פס"ד בשאלות איזון גמלת פרישה מוקדמת, מענקי הסתגלות ופרישה והחלת הוראות הלכת "פרידמן"

  פרולוג

1.      למעלה מ- 7 שנים חלפו מאז ניתן פסה"ד המאלף בר"ע 312/03 פרידמן נ' פרידמן, ע"י כב' ס. הנשיא השופט בדימוס יעקובי-שווילי; הדיו של פסה"ד עדיין מהדהדים בפסיקת בתי המשפט, על ערכאותיו.

2.      תיק זה מעלה את השאלות הנוקבות העומדות ביסוד הלכת פרידמן הנ"ל.

  רקע

3.      הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1976; הצדדים התגרשו בשנת 1997, וערכו הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף פס"ד.

 4.      לאחר הגירושין והסכם הגירושין, פנתה התובעת בתביעה רכושית, וביום 1/9/08 ניתן פסק דינה של כב' ס. הנשיא (כתוארה אז), לפיו אין ההסכם חוסם את דרכה של התובעת, לזכויות רכושיות; בהתאם, נקבע מועד איזון ליום 4/5/97 ומונה מומחה.

 5.      על פסק הדין בא ערעור; הצדדים הגיעו להסכמה בפני כב' בית המשפט המחוזי, לפיו ההליך יוחזר לשמיעה בערכאה קמא, תוך שלכל צד תשמר הזכות לטעון כנגד היקף האיזון (להבדיל מעצם הזכות לאיזון עקב ההסכם).

 6.      התיק הובא בפני, ולאחר מו"מ קצר שניהלו הצדדים ע"מ לנסות ולייתר הליך רב שנים זה, הסכימו הצדדים כי ההליך יוכרע על יסוד סיכומים.

 7.        בין לבין נתקבלה הסכמה (ראויה יש לומר), בדבר ביצוע תשלומים ע"ח האיזון, תוך מתן האפשרות לקיום, מחד גיסא, ושמירה על זכות ההשבה מאידך.

הלכת פרידמן- תיאור

8.      בהלכת פרידמן הנזכרת לעיל, התנאים היו דומים; גם שם נקבע מועד הפירוד (להבדיל מהמועד לאיזון), למועד שלפני מועד פרישת הבעל מעבודתו, ולפני הסכם המעבר שנחתם ברפא"ל (11/2000) הסכם אשר שינה הלכה למעשה את מעמד רפא"ל והפכה לחברה ממשלתית מופרטת על דרך התאגדות של חברה בע"מ.

 9.      במסגרת הסכם המעבר, ועקב אובדן הקביעות של העובדים (אשר היו עד למועד המעבר "עובדי מדינה קבועים"), ניתנו הטבות לעובדים בין היתר ע"י הגדלת השכר הקובע לפנסיה, הגדלת אחוזי הפנסיה, וקבלת מענקים כאו או אחרים.

 10.    חלק מעקרונות הלכת פרידמן נדונו לאחרונה בהליך בפני במסגרת תמ"ש (קר') 1326/01, שפורסם בנבו; אביא הדברים מתוך פסה"ד-:

          "41.  נושא חלוקת זכויות בפנסיה מוקדמת, נדון ארוכות במסגרת תמ"ש קריות 4420/01 (לא פורסם) והערעור אשר הוגש עליו; פסה"ד, אשר זכה לכינוי "הלכת פרידמן" הביא בעקבותיו דיון מקיף בסוגיית איזון זכויות פנסיוניות, ואף זכויות של 'פנסיה פוטנציאלית'.

         42.    כאמור, על בני הזוג חלה הלכת השיתוף בנכסים בין בני זוג, אשר פותחה בהלכה הפסוקה ע"י כב' ביהמ"ש העליון. הבסיס להחלת הלכת השיתוף היה שיקולי צדק ועקרונות של שוויון לצרכי שיקום, בין בני הזוג. כך, הוחלה ההלכה אף על בני זוג שנישאו מחוץ למדינה, תחת דין זר, על ידועים בציבור, ואף על רכוש אשר במקורו נחשב "חיצוני". הכול, על מנת שתחושת הצדק תבוא על סיפוקה, ונאפשר לצדדים נקודת מוצא זהה לחייהם שלאחר הפירוד/גירושין.

          43.    החלת הלכת השיתוף, בצורה אריתמטית, פורמאלית, קרה, יצרה לא אחת עיוותים של ממש. כך למשל, מקום בו צד יצא לגמלאות בפרישה מוקדמת, בהיותו כבן 55 ומעלה, ואילו הצד שכנגד הועסק במשרה מלאה, לכאורה אמור היה הצד הפורש לגמלאות, לחלוק את גמלתו עם הצד שכנגד וזה האחרון היה נהנה גם מהכנסה מעבודה, וגם ממחצית הגמלה.

          44.    הבעיה הייתה טמונה בכך שאותו צד שפרש לגמלאות בפרישה מוקדמת, לא יכול היה להשתלב השתלבות של ממש בשוק העבודה, לאור גילו, ומשכך, לא יכול היה ליצור הכנסה שתעמיד אותו שווה בשווה אל מול הצד שכנגד, שנהנה הן מהכנסה והן מחלקו בגמלה.

          45.    בהלכת פרידמן, הועלו שני טיעונים אשר נועדו לתקן את העיוות:

                   א.  הכרה ביציאה לשוק העבודה, בגיל מתקדם, כראש נזק אשר בו הצד האחר אינו שותף.