולי 30 פעמים.
לדבריו, אשתו "קרה ולא רגישה כלפיו" והוא שונא ומתעב אותה. הוא סיפר כי גם כשקיים עמה יחסים חשב על נשים אחרות ו"נשאר בבית בגלל הילדים". הוא ביקש לחייב את אשתו להתגרש על בסיס עילת "מאיסה עלי".
מנגד, האישה הסבירה כי בשנתיים הראשונות לנישואין היו לה בעיות רפואיות שמנעו ממנה לקיים יחסים אך היא נותחה והבעיה נפתרה. לדבריה, היא מעולם לא סירבה לקיים יחסים עם בעלה ודווקא הוא זה שזקוק לעזרה בקיום יחסים וסובל מאין אונות מתמשכת.
היא הוסיפה כי עד לפירוד הם חיו חיים תקינים ואף נסעו יחד לחו"ל ביוזמת הבעל. לדבריה, יש לדחות את טענת המאיסות מכיוון שהבעל הוא זה שגרם להתדרדרות היחסים לאחר שהחל לנהל רומן עם אחרת.
האישה סיכמה כי על אף המצב היא אוהבת את בעלה ומצפה שיעזוב את המאהבת ויחזור לביתם.
הבעל השיב כי לא הייתה לו ברירה אלא ללכת לנשים אחרות כי אשתו לא סיפקה אותו כמו שצריך ועשתה לו "טרור" בבית. הוא הוסיף כי אשתו "פרזיטית" ולא עובדת על אף שיש לה מקצוע וכי הנסיעות לחו"ל היו מבחינתו "הצגה".
על כך השיבה האישה כי לאורך השנים עשתה את כל מטלות הבית, בישלה, כיבסה וטיפלה בילדים.
נחוש לא לשוב
בית הדין הרבני בתל אביב, בהרכב אב בית הדין הרב זבדיה כהן, הרב מרדכי מזרחי בר אור והרב דוד שני, דחה את תביעת הבעל לחייב את האישה בגט.
לדברי הדיינים, אמנם ניכר מהתבטאויותיו של הבעל כלפי אשתו במהלך הדיונים כי הוא בהחלט מאס בה, אך נראה כי הטריגר לעזיבתו את הבית היה הרומן עם האישה החדשה.
לדבריהם, אין ספק כי הקשיים בחיי האישות תרמו למצב אך הם השתכנעו כי האישה מצידה הייתה מוכנה "לקבל" את הבעל בכל זמן שרצה ולכן אין הצדקה לחייב אותה להתגרש.
"טענתו שהאישה לא סיפקה אותו ולכן הלך לנשים אחרות לא מהווה עילה לחייבה בגט", כתבו הדיינים.
בסיכומו של דבר תביעת הבעל לחיוב האישה בגט נדחתה והוא חויב לשלם לה מזונות ומדור (שכר דירה). הדיינים הוסיפו כי מכיוון שהבעל נחוש לא לשוב לביתו והם לא רואים סיכוי לשלום בית בין הצדדים – הם ממליצים להם להתגרש בהסכמה "ויפה שעה אחת קודם".
- ב"כ התובע: עו"ד ג'ו יוסף בן דוד
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שרית יפה
* עורכת דין דנית אסף עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין