האם בית המשפט מוסמך לדחות את איזון הפנסיה אף שהחוק קובע שתאוזן במועד קבלתה? מהן הנסיבות המיוחדות שבהתקיימן יחרוג בית המשפט מהכלל? עו"ד אלינור ליבוביץ' על השימוש היצירתי שעושים בתי המשפט בשיקולי הצדק וההוגנות.
על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג כל זכות מכל מין וסוג אשר נצברה במהלך הנישואין - משותפת לבני הזוג וברת איזון, לרבות הזכויות הפנסיוניות. המשמעות היא, כי על בן הזוג המתגרש - לחלוק עם האחר את הפנסיה שלו חודש בחודשו מיד עם הפרישה לגמלאות.
אלא שישנם מקרים, בהם יכול להיווצר מצב אבסורדי ומעוות, בו אחד מבני הזוג פרש לגמלאות ונאלץ לחלוק את הפנסיה שלו עם הגרוש או הגרושה, שטרם פרשו לגמלאות ומשתכרים מעבודתם. המשמעות היא, כי בן הזוג שלא פרש מקבל גם משכורת וגם את מחצית הפנסיה של בן הזוג לשעבר.
המצב הלא הגיוני שנוצר הוא, שאחד מבני הזוג מקבל משכורת ומחצה, ואילו האחר נהנה אך ורק מהפנסיה.
מקרים כאלו עשויים להיווצר כאשר בין בני הזוג ישנו פער גילאים משמעותי או כאשר אחד מבני הזוג פרש פרישה מוקדמת, אם בשל מחלה ואם בשל סוג עבודתו (שירות בצה"ל, למשל).
פתרונות יצירתיים
1. איזון נדחה באמצעות חישוב רעיוני
הסוגיה שהוצגה בפניכם נדונה בפסקי דין מעטים בלבד. בפסק הדין שניתן על ידי השופט אסף זגורי בתמ"ש (נצ') 55595-02-12 נמצאה התייחסות יצירתית למדי.
במקרה זה, הבעל לשעבר - הנתבע - הוא שיצא לפנסיה מוקדמת בעוד שהאישה - התובעת - המשיכה לעבוד, ונותרו שנים עד לפרישתה. השופט זגורי בחן את השאלה: האם כספי הפנסיה המוקדמת של הנתבע נחשבים לשכר עבודה, שלא מאזנים בין הצדדים, או שנחשב לחיסכון בר-איזון?
התובעת העלתה טיעון לפיו דין כספי הפנסיה המוקדמת להיות מחולקים בין הצדדים בחלקים שווים ואילו הנתבע טען כי החלוקה של הפנסיות צריכה להתבצע רק מגיל הפרישה החוקי, ולא מהיום בו יצא לפרישה מוקדמת. לטענתו, בשלב זה כספי הפרישה המוקדמת אינם בגדר חסכון אלא מהווים תחליף לשכר עבודה.
דו"ח ועדת שוחט לענין חלוקת חסכון פנסיוני
בפרק השביעי לדו"ח וועדת שוחט הובאו המלצות הוועדה לעניין חלוקת החיסכון. הומלץ כי במקרה של "פרישה מוקדמת" הממומנת על ידי המעביד, יש לראות בכספי הפנסיה המוקדמת כתחליף שכר לא כקצבת פרישה.
כידוע, המלצות ועדת שוחט טרם התקבלו כחקיקה מחייבת, אך בתי המשפט מייחסים להן מעמד פרשני חשוב.
דין פנסיה מוקדמת אינו כדין שכר
יחד עם זאת, אף שביהמ"ש העליון היה ער להמלצות, לאחרונה נקבע בו כי רכיב של פנסיה מוקדמת הוא חלק מהעתודה הכלכלית ומהחיסכון המשותף לשני הצדדים ואין לראות בו שכר עבודה. ראו: בע"מ 3514/13 פלוני נ. פלוני
גם בתמ"ש 16600-02 נקבע שתשלומי הפנסיה המוקדמת הינן הטבה סוציאלית ואין לראות בגמלה זו כתחליף לשכר עבודה, שכן העובד אינו נדרש להגיע לעבודה ולייצר תפוקה. משמע: דינה של פנסיה מוקדמת כדין פנסיה רגילה. ( ראו גם: תמ"ש ת"א 997833/99 וכן תמ"ש 48482/07 ש.מ נ' א.מ.).
