אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> אחריותו של הורה לנזק שנגרם לילדו במקום ציבורי

אחריותו של הורה לנזק שנגרם לילדו במקום ציבורי

מאת: רון וורמברנד, עו"ד | תאריך פרסום : 01/11/2006 12:00:00 | גרסת הדפסה

מבוא

בתביעות נזקי גוף, בהם מעורבים קטינים שנפגעו בהיותם במקומות ציבוריים (גן משחקים, בריכת שחיה וכו'), עולה לא אחת מצד המזיק הנתבע (רשות מקומית, מחזיק המקרקעין, משרד החינוך וכו'), טענה כלפי הורי הקטין, "שתרמו" ברשלנותם לקרות האירוע, בכך שלא דאגו לבטיחות ילדם.

בית המשפט העליון, בע"א 310/89 כהן נ' לנטוש, דן בחובת הזהירות המוטלת על כל הורה. בתמצית, נקבע כי חובת הזהירות המשפטית של הורה כלפי ילדו, אינה מסתיימת, רק משום שקיים גורם אחר האמון לשמור על בטיחות הילד:

"מחובתם של הורים לבדוק שמקומות שאליהם הם מרשים לילדיהם הקטינים ללכת הם בטוחים".

הפרת חובת הזהירות מצד ההורה, בודאי לא שומטת את הבסיס המשפטי לתביעה כנגד המזיק אולם, במצב כזה, עשויה להיקבע אחריות משותפת, להורה ולמזיק.

מאמר זה, דן בשאלה כיצד אחריותו של ההורה, אמורה להשפיע על גובה הפיצוי המגיע לקטין.

חלוקת אחריות בין המזיק להורה

נמחיש את הסוגיה באמצעות ת.א. 11957/04 שומרי נ' מועצה מקומית כסרא -סמיע - שם, נמצאו המועצה המקומית וההורים (אליהם נשלחה הודעת צד ג'), אחראים במשותף, ברשלנות, לנפילת קטין בן 6 מאופניו לתוך בור לא מגודר.

בית המשפט חילק את האחריות למחדל כך ש 75% הושתו על המועצה ו- 25%- על ההורים. כתוצאה מחלוקה זו, נפסקו לקטין רק 75% מהפיצוי.

האם זוהי התוצאה המשפטית הנכונה?

"אשם תורם" להורה?

השימוש במינוח "אשם תורם" , כשמדובר בהתנהגות רשלנית של הורה הקטין, "שתרמה" לקרות האירוע הנזיקי, גורם לעתים לבלבול ולטעות.

פקודת הנזיקין קובעת כי "אשם תורם" בעטיו ניתן להפחית מסכום הפיצויים המגיע לניזוק מהמזיק, יכול להיות מיוחס אך ורק לניזוק:

"68. (א) סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק. אולם האמור בזה אין כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות לא ייפרע התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור" (עמ' 12804).

מכאן, שהגדרת מחדלו של הורה כ"אשם תורם", מרחיבה את לשון החוק במקרה ורק הקטין הינו ניזוק וההורה לא נפגע בתאונה, אלא רק "אשם" בה.

פסקי הדין בעניין אבישג

פסק הדין בעניין אבישג אברהם נ' ש.ר.ב. "בשני גלגוליו" לבית המשפט העליון, ממחיש את הבעייתיות בייחוס "אשם תורם" להורה:

בת.א. 1686/96 אבישג אברהם נ' ש.ר.ב, דן בית המשפט המחוזי בי-ם, בתביעת רשלנות רפואית של קטינה, כנגד ביה"ח שבו ילדה האם.

בית המשפט המחוזי קבע כי פרט לרשלנות בי"ח, גם לאם הקטינה "אשם תורם" או "אשם מכריע", בלשון פסק הדין, בכך שלא היה בפני הצוות הרפואי מידע ברור לגבי משקל העובר בזמן ההיריון, הואיל והאם לא הקפידה על מעקב הריון מסודר:

"לו טובה היתה במעקב בכל ההריון של אבישג היה קל לדעת אם משקל העובר קטן".

כתוצאה מהרשלנות המשותפת לבי"ח ולאם, חולקה האחריות לפצות את הקטינה כדלקמן:

"הייתי מחלק את הרשלנות בשיעור שליש לטובה ושני שליש לבית החולים".

כלומר, בית המשפט יישם את הוראת סעיף 68 לפקודה, גם בחלקה האופרטיבי, הגם שהקטינה התובעת בודאי, לא היתה אשמה ולו במקצת, בנזקה.

בע"א 4192/99, אבישג אברהם נ' ש.ר.ב., דן כב' השופט טירקל, במינוח "אשם תורם", כשמדובר בהורה:

"אקדים ואעיר כי מבחינה דיונית לא היה מקום להטיל על טובה אשם תורםאלא במידה שמדובר בנזקים שלה, להבדיל מנזקיה של אבישג – שעל כך נאמר ש"אם גרם אדם נזק לקטין והורהו התרשל בהשגחה על התובע הקטין אין מזהים את ההורה עם הילד לענין הרשלנות התורמת של זה, אפילו תבע הוא כאפוטרופוס של הילד…". (עיינו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית עמ' 636). בהעדר מסגרת דיונית הולמת גם לא היה לכאורה מקום "לחלק את הרשלנות" בין טובה לבין בית החולים".

כוונתו של כב' השופט טירקל, במינוח "מסגרת דיונית הולמת", הינה הודעה לצד שלישי, בה יכול נתבע לבקש השתתפות של מעוול נוסף, גם אם לא נתבע מעוול זה, ע"י התובע.

הלכה זו, קובעת כי העובדה שהקטין תובע באמצעות הוריו כאפוטרופוסים, אינה מקנה למזיק זכות טענת "אשם תורם" כנגד ההורים, שהרי זכויותיו של הקטין כתובע עצמאי אינן צריכות להיפגע, רק משום שמבחינה פורמאלית, אין הוא יכול לתבוע, אלא באמצעות ההורים.

משמעותה המעשית של הלכה זו הינה, שהמזיק חייב לשלם לקטין, את מלוא הפיצוי, ולתבוע מההורה את חלקו היחסי, על פי עקרון "מעוולים יחד ולחוד":

"היה כל אחד משני בני אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד" (ס' 11 לפקודת הנזיקין).

המזיק אינו רשאי "לקזז" את חלקם של ההורים מהפיצוי המגיע לקטין, וכדי להיפרע מההורים, עליו לנקוט בהליכי הוצאה לפועל, כשכספי הפיצויים של הקטין אינם מהווים מקור גבייה.

מאידך, רשאי המזיק ליהנות "מאשם תורם" של ההורה כמשמעותו בסעיף 68 לפקודה, ולהפחית את "תרומתו" מסכום הפיצוי המגיע להורה במישרין, כתובע עצמאי (למשל כמיטיב), שהרי במקרה כזה, ההורה הוא גם הניזוק.

כלומר, אם נפסק פיצוי להורה, בגין העזרה שהושיט לבנו, רשאי המזיק לקזז מתוך סך זה, את חלקו של ההורה, בגין "אשם תורם".

פ"ד אבישג אברהם, חזר "בגלגולו השני", לבית המשפט העליון ובע"א 1819/03 בו חיזק כב' השופט ריבלין את ידותיה של ההלכה, שנקבעה ע"י כב' השופט טירקל, "בגלגול הראשון":

"בכל הקשור בנזקיה של אבישג, צריכה היתה לחול הדוקטרינה של מעוולים יחד ולחוד ובפועל לאחר שהיה המשיב הנתבע פורע את מלוא החוב היה באפשרותו לחזור אל האם".

יישום פסק דין אבישג

הלכת אבישג אברהם, אומצה ע"י כב' השופטת גילאור, בת.א. 380/01, מוחסן נ' מ"י בענין רשלנות אם במהלך מעקב ההיריון:

"הייתי נעתרת לטענת התובעים שלא להפחית מחלקה של התובעת 1 את הרשלנות המיוחסת לאמה".

בת.א. 5749/01 בנה נ' עירית ירושלים, נמצאו הורי התובע הקטין אחראים, יחד עם העירייה, לנפילתו של הקטין, בשטח מועד להריסה.

כב' השופט יעקובי יישם את עקרון הלכת אבישג אברהם:

"על הנתבעות יחול חיוב לפצות את התובע על מלוא נזקיו כפי שייקבעו, וכי לצד חיוב זה נקבעה חובה נפרדת להורי התובע לשפות את העירייה בשיעור שייקבע לעניין זה"

בת.א. 1635/96 סוארקה סעיד נ' מגדל, נפגע קטין בתאונת דרכים.

חברת הביטוח טענה כי אביו של הנפגע הקטין לא עשה דבר כדי לשקם את בנו, הגם שניתן לו לשם כך תשלום תכוף לצורך מימון שהייתו במוסד לחינוך מיוחד, ובכך "תרם" האב להחמרת הנכות הרפואית.

כב' השופט ב. אוקון החיל את הלכת "אבישג" אברהם, גם למקרה זה:

"אין לזקוף לקטין את מחדלי הוריו – האפוטרופוס אינו שקול לניזוק ורשלנותו אינה נזקפת לחובתו".

את החמרת הנזק, שנגרמה עקב מחדל ההורים, ייחס כב' השופט אוקון, לעקרון "הגולגולת הדקה":

"הגורמים הסביבתיים מבחינתו של הקטין הם מעין גולגולת דקה."

ראוי להדגיש, כי כשמדובר בתאונת דרכים, בשל עקרון "ייחוד העילה", (סעיף 8 לחוק הפלת"ד, לא יכולה חברת הביטוח (למעט "קרנית"), לשלוח הודעת צד שלישי.

מכאן, שבמקרה של תאות דרכים, כתוצאה מהלכת "אבישג אברהם", גם הקטין וגם הוריו, יוצאים פטורים מרשלנותם של ההורים והמזיק משלם לקטין את מלוא הפיצוי.

לסיכום:

גם אם "אכלו הורים בוסר, לא תקהינה שיני ילדיהם", ומבחינת הניזוק הקטין, דין הורה כדין מעוול לכל דבר ועניין, וזכאותו היא להיפרע מכל מזיק בנפרד, על פי העקרון של "מעוולים יחד ולחוד" (סעיף 11 לפקודת הנזיקין).

כדי להיפרע מההורים את חלקם מפצויי הקטין, חייב המזיק לשלוח להורים הודעת צד שלישי, וגם אז, כפי שמקובל בהודעות צד שלישי, חייב המזיק במלוא הנזק כלפי הקטין, ועליו ליהפרע מההורים בהליך נפרד. המזיק אינו רשאי לקזז את חלקם של ההורים מפיצויי הקטין.

לפסקי הדין שאוזכרו במאמר:

ת.א. 11957/04 שומרי נ' מועצה מקומית כסרא -סמיע

ת.א. 1686/96 אבישג אברהם נ' ש.ר.ב

ע"א 4192/99, אבישג אברהם נ' ש.ר.ב

בע"א 1819/03 אבישג אברהם נגד ש.ר.ב.

ת.א. 380/01, מוחסן נ' מ"י

ת.א. 5749/01 בנה נ' עירית ירושלים

ת.א. 1635/96 סוארקה סעיד נ' מגדל


* עו"ד רון וורמברנד עוסק בתחום הנזיקין ורשלנות רפואית.

** כל המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