אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני תאגידים >> אופציות בינאריות ופורקס במסחר המקוון בישראל: הימורים או שוק ההון?

אופציות בינאריות ופורקס במסחר המקוון בישראל: הימורים או שוק ההון?

מאת: עו"ד ארז אלמוג | תאריך פרסום : 27/05/2014 15:54:00 | גרסת הדפסה

סוחרי יום? משקיעים עצמאיים? הרגולוציה בארץ בתחומי הפורקס והאופציות הבינאריות אמנם טרם נכנסה לתקפה, אולם יש ממי ללמוד. עו"ד ארז אלמוג, המלווה את התחום בישראל כמעט מראשיתו, סוקר את מצב הזירות בעולם ואת התקדמות התקנות בארץ.

הרגולציה במסחר המקוון בישראל בתחומי הפורקס והאופציות הבינאריות תקועה זה זמן רב. סוג זה של מסחר מתבצע רק באתרים מקוונים בבעלות פרטית והוא אחד השווקים המתפתחים והרווחיים בארץ ובעולם, עם היקף עסקאות שנתי של מיליארדי שקלים.

מסחר זה, מעצם טיבו, שוכן באזור הדמדומים שבין עולם ההשקעות לעולם ההימורים: בעוד שבמדינות מסוימות, כמו בריטניה, תחום הפורקס מפוקח ע"י גורמי אכיפה פיננסיים ותחום האופציות הבינאריות מפוקח על ידי רשות ההימורים, במדינות אחרות, כמו קפריסין, מצויים השניים תחת פיקוחה של הרשות לניירות ערך. נראה, אפוא, שהרגולציה - לכאן או לכאן -הכרחית להסדרת מעמדם של אתרי המסחר ויחסיהם עם הלקוחות-המשקיעים.

רגולציה אירופאית
בשנת 2012 קבע האיחוד האירופאי שאתרי אופציות בינאריות הן "זירות סוחר" החייבות ברישיון לניהול חברת השקעות, והן הוכנסו לפיקוח הדירקטיבה לשווקים של מכשירים פיננסיים (MiFID), שהיא הרגולציה העליונה למדינות האיחוד. מטרת הדירקטיבה היא להגביר את התחרות בענף שירותי ההשקעות כמו גם את ההגנה על המשקיע.

בעקבות זאת החלו מדינות ששירותים פיננסיים מהווים חלק ניכר מהכנסותיהן (קפריסין, גיברלטר, מלטה ועוד) להציע למפעילי זירות הסוחר בתחומן רישיון מקומי חופף לתנאי הדירקטיבה, שיאפשר להן, לכאורה, להציע את שירותיהן גם ביתר המדינות האיחוד.

במדינות אלו זירות הסוחר מפוקחות על ידי הרשות המקומית לניירות ערך, המנפיקה להן רישיון הפעלה של חברת השקעות בכפוף לתנאים הקבועים בחוק ובדירקטיבה. המפעילים משלמים כמה עשרות אלפי אירו עבור הרישיון, אולם ההשקעה משתלמת: הרישיון פותח בפניהם שווקים נוספים במדינות האיחוד ובעולם כולו - מדובר במאות מיליוני לקוחות ובמחזורים של כמיליארד אירו בשנה.

ארבע שנים של דיונים
בעוד הרגולציה האירופאית הפכה בעצמה לשוק מניב, בישראל מתנהלים העניינים על מי מנוחות: בשנת 2010 עבר בכנסת תיקון מס' 42 לחוק ניירות ערך, המגדיר מהן "זירות סוחר לחשבונו העצמי" (של החברה המפעילה את המסחר) ומטיל עליהן כללים ומגבלות מכוח תקנות שטרם נקבעו: התקנות אמורות לצקת תוכן לחוק ולקבוע את גובה ההון העצמי המינימלי הנדרש מזירות הסוחר, את אופן ההתקשרות עם הלקוחות ואבטחת כספם, את עלות הרישיון למפעיל וכן גילוי נאות לגבי ניהול סיכונים ללקוח ולזירה. מדובר בשינוי רגולטיבי שעלול להביא לחיסול פעילותם של חלק מהשחקנים בתחום, ואין לזלזל בהשלכותיו.

העיכוב הביורוקרטי באישור התקנות, הנובע בעיקר ממורכבותן, מעכב את כניסת התיקון לחוק לתוקף. טיוטה חמישית של התקנות הועברה לעיון ועדת הכספים באפריל 2014 אולם גם היא, כקודמותיה, לא אושרה בעטיים של חילוקי דעות בין המחוקק למפעילים בנושאים כמו מינוף, ההגבלות הנדרשות מהחברות, רמת הגילוי, גידור סיכונים ועוד.
על פי הנוסח האחרון של התקנות, שנדחה כאמור, זירות הסוחר ידרשו להון עצמי מינימלי הנע בין 800 אלף ל-4 מיליון שקלים, כמו גם להקצאת סכומים נוספים לגידור סיכונים. עלות אגרת בקשת הרישיון תנוע בין 50 אלף ל-100 שקלים והחברות תחויבנה גם באגרה שנתית בגובה של 50 אלף ועד 360 אלף שקלים, בהתאם לגובה ההכנסות.

בנוסף, ידרשו החברות להחזיק את כספי הלקוחות בחשבונות נאמנות בארץ או בחו"ל ולהפרידם מתיק הנוסטרו שלהן. נכון לעכשיו, לאור הוראות חוק איסור הלבנת הון ותקנות הבנקים הנוגעים לחשבונות נאמנות, לא ברור כיצד ניתן יהיה להפקיד כספים בתאגיד בנקאי בארץ.

כאמור, על אף שהתיקון לחוק נירות ערך טרם נכנס לתוקף עדיין עולה ממנו העדפה ברורה ללגיטימציה של זירות המסחר באופציות בינאריות כמכשירים פיננסיים אלטרנטיביים למסחר הבורסאי, ולא כאתרי הימורים במסווה.
למעשה, קובע החוק, אופציה בינארית הנרכשת בזירת מסחר מקוונת - מעמדה המשפטי הוא כשל אופציית מעו"ף הנרכשת באמצעות הבנק או הבורסה לניירות ערך. הרגולציה בשני המקרים לא מסירה אחריות מהלקוח, הנדרש להעריך את הסיכון כראוי בטרם יבצע את העסקה.

לקריאה נוספת:
פיקוח על זירות מסחר באתר רשות ני"ע
פרוטוקולים של דיוני וועדת הכספים בנושא התקנות אשר יותקנו מכח תיקון 42 לחוק ני"ע.
(יש להקליד את הביטוי "זירת סוחר" בתיבת החיפוש בכדי לקבל את הפרוטוקולים הרלבנטיים)

* עו"ד ארז אלמוג עוסק בתחום דיני התאגידים, רישוי זירות מסחר ועסקאות בינלאומיות
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחיות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדבקים האמורים.


למדור: דיני תאגידים
אתר המשפט הישראלי
www.psakdin.co.il


המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני תאגידים באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני תאגידים

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