בבע"מ 1018/04 עסק ביהמ"ש העליון בשאלה האם קצבה שקיבל המבקש לאחר פרישה מוקדמת עקב מצב בריאות לקוי- היא קצבת פנסיה או שמא היא קצבה הניתנת בשל נזקי גוף.
נקבע כי המדובר בקצבת פרישה רגילה וככזו היא נכס בר איזון ואין להבדיל בין פנסיה מוקדמת לרגילה.
ובחזרה לפסק דינו החדשני של השופט זגורי:
השופט קבע, כי בנסיבות המקרה, התייחסות לקצבת הפרישה המוקדמת כאל פנסיה רגילה תוביל לתוצאה בלתי צודקת: האישה תמשיך לקבל שכר עבודה בסך 9,000 שקל בחודש ועוד כ-3,000 שקל - מחצית תשלומי הפרישה המוקדמת של הגרוש.
יישום מעשי איפוא של איזון כספי הפרישה המוקדמת, כך נקבע, עלול להביא לחוסר שוויון בולט וקיצוני בין הצדדים: התובעת בעלת משרה קבועה, שכר ופנסיה מובטחת ממקום עבודתה תקבל מדי חודש כ- 12,000 עד 13,000 שקל בחודש לעומת הנתבע שכבר ויידרש להסתפק ב- 2,500 עד 3,000 ש"ח בחודש.
העיוות הופך לחמור עוד יותר לאור העובדה שיתר נכסי הצדדים נחלקים שווה בשבע וכאשר מועד הפרישה של התובעת מרוחק (שנת 2027), כך שזכאות הנתבע לחלקו בפנסיה של התובעת אינו וודאי כלל.
כיצד תוקן העיוות הקיצוני לעיל? השופט זגורי חתר לפתרון של איזון שוויוני באמצעות שימוש בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, המאפשר לבית המשפט להתגמש בביצוע איזון המשאבים, תוך התחשבות בשיקולי צדק והוגנות.
במקרה הנוכחי החתירה היא לאיזון בלתי שוויוני במועדים: דהיינו לאיזון נדחה באמצעות חישוב רעיוני. בעוד שהפנסיה המוקדמת של הנתבע מתחלקת כבר כיום, ואין מנוס מכך, יש לקבוע כי חלקו של הנתבע בפנסיה העתידית של התובעת יקוזז רעיונית כבר כיום. כך גם תושג הפרדה מיידית בין הצדדים.
הפתרון היצירתי שמציע בית המשפט הוא לצאת מנקודת מוצא רעיונית, לפיה האשה הייתה מקבלת במועד הקרע את תשלומי הפנסיה ולאחר חישוב הזכויות המגיעות לנתבע מפנסיה זו -יקוזזו הסכומים הללו מהסכום החודשי אותו אמור הנתבע להעביר לידי גרושתו.
השופט יהורם שקד התייחס לנקודה זו גם הוא בתמ"ש (ת"א) 48482/07:
"ברירת המחדל הינה חלוקת משאבי הצדדים חלוקה שווה במועד קבלת הזכויות. אין אנו נתקלים בבעייתיות מיוחדת שעה שמועד פרישתם של בני הזוג קרוב האחד למשנהו, אולם סוגיה זו שבה ומתחדדת כל אימת שקיים פער משמעותי בין פרישתו של צד א' לבין פרישתו של צד ב'. טול מקרה בו צד א' יצא זה עתה לגמלאות, בעוד שצד ב' יצא לגמלאות בעוד 15 שנים."
הפתרון שהציע השופט שקד גם הוא נסמך על סעיף 8 לחוק: "סעיף 8 לחוק מסמיך את בית המשפט להורות על דרכי חלוקה לאו דווקא בצורתה הקלאסית מחצה על מחצה, במועד התגבשות הזכות, אלא בצורה אחרת, כזו שתגשים מטרות צודקות והוגנות... דרך המלך הינה לקבוע את זכאותה העקרונית של הנתבעת בכספי הפנסיה של התובע ואולם באותה נשימה לקבוע כי הנתבעת תהא זכאית לקבל את חלקה זה, מתוך חלקו של התובע מהכספים אשר אמור הוא לקבל מכספי הפנסיה שלו".
המשמעות היא כי החישוב ייערך בהתאם לשאלה: מה היה גובה הגמלה שהייתה משולמת לנתבעת בהנחה שהייתה פורשת מעבודתה במועד הקובע. במילים אחרות: פנסיה רעיונית.
