שלום רב. בני בן ה - 4 ילד תסמונת דאון עבר רשלנות רפואית קשה שבעקבותיה נותר עם שיתוק מוחין. מרותק למיטה ולטיולון. מוגדר כילד סיעודי במצב קשה מאוד. ריאות חולות כרוניות, פרכוסים, תת פעילות בבלוטת התריס, אינו שולט בצרכיו ועוד היד נטויה .. בבירור עם עורכי דין לגבי פיצוי כספי(למרות ששום כסף שבעולם לא יכול לפצות על הנזק והכאב שנגרם לבני בפרט ולכל משפחתי בכלל.) נאמר לי כי מאחר והילד עם תסמונת דאון הפיצוי יהיה קטן מילד רגיל. דבר שזיעזע אותי מאוד. למה? למה איפה ואיפה??? הילד שלי הוא לא יצור אנושי?? הכאב שלו לא מספיק עוצמתי מילד משל רגיל???ועוד המון שאלות בנושא. תוחלת החיים של ילדי תסמונת דאון מגיעה גם למעל גיל 60.. יש המון אנשים עם תסמונת שהם יזמים.. שעובדים ומתפרנסים למחייתם. ומה עם העובדה שלפני המקרה ניהלתי חנות עסק והרווחתי משכורת נאה וכיום אני מלווה את בני בהסעה עם משכורת עלובה?? חיי וחיי משפחתי השתבשו מכל מקצה לקצה מי יפצה אותנו על חיים לא חיים??? ולמה להחשיב אותם כאזרחי סוג ג'?? אודה אם תוכלו לענות לי על שאלות כואבות ולא הגיוניות. תודה מראש

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש