לפסק הדין בעניין לוזון נגד משרד הפנים
בית המשפט העליון קבע, כי מדיניות המשטרה שלא להתיר ככלל אבטחה חמושה ניידת לגורם פרטי - הינה סבירה וראויה. לפיכך, נדחה הערעור כנגד ההחלטה לאסור על חברות השמירה לספק שירותי אבטחה אישית חמושה וניידת למערערים.
לטענת המערערים, מזה מספר שנים קיימים איומים על חייהם, בעקבותיהם, שכרו את שירותיה של חברה פרטית, ומאבטחים חמושים של החברה ליוו את המערערים על מנת להגן על חייהם.
בהנחיה פנימית של המשטרה ההנחיה נקבע, כי ככלל, המשטרה תמליץ בפני משרד הפנים שלא לאשר אבטחה חמושה ניידת לגורם פרטי, אלא אם כן הוכח כי המבקש עומד בקריטריונים הקבועים בהנחיה.
השופט דנציגר קבע, כי מטרת ההנחיה - צמצום תופעת נשיאת הנשק ותופעת המאבטחים החמושים בפרט, הינה מטרה ראויה, העולה בקנה אחד עם מטרותיו של חוק כלי הירייה, ואינה פוגעת באופן לא מידתי בזכותם של המערערים להגן על חייהם.
אמנם, קיים טעם לפגם בכך שההנחיה הפנימית לא פורסמה בדרך כלשהי, אך אין בכך כדי להביא לבטלותה. נקבע, כי המשטרה ומשרד הפנים יפעלו בתוך חודשיים מיום מתן פסק הדין להפוך את ההנחיה מ"טיוטה" לנוהל.
לפסק הדין בעניין לוזון נגד משרד הפנים
למדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.