התחשבנות עכשווית בין כספי הפנסיה הרעיונית של הנתבעת לבין כספי הפנסיה של התובע, תגשים את האינטרס המגולם בבסיס רעיון הפנסיה. קיזוז עכשווי יאפשר לתובע ליהנות ממנה גדולה יותר מעתה ואילך, ובאותה נשימה יאפשר לנתבעת ליהנות אף היא ממנה גדולה יותר של קצבה, שתעמוד לרשותה במועד פרישתה.
יש לזכור כי המטרה שלשמה קיימות קרנות פנסיה הינה לאפשר לעובדים, בפרישתם, להמשיך ולחיות בכבוד מתוך קצבה שיזכו לה עד לאריכות ימיהם. האינטרס החברתי-כלכלי הינו לאפשר לכל עובד לקבל לידיו כספים במועד פרישתו על חשבון שכר עבודתו הנוכחי, שאם לא כן, לא היו מוענקות הטבות מס לחוסכים בקרנות פנסיה.
2. איזון לא שוויוני
בתמ"ש (טב') 28810-12-09, שניתן גם כן על ידי השופט זגורי, נקבע כי האשה לא תחלוק את הפנסיה שלה עם הגבר, בניגוד להלכה המקובלת ובהסתמך על הוראות סעיפים 5(1), 6(ג), 8(2) לחוק יחסי ממון וסעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה. יתר הזכויות יחולקו באופן שווה.
בית המשפט קבע כי זהו חריג שיש להפעילו במשורה ובנסיבות יוצאות דופן. במקרה זה היה פער משמעותי בהכנסות הצדדים: האישה מקבלת פנסיה בשיעור של 2,500 שקל בחודש ועובדת במקום נוסף ומשתכרת כ-3,800 שקל נוספים. האיש משתכר לכל הפחות 8,000 שקל. אם תחויב האשה להעביר כיום מחצית הפנסיה לאיש, יעמוד היחס בין הכנסותיהם על 100% לטובת האיש.
שנית, הגבר מתכנן להפוך את הנחלה שברשותו לאטרקציה תיירותית או להשכירה - בכך הוא יגדיל את הכנסתו - וכך, הפער הפוטנציאלי בין הצדדים ילך ויגבר אם החלוקה תהיה שוויונית.
3. שינוי מועד האיזון וקביעת בית משפט כי זכויות הבעל יהוונו - מקרה נוסף
מנגד, קבעה כב' השופטת מירז בתמ"ש (חי') 44621-06-11, כי איזון המשאבים בין הצדדים ייעשה באמצעות היוון הזכויות של הבעל וקבלתן על ידי האשה עוד בטרם זכויות אלו הפכו לנזילות, כאשר פסק דין זה הוא חריג, והוא בגדר היוצא מן הכלל.
תשלום הזכויות- מהוון? או במועד הפרעון?
במקרה זה התובעת ביקשה לחייב את הנתבע לשלם את זכויותיה, תוך היוון מיידי של הזכויות העתידיות, מתוך כספי תמורת הדירה. הנתבע התנגד לדרישת התובעת וביקש ללכת על פי המקובל בהתאם כאשר הן תהיינה נזילות ועם קבלת הכספים על ידו ופירעונם. נקבע בפסיקה כי לא ניתן לכפות, בדרך כלל, תשלום מהוון, אלא דרך המלך הינה בחירה בתשלום בעת קבלת הכספים בפועל.
בתמ"ש (ת"א) 48482/07 ש.מ נ' א.מ ,הובאה ההלכה המקובלת וכן פורטו המקרים בהם ניתן לסטות מהלכה זאת: "נוכח חסרונותיו של עקרון החלוקה המיידית, הדין הוא כי, בלי הסכמת הצדדים, אין להורות כן. במאמרו של כב' השופט יהושע גייפמן "זכויות פנסיה ונכסי פרישה אחרים - כנכסים בני חלוקה או בני איזון בין בני זוג", הפרקליט מא (א-ב), בעמ' 124-125, כתב המחבר: "למרות שלבית המשפט יש שיקול דעת רחב לבחור, במסגרת הסדרי הביצוע, בין החלופות השונות: מימוש במועד הבשלת הזכויות, חיוב בסכום חד פעמי במועד חלוקת הרכוש בין בני הזוג על פי תחשיב של אקטואר, וחיוב בתשלומים ממועד חלוקת הרכוש - רצוי הוא שרק במקרה חריג ייקבע מועד אחר, שאינו מועד הבשלת הזכויות, למימוש הזכויות של בן הזוג התובע. חריג זה יש להחילו בהסכמת הצדדים או כאשר בן הזוג הנתבע הינו עתיר נכסים, בה בשעה שבן הזוג התובע נתון בקשיים כספיים חמורים או נזקק לכסף למחייתו".
