חיפוש פסקי-דין

לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב התכנס לדון בתיק בעניין תובעת נגד המוסד לביטוח לאומי. במסגרת ההליך, הוחלט להעביר עותקים מחוות דעתו של ד"ר אנג'ל לכל אחד מהצדדים בתיק, וכן עותק מההחלטה שניתנה. נקבע כי כל צד רשאי להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה אל המומחה בנוגע לחוות הדעת, וזאת בתוך 21 ימים מיום קבלת ההחלטה, והבקשה חייבת להיעשות לאחר קבלת רשות מבית הדין. לא תינתנה הארכות למועד זה אלא אם כן ינתן לכך טעם מיוחד, והבקשה חייבת לכלול את השאלות המוצעות ואת הנימוקים התומכים בהן. בנוסף, הובעה התנהלות הליך מתומצת שיוודא שכל הגורמים המעורבים יהיו מעודכנים וקיבלו תגובה בכתב בתוך 15 ימים, כאשר תגובת הצד השני תומצא לבית הדין ולמבקש. לאחר קבלת התגובה, בית הדין ייתן החלטה נוספת מבלי להזמין את הצדדים לשימוע נוסף. ההחלטה התקבלה ביום ה-31 במאי 2026, בהעדר הצדדים, ותישלח אליהם באופן רשמי.

תוצאה: הוחלט להעביר את חוות הדעת לכל הצדדים ולהעניק להם אפשרות להגיש שאלות הבהרה עם מגבלות זמן ונוהל ברור, תוך שמירה על הליך מסודר ויעיל ללא הזמנת הצדדים לדיון נוסף.

לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע לקיים דיון הוכחות בתיק מסוים, עם מועד שיישלח לצדדים בהמשך. נקבע כי הצדדים יגישו את העדויות הראשיות שלהם ושל עדי ההגנה בתצהירים, בצירוף המסמכים התומכים בתצהירים. התצהירים יועברו לצד השני ישירות. מועדי ההגשה הם: התובעת תגיש תוך 45 יום, והנתבעים יגישו תצהירים בתגובה תוך 45 יום מהגשת תצהירי התובעת. אי הגשת תצהירי התובעת במועד תוביל למחיקת התביעה ללא התראה נוספת, ואי הגשת תצהירי הנתבעים במועד תחשב כסירוב להגיש ראיות. במקרים בהם עד מסרב לאמת את דבריו או כאשר צד לא מצליח להשיג הסכמה עם העד, יוכל הצד המבקש להגיש בקשה להזמנת העד להופעה בבית הדין. בבקשה יש לפרט את הסיבות והרלוונטיות להעיד במועד ההוכחות, כאשר הבקשה תוגש עד למועד הגשת התצהירים של הצד המבקש. הצדדים ומצהיריהם חייבים להתייצב למועד ההוכחות לצורך חקירה שכנגד על תצהיריהם. נוסף על כך, על הצדדים להגיש עותק נייר מלא של התצהירים ונספחיהם למזכירות בית הדין עד 14 יום לפני מועד ההוכחות. ההחלטה ניתנה ללא נוכחות הצדדים ותישלח אליהם. מסמך זה מסדיר את הסדרי ההליך והסנקציות במקרה של אי הגשה של ראיות במסגרת ההליך המשפטי.

תוצאה: נקבע מועד לדיון הוכחות עם הוראות ברורות להגשת תצהירים, כאשר אי הגשה במועדים הקבועים תגרום למחיקת התביעה או להחסר ראיות, ההליך יימשך בהתאם להוראות אלו.

לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל בקשה להבהרות בנוגע לחוות דעת מומחה רפואי שבה מתבקשת התייחסות לשאלות רפואיות הנוגעות לסיבתיות סרטן הריאות במקרה תביעה שהוגשה על ידי התובעת כנגד המוסד לביטוח לאומי. בפנייה למומחה הציג בית הדין סיכום ביקור במכון הריאות המצביע על היקף עישון גבוה יותר מהנתון שנלקח בחשבון בחוות הדעת הקודמת – 80 שנות חפיסה לעומת 30 שנות חפיסה. בית הדין מבקש מהמומחה לחוות דעת האם הסוג השכיח ביותר של סרטן ראות בקרב מעשנים הוא הסרטן הקשקשי (squamous cell carcinoma) כפי שנמצא במקרה המנוח, ומהי תלות ההיארעות בחשיפה לעישון (dose dependent). נוסף על כך, מתבקש המומחה להבהיר האם ניתן לקבוע שחשיפה תעסוקתית אחראית ל-20% לפחות מהסיכון לסרטן, או שמא העישון הכבד מהווה את הגורם הראשי למחלה. ההחלטה ניתנה במעמד הצדדים והעברת התשובות תעשה במועד מאוחר יותר.

תוצאה: הובהר כי המומחה מתבקש להשיב על שאלות מרכזיות בנוגע לקשר בין העישון לכבדות המחלה, תוך התייחסות למידת הסיכון התעסוקתי, והחלטת בית הדין תלויה בממצאי חוות הדעת המובהרת.

לרכישה הזדהה

תקציר AI: בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדונה תביעה למוסד לביטוח לאומי על זכאות לגמלת שמירת הריון. התובעת, ילידת 1998, העבירה תביעה לתשלום גמלה החל מתאריך מסוים בשנת 2024 עד ללידה, במהלכה טענה כי מצבה הרפואי ועבודתה כתומכת הוראה מצדיקים שמירת הריון. הנתבע דחה את התביעה, בטענה כי לא צורף אישור רפואי מתאים תחת סעיף 58(1) לחוק הביטוח הלאומי, ואף טען כי בשאלת זכאותה תחת סעיף 58(2) יש לנהוג בהתאם להמלצת מומחה רפואי, אך התובעת סירבה לקבל מינוי מומחה שיבחן את זכאותה בהתאם לסעיף זה. לאחר שהתקיימה עדות והוגשו סיכומים, השופטת החליטה למנות מומחה רפואי (גניקולוג) לבחינת זכאותה במסגרת שתי החלופות שנקבעו בסעיף 58 לחוק – הן על בסיס מצב רפואי הנובע מההריון והן בשל תנאי עבודתה. השופטת זיהתה כי יש להוסיף בחינה מקצועית כי מצבה והתנאים בעבודתה מצדיקים שמירת הריון, בעיקר לאור העובדה שהתובעת עבדה כתומכת תלמיד עם צרכים מיוחדים בתנאי קומה ללא מעלית, והציגה המלצות רפואיות ואישור מעסיק בדבר היעדר חלופה תעסוקתית. בפסיקתה סירבה לקבל את טענות הנתבע כי אין סמכות לבית הדין לבחון את צדקתו של סעיף 58(2), בהתחשב בהליך ובמסמכים שהוגשו, והמינוי של מומחה רפואי נחשב חיוני לצורך קבלת החלטה נכונה.

תוצאה: הוחלט למנות מומחה רפואי (גניקולוג) שיבחן האם מתקיימים התנאים לשמירת הריון לפי שתי החלופות בסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי, הן החלופה הרפואית והן החלופה התעסוקתית, וטיפול בתביעה יוודא לאחר מכן בהתאם לממצאי המומחה.

לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובע, רופא שיניים עצמאי וכפועל שכיר, הגיש תביעה להכרה בליקוי כפות ידיו כמחלת מקצוע או לפי תורת המיקרוטראומה. לטענתו, בעבודתו היומיומית ישנו שימוש מתמשך בכלים רוטטים המפעילים עומסים ותנועות חוזרות בכפות ידיו, הן ימין והן שמאל. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען כי לא הוכח היקף העבודה עם כלים רוטטים או ביצוע תנועות חוזרות ונשנות בהתאם לקריטריונים הנדרשים בהלכה, והדגיש כי התצהיר של התובע הינו עדות יחידה ללא חיזוקים מספיקים. בית הדין בחן את ההכרעה בסוגיית תורת המיקרוטראומה, שקובעת כי יש להוכיח ביצוע רציף, חוזר ונשנה, של תנועות דומות במהלך עבודה משמעותית בזמן, כדי להכיר בפגיעה ככזו. לאחר בחינת הראיות, הסיק בית הדין כי הוכחה תשתית עובדתית מספקת בנוגע לעבודה המתמשכת עם כלים רוטטים ברוב שעות יום העבודה, אך לא הוכחה תשתית לעבודה המכילה תנועות חוזרות ונשנות דומות של כפות הידיים. זאת, בין היתר, בשל מגוון הפעולות השונות שנעשו וכן חוסר ראיות תומכות לסיוע מצד סייעים במנחים המיוחסים ליד השמאלית. בנוסף, בית הדין הדגיש שמנחים סטטיים אינם מוגדרים ככאלה המכסים תנועות חוזרות לפי הפסיקה. בהתאם לכך, נקבע שיש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לליקוי בכפות הידיים, תוך מתן אפשרות לצדדים להציג עובדות מוסכמות בנוגע לסוג הכלים והיקף השימוש בהם.

תוצאה: בית הדין קבע כי קיימת תשתית עובדתית מספקת לעבודה משמעותית עם כלים רוטטים המחייבת מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לליקוי. התביעה לא נדחתה בשלב זה, אך נקבע כי אין להכיר בפגימה כבאה בעקבות תנועות חוזרות ונשנות בכפות הידיים לפי תורת המיקרוטראומה, בהעדר ראיות מספקות.

לרכישה הזדהה

תקציר AI: בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב התקבלה החלטה בנושא הליכים בעניין תביעה בין התובע לבין המוסד לביטוח לאומי. לפי ההחלטה, המזכירות תעביר עותק מחוות דעתו של המומחה, ד"ר אנג'ל, לכל אחד מהצדדים, יחד עם עותק מההחלטה. לצדדים ניתן מועד של 21 ימים מיום קבלת ההחלטה להגיש בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה ביחס לחוות דעתו, בכפוף לרשות בית הדין. בקשות אלו חייבות לכלול את השאלות המוצעות ואת הנימוקים התומכים בהן. לא תינתן הארכה נוספת אלא אם כן יימסר לכך טעם מיוחד. לאחר הגשת הבקשה, ימסר עותק לצד השני לצורך מתן תגובה בכתב תוך 15 ימים. התגובה תימסר לבית הדין ולצד שהגיש את הבקשה. לאחר קבלת תגובת הצד השני, בית הדין יקבל את החלטתו הסופית ללא צורך להזמנת הצדדים לדיון נוסף. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ותשלח אליהם.

תוצאה: הוחלט להעביר לצדדים את חוות דעת המומחה ולהעניק להם אפשרות מוגבלת בזמן (21 ימים) להגיש שאלות הבהרה, המשך ההליך ימשיך על פי סדר ההגשות והנימוקים, והחלטה סופית תינתן ללא דיון נוסף.

לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי תיק זה יגיע להוכחות בפני המותב בראשות השופטת, כאשר מועד ישיבת ההוכחות יישלח לצדדים בהמשך. על התובע להגיש את תצהיריו הראשיים תוך 45 יום, ולאחר מכן תינתן למשיבה תקופה של 45 יום להגשת תצהיריה. במידה והתובע לא יגיש תצהיר במועד, התביעה תימחק אוטומטית ללא התראה נוספת, ואילו אם הנתבעת לא תגיש תצהירים בזמן, תיחשב כמי שאינה מתכוונת להגיש ראיות. במקרי מחלוקת לגבי הודאות עד, ניתן יהיה לפנות לבקשה מיוחדת להזמנת עד שיפסול או ייתן עדות במועד הדיון, תוך פירוט הסיבות והרלוונטיות. שני הצדדים חויבו להגיש תצהירים ממצהירים ונספחים ולהמציא העתקי מסמכים לצד השני באופן ישיר. ההופעה בבית הדין במועד ההוכחות דרושה לצורך חקירה שכנגד בתצהירים. כמו כן, על הצדדים להגיש עותק נייר מלא של התצהירים והנספחים למזכירות Tribunal עד 14 יום לפני מועד הדיון, על מנת לספק את המסמכים הרצויים לפני ההוכחות עצמם. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ותשלח אליהם.

תוצאה: הוחלט על קיום הוכחות בתיק העבודה, נקבעו נהלים מדויקים למתן תצהירים, הגשת מסמכים, וכן ההשלכות במקרה של אי הגשת התצהירים בתוך המועדים הקבועים, כולל מחיקת התביעה אם התובע לא יעמוד בדרישות.

לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דן בתיק עבודה בין תובע לנתבעת וקבע סדרי דין להמשך ההליך. נקבע כי התיק יגיע לשלב הוכחות בפני מותב בראשות השופטת מירב קליימן במועד שייקבע ויישלח לצדדים. הצדדים נדרשים להגיש תצהירים עד מועדים מסוימים – התובע יגיש תוך 45 יום, והנתבעת תגיש את התצהירים שלה תוך 45 יום לאחר הגשת התצהירים של התובע. אם התובע לא יגיש את תצהיריו במועד נקבע, התביעה תימחק אוטומטית ללא התראה נוספת. אם הנתבעת לא תגיש תצהירים במועד, תיחשב כמי שאין בכוונתה להגיש ראיות. במקרים בהם עד מסרב לאמת את דבריו בתצהיר או שיש קושי בתיאום הלכה, הצד המבקש יביא בקשה למזכירות בית הדין להזמנת העד להעיד במועד הדיון, תוך פירוט הסיבות והרלוונטיות. כל צד חייב להופיע לדיון ההוכחות כדי לאפשר חקירה שכנגד על תצהיריו. בנוסף, עד 14 יום לפני מועד הדיון, יש להגיש עותק נייר מלא של כל התצהירים ונספחיהם למזכירות בית הדין. ההחלטה ניתנה ביום 25 במאי 2026 בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם לעיונם.

תוצאה: נקבע סדר הגשת תצהירים ומועד לקיום הוכחות בתיק העבודה, כאשר אי הגשת תצהירים עלולה להוביל למחיקת התביעה או להחסרת ראיות, והובהרו דרכי הזמנת עדים.

לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מינה מומחה רפואי יועץ לבחינת התיק שבמסגרתו העובד, התובע, הועסק כמחסנאי ומלגזן ומבצע פעולות שגרתיות הכוללות נהיגה במלגזה ועבודות הכרוכות בתנועות חוזרות ונשנות של צווארו. התביעה עוסקת בקביעת קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי רפואי בצוואר התובע. בית הדין מפרט את סדרת השלבים שבהם יתבצע הפן המקצועי – האם קיים קשר סיבתי בין התנועות החוזרות ונשנות לבין הליקוי, אם יש מנגנון פגיעה של תנועות זעירות שהצטברו לאורך זמן, ומהו יחס ההשפעה של תנאי העבודה מול גורמים נוספים על הליקוי. המומחה מתבקש להשיב על שאלות מפורטות בנוגע לאבחנת הליקוי, סבירות הקשר בין העבודה לליקוי או להחמרתו, קיומן של אסכולות רפואיות שונות, והערכת השפעת גורמים אחרים. דבר זה מתבצע בעיקר לקביעת הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת מיקרוטראומה. ההחלטה כוללת הנחיות לדיווח גומלין בין הצדדים והמומחה ומשרטטת את מסגרת הזמן שנדרש להשלמת חוות הדעת. הצדדים לא נכחו בעת ההחלטה אשר תשלח אליהם.

תוצאה: בית הדין מינה מומחה רפואי לבחינת קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי רפואי בצוואר התובע, תוך קבלת חוות דעת מפורטת ומנומקת שתשפיע על הכרעת הדין בעתיד.

לרכישה הזדהה