המועצה המקומית כרמל דרשה ב-2008 היטל ביוב על סך 11,000 שקל מבעל קרקע, אף שהעבודות בוצעו בשנת 2000, כך שחלפו כשמונה שנים עד הדרישה לתשלום. התוצאה: החוב בטל מחמת התיישנות.
בימ"ש השלום בחיפה קיבל בשבוע שעבר ערר שהגיש בעל קרקע בעוספיא על דרישת תשלום היטל ביוב, על סך כ-11,000 שקל.
הדרישה נשלחה בשנת 2008 ממועצת "עיר כרמל", שמאז פוצלה לשתי מועצות מקומיות – עוספיא ודלית אל כרמל.
בעקבות דרישה זו הגיש בעל הקרקע ערר בבימ"ש השלום בחיפה, בו טען כי דרישת התשלום התיישנה מאחר שהנכס חובר למערכת הביוב עוד בשנת 2000 – כשמונה שנים לפני שנשלחה אליו הדרישה לתשלום.
בנוסף הוא טען כי בקביעת גובה ההיטל המועצה הייתה צריכה להתחשב במספר הנפשות המתגוררות בנכס, ולא בשטח הנכס כפי שנעשה בפועל. כמו כן, לשיטתו, היה על המשיבה להתחשב במצבם הסוציו-אקונומי שלו ואשתו. בהקשר זה סיפר שהוא אדם זקן וחולה, המתקיים יחד עם אשתו מקצבת זקנה ופנסיה בסכום כולל של 5,750 שקל לחודש.
המועצה טענה מנגד כי אין התיישנות שכן דרישת התשלום היא דרישה מהותית, ולפיכך ממילא החיוב על פיה מתגבש רק במועד שיגורה.
עוד נטען כי אין כל זיקה בין חישוב היטל הביוב לבין מצבו הכלכלי והבריאותי של בעל הנכס או מספר הנפשות המתגוררות בו.
למנוע מצבים אבסורדיים
לפי חוק ההתיישנות, תביעות שאינן עוסקות במקרקעין מתיישנות לאחר שבע שנים. החוק קובע כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".
בהתאם לכך, סגן הנשיא השופט רמזי חדיד קיבל את טענת העורר וקבע כי דרישה המשיבה לחייבו בהיטל ביוב התיישנה, שכן היא נשלחה אליו כשמונה שנים אחרי המועד.
בהקשר זה השופט הבהיר כי המשיבה לא הצליחה לסתור את טענת העורר שלפיה הנכס חובר למערכת הביוב בשנת 2000, למעט הצהרות סתמיות שלפיהן מבדיקה שנערכה עבודות הביוב בוצעו בשנים 2004-2008.
השופט ביקר התנהלות זו וציין כי "המשיבה לא טרחה לצרף ולו בדל ראיה לתמיכה בטענתה בנדון, אף כי מן הסתם מצויות ברשותה אסמכתאות למכביר לאימות הטענה". לפי השופט, הימנעות המשיבה מהגשת ראיות בנושא יוצרת הנחה שלפיה אילו הייתה מגישה ראיות הן היו תומכות בגרסת העורר.
בהמשך פסק הדין השופט דחה את גישת המשיבה שלפיה מתחילים לספור את תקופת ההתיישנות רק עם משלוח דרישת התשלום. לעמדתו, בלי קשר לשאלה אם מדובר בדרישה "מהותית" או "פרוצדורלית", גישת המשיבה עלולה עשויה לפתוח פתח לרשויות מקומיות לתמרן את מועד גיבוש העילה לתשלום היטלי ביוב לכל זמן שהן רוצות.
"תוצאה זו אין הדעת סובלת, והיא עלולה ליצור מצבים אבסורדיים ובלתי מתקבלים על הדעת שבהם, על אף כי עבודות הביוב ל בוצעו ולו עשרות שנים לפני דרישת התשלום, אזי בעלי הנכסים לא ישמעו בטענת ההתיישנות כנגד הדרישה לתשלום היטל ביוב, אך מהטעם כי הרשות המקומית בחרה משיקולים אלה ואחרים לעכב את משלוח הדרישה", כתב השופט.
לפיכך, השופט קיבל את הערר וביטל את דרישת המשיבה לתשלום, ואף חייב אותה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,510 שקל.
- ב"כ העורר: עו"ד כמיל מנסור
- ב"כ המשיבה: עו"ד טל שחר בלוך ואח'
* עו"ד עירן שושני עוסק בענייני רשויות מקומיות ומיסוי עירוני
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין