הגעתי לאולם בית המשפט לקדם דיון אזרחי על לשון הרע, הנתבע הגיע עם כל משפחתו, פתח גן ילדים באולם. הקדם דיון לאחר פסק דין חלקי על בקשה באותו עניין לטובתי. את הפסק דין חלקי שמרתי לקדם דיון. הגיע זמן הדיון. להזכיר התביעה הוגשה לאחר החלטה של המחוזי בפלילי התיק נגדי ישאר סגור מחוסר אשמה ועליי להגיש תביעה אזרחית ואכן כך פעלתי. השופט סתם לי את הפה לא נתן להקריא מתוך דף את הטיעון על פי פסקת המחוזי, התנהג נגדי כמו שודד העומד עם אקדח מול הנשדד. לבסוף נתן פסק דין כביכול בהסכמה אגרת בית המשפט יוחזר לי אבל ישולם לנתבע שפתח גנון באולם בית המשפט. מחיתי נגד השופט, אבל הבנתי אם אמשיך אעצר, להתעסק עם עבריינים ועוד שופטים זה מסוכן. ברחתי מהאולם כאילו ברחתי מהפגזה שכחתי את התיק באולם. חזרתי מהר לאולם בית המשפט הריק, השופט יושב עם הגב לאולם משוחח עם הקלדנית ראית איך הכנסתי לו מזל שהגיע לבד, הנתבע בטח לא ילשין עליי שהמשפט מפוברק. הקלדנית העירה לשופט נכנסתי לאולם השופט נהיה אדום בטוח ששמעתי את מה שאמר לקלנדית. שופט לועג על פסק דין מחוזי, עושה חלטורות במשפט. לבסוף מזייף פסק דין כביכול בהסכמה. עברתי מלחמות בעולם לא נכנסתי להלם קרב כמו במשפט המסוכן לאזרחי מדינת ישראל. משפט עושים ולא משנה מה הפסק דין, מקסימום יש מחוזי. משפט עושים לפי דיני ראיות ולא משנה מה השופט יפסוק וחייב להירשם.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש