לפסק הדין בעניין עמותה לויפאסנה בישראל נ' שר האוצר
בג"ץ קבע, כי העמותה לויפאסנה בישראל אינה מוסד ציבורי לצורך זיכוי תורמיה במס, אך עם זאת המליץ לשר האוצר לקבוע בתוך שנה קריטריונים ברורים למדיניותו בדבר מתן הזיכוי, תוך שציין כי היה עליו לעשות כן כבר לפני כעשרים שנה.
העמותה לויפאסנה בישראל, שמטרתה להביא לשיפור המודעות העצמית וההתנהגות המוסרית באמצעות טכניקת הויפאסנה, ביקשה כי שר האוצר יכיר בה כמוסד ציבורי, לצורך סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה, המאפשר לתורמים להזדכות במס בגין התרומה. לאחר ששר האוצר דחה את בקשתה באופן סופי, עתרה כנגד החלטתו לבג"ץ.
העמותה טענה בין היתר, כי תכלית מתן הזיכוי לתורמים הינה לאפשר התקיימותם של מוסדות דלי תקציב ובכך לקדם את הפלורליזם החברתי והתרבותי. עוד טענה, כי היא נכנסת להגדרת 'מוסד ציבורי' שמקבל את הזכאות לפי הסעיף, וכי ע"פ הסעיף, תינתן הזכאות לעמותה המקדמת אחת משבע מטרות ציבוריות, והיא עונה לפחות על שלוש מהן- חינוך, תרבות וסעד.
לחילופין טענה בין היתר, כי גם אם אינה נכנסת למטרות המוגדרות, לשר האוצר סמכות בשיקול דעת להעניקו, אולם במקרה שלה, הנמקת השר הייתה חסרה והוא לא שקל את כל השיקולים הרלוונטיים. לבסוף הוסיפה, כי הופלתה לעומת עמותות אחרות שכן זכו להכרה כמוסד ציבורי.
שר האוצר ביקש לדחות את העתירה וטען, כי העמותה לא הוכרה בפועל כמוסד ציבורי, בפרט כיוון שמשמעות הזיכוי בפועל, הינה הקצאת מימון ממשאבי המדינה, וכי לא ניתן לומר כי העמותה מקדמת מטרה ציבורית של חינוך, תרבות או סעד, שכן יש לפרש את המונחים הללו באופן מצומצם ומחמיר, וזאת לאור ההשלכות הכלכליות של מתן הזיכוי כאמור.
עוד טען, כי עליו להשתמש בזהירות רבה ובמקרים חריגים בלבד בשיקול הדעת שניתן לו, ו כי בקשת העמותה נדחתה לאחר שבדק אותה במקצועיות ויסודיות. כמו כן, ביקש לדחות על הסף את טענת ההפליה משום שהועלתה בשלב מאוחר, ובכל מקרה לא הוכחה.
השופט מלצר דחה את העתירה בכפוף לקביעתו, כי עילת ההפלייה תישמר לעמותה. השופט ציין, כי כבר לפני עשרים שנה המליץ ביהמ"ש לשר האוצר לקבוע קריטריונים ברורים להפעלת שיקול דעתו ככל הנוגע לעמותות שאינן עונות על אחת המטרות הציבוריות המפורשות, אך הדבר טרם נעשה, והמליץ כי שר האוצר יעשה זאת תוך שנה, ובד בבד יבדוק האם הגופים שהוכרו כזכאים, תואמים את מדיניותו המוצהרת.
לגופו של עניין נקבע, כי אין בכך שהעותרת הצהירה על עצמה כמוסד ציבורי כדי להוכיח כי היא אכן מוסד ציבורי. עוד נפסק, כי מטרות העמותה אינן נכנסות לגדר המטרות הציבוריות המפורשות בסעיף- חברה, חינוך וסעד, וכי פרשנות העמותה למונחים אלו, היא לשונית-מילולית ולפיכך רחבה מדי, שכן נוכח ההשלכות הכלכליות של מתן הזיכוי, שיש בו משום מימון עקיף של המדינה את העמותה, יש לפרשם בצמצום.
עוד נפסק, כי אף לא ניתן לקבוע כי היה על השר להפעיל את שיקול דעתו, שכן זה מוגבל למקרים חריגים ומיוחדים בלבד. לגבי טענת ההפליה נפסק, כי אמנם במקרה זה העלתה העותרת את הטענה בשלב מאוחר ומבלי לתמוך אותה בראיות, וכי בדיוק על מנת למנוע את הסיכון שבהפלייה, יש לקבוע את הקריטריונים הברורים להפעלת שיקול הדעת, כאמור.
לפסק הדין בעניין עמותה לויפאסנה בישראל נ' שר האוצר
למדור: מסים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.