מתי ניתן לסטות מעקרונות אלו?
א. כאשר ניתנת הסכמת הצדדים.
ב. כאשר חלוקה שווה ודחייה למועד הפירעון תיצור אי צדק ואי שוויון כלכלי משמעותי, מאחר שאחד מבני הזוג הינו בעל נכסים ויכולות כלכליות ואילו השני בקשיים כלכליים משמעותיים.
שיקולי צדק בחלוקת רכוש וכספים בין צדדים
לאחר שבית המשפט שקל ובחן את מצבם הכלכלי של הצדדים מצא בית המשפט לנכון לחרוג מכללי החלוקה המקובלים משיקולי צדק ולקבל את בקשת התובעת לביצוע תשלום מהוון וזאת מהנימוקים הבאים:
א. קיימים פערים כלכליים בין הצדדים, המקבלים ביטוי ביחס בין זכויות הצדדים. זכויות התובעת מהווים כ-10% בלבד מזכויות הנתבע.
ב. קיימים פערי השתכרות. הנתבע עובד בעבודה קבועה ואילו התובעת, מחוסרת עבודה והגיעה לגיל פרישה (62 שנים).
ג. קיימת חשיבות בהבאת הסכסוך לידי גמר ע"י ביצוע האיזון תוך היוון מיידי של הזכויות העתידיות. נוכח מכירת הדירה, יכול הנתבע לממן את תשלום חלקה של התובעת בזכויותיו בסך של כ-106,000ש"ח ,מתוך חלקו בתמורת הדירה, העולה על סכום של 600,000 ש"ח.
ד. מועד מימוש זכויות הצדדים קרוב יחסית ועומד על שנתיים בלבד. לפיכך, אין כמעט משמעות לפערים בין מועדי התשלום.
ה. לאחר מכירת הדירה התובעת עשויה למצוא עצמה מחוסרת קורת גג. מימוש זכויות מיידי יקל עליה לרכוש דירה חלופית.
ו. משך הנישואין - התובעת השקיעה במשפחה כ-38 שנים.
לאור האמור לעיל מחליטה כב' השופטת מירז להורות על ביצוע היוון וזאת בניגוד לפסיקה הקובעת כי האיזון ייעשה רק במועד גמילתן של זכויות.
סיכום
הבאנו לעיל מספר מקרים חריגים הסוטים מן הכלל, שלפיו נהוג לאזן את הפנסיות של בני הזוג שווה בשווה במועד קבלתן.
הפסיקה החריגה נעשית במקרים מיוחדים ביותר, בהם השוויון בחלוקה ייצור דווקא מצב בלתי שוויוני בין בני הזוג, ואחד מהם יצא נפסד משמעותית, באופן זה שלא יתאפשר לו להמשיך בחייו בצורה סבירה.
יש לזכור כי ככלל, בית המשפט שואף שבני הזוג יצאו מחיי הנישואים שווים (הלכת טוהר של כב' השופט שוחט, תמ"ש 70030/98).
מכל המקובץ עולה כי עקרונות החלוקה "המקובלים הינם: חלוקת הנכסים בשווה בין בני הזוג, במועד הפירעון. רק במקרים מיוחדים ניתן לסטות מכלל זה על מנת שייעשה צדק והצדדים יצאו מחיי הנישואין במצב שווה פחות או יותר וככל שהדבר ניתן.
לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:
תמ"ש 55595-02-12 ח.נ. נ' ד.נ.
בע"מ 3514/13 פלוני נ. פלוני
תמ"ש 16600-02 ק.צ. נ' ק.י
תמ"ש 48482/07 ש.מ נ' א.מ.
בע"מ 1018/04 ש.פ. נ' א.פ
תמ"ש (טב') 28810-12-09 ש. א. נ' מ.א.
תמ"ש (חי') 44621-06-11 פלונית נ' פלוני
תמ"ש 70030/98 פלונית נ' פלוני
* עו"ד אלינור ליבוביץ, מומחית בגירושין גישור ודיני משפחה מנהלת ובעלים של אתר gerushin.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין