פורום עורכי דין

מנהלי הפורום:
שלי אדרי זילברברג משרד עו"ד , לילך הירש אופיר משרד עו"ד וגישור

פורום דיני משפחה הוקם כדי לתת מענה לשאלות בתחומים בהם עוסקים דיני משפחה: מזונות ילדים, משמורת, חלוקת רכוש, אלימות במשפחה, אלימות נגד נשים, ידועים בציבור וכו'. תחום דיני משפחה הוא תחום מורכב עד מאוד, באשר הוא עוסק בנושאים הרגישים ביותר לבני האדם: סכסוכים בין משפחות ובני זוג. פורום זה נועד לתת מענה לשאלותיכם בידי עורכי דין מקצועיים העוסקים בתחום שנים רבות וישמחו לייעץ לכם בכל נושא בדיני משפחה. המענה בפורום נועד למתן מידע כללי וראשוני בלבד ולא נועד בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת החלטה

שלום, מעדיפה להישאר אנונימית אבל כן לכתוב את הגיל שלי: 31. קודם כל אפתח בזה שההודעה תהיה ארוכה. מקווה שתקראו. מבקשת התייעצות כלשהי כי כבר הלכתי לאיבוד… מרגישה לאורך השנים שיש עליי תיק שמונע ממני לקבל את זכויתיי הבסיסיות. בדרך כזאת שהכל עובר רק בדרך חד-צדדית שפחות שואלים אותי בכלל. בעיקר למי שקיבל עליי את החסות ואת האפוטרופוסות… לאחר שהציעו לי לפנות לנציבות מבקר המדינה בשביל להבין או אולי לקבל תשובה כלשהי אפילו הציעו לי לפנות ליחידת האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים בשביל לברר ולכתוב להם מכתב. איך אפשר לעצור את התקיעות הזאת ולחשוב איך אפשר לא להשאיר אותי במצוקה כזאת כשאין לי שום עזר בסיסי והוגן. המענה מנציבות מבקר המדינה היה: שזה משהו מורכב שבאמת הפסיכיאטר המטפל בקופ״ח שם עליו את ידו והמשיך שיתוף פעולה, בלי בכלל להיות קצת נייטרלי בכלל. כשזה בכלל לא קרה גם. בגלל המורכבות החד-צדדית והסבוכה הזאת שמונהלת גם דרך הרווחה בשיתוף פעולה כואב וגם כן פחות נייטרלי. בתשובה של עו״ד מטעם יחידת האפוטרופוס הכללי כשמוצגת כמישהי שקשורה לחלופות האפוטרופוס הכללי כשהציגה לי את הדברים אחרת לגמרי כאין כלום והיא לא רואה משהו שקשור לחסימה בכלל והרגשתי כבר את התייחסות המזלזלת והלא ברורה הזאת. והאמת שזה דווקא להפך גרם לי עוד יותר להבין וחיזק אצלי את הטישטוש המכעיס הזה שיש משהו מוסתר שמונע ממני לדעת את הזכויות שלי כמו שהן היום ובכלל להבין איך זה שמונעים מאדם לדעת שמונהל איזשהו תיק משפטי בעניינו וכן גם ממקום של הגדרת ״חסויה״ ולא כשירה… בהתייעצות שלי ולאחר הבנה נוספת שלי מעו״ד מהמרכז שייעץ לי בכל הקשור לחסימת הקצבה בביטוח לאומי כשהייתה לפני שנה כשבעצמו הופתע כששמע אותי גם באיך שאומרת את המילים ולא הצליח להבין איך דבר חד-צדדי וכל-כך לא חכם הצליח לשבור ולבלבל לא רק את המערכת של ברה״ן (בריאות הנפש) שמנועה מלתת לי עזר בסיסי גם כן את מערכת המשפט. וזה בכלל הפתיע אותו כשהוצאתי את הידע המשפטי הזה ביחד עם התייחסות לכאב של החסימות הכואבת הזאת שהוא השמיע בשיחתנו, בכל הקשור להתייחסות המזלזלת והמתמשכת. נאמר עליי הרבה במשפחה שאני מדמיינת/ הוזה בכל ההתערבות החד-צדדיות הקשות, בכל הקשור להעברת הקצבה ממני ואיכשהו לאחר מאמצים קשים הייתה עובדת בכירה בביטוח לאומי שהסבירה שכל המורכבות היא שהועברו מסמכים חד-צדדים שמעידים אחרת ממה שאני אולי יגיע איתו וגם כן יש עוד צד ואכן אישרה שהחשש שלי הוא מוצדק ואמיתי והקצבה נלקחה ממני והייתי צריכה בהתחלה לנסות דרך ׳הסיוע המשפטי׳ כשהחליט לנפנף אותי קשות ובקושי הסכימו לתת לי התייעצות עם עו״ד מטעמם ורק אחרי זעקה קשה כשהעברתי וראיתי בעצמי שאפשר לכתוב ליחידת פניות הציבור במשרד המשפטים, קיבלתי עו״ד משם שהסביר את המורכבות שהתבלגנה עוד יותר ברווחה וכן קיבלתי והוסבר לי שזה מצריך ליווי של עו״ד פרטי רק בשביל לקבל בחזרה את הקצבה הבסיסית שתצליח לחזור בחזרה אליי וגם כן איזושהי תובנה נוספת שלא אצליח לקבל את הקצבה הזאת שבזכותה מצליחה לקום ולהחזיק את עצמי ובכלל הקצבה הזאת שנותנת ויכולה לתת לי את העוגן… ולא להשאיר אותי במצבי העדין והמורכב מבחינת הפגיעות הנפשית, הרגשית כשבמילא לפי הבנה שלי שיש לאימא וביחד עם אחותי צד קשה בכל הקשור להמשך החסימות הזאת ומניעת הזכויות או הזכות החופשית שלי להחליט על חיי או על החלטתי ובדרך הזאת שמנטרלת אותי לגמרי. חשוב לי לנסות להבין משהו ומצטערת אם ההודעה שלי מרגישה כמתפזרת ופחות מסודרת לפי הסדר המוקבל. מה אפשר לעשות במצב כזה? הוצע לי לפנות לתחנת ש״יל אבל משיחה עם האחראי בתחנת ש״יל הבנתי שהוא פחות יכול לעזור במצב כזה בכלל… באמת שניסיתי כל-כך הרבה בעצמי להוציא ולבטא את קשי/ מצוקתי בכל דרך אפשרית. נרתעים ממני, הוצע לי לפנות במכתב לארגון: ״בזכות״ הם מתעלמים לגמרי… בעבר דווקא כשפניתי אליהם הגיבו לי אבל גם כן לא עזרו בכלל. מה כן אפשר לעשות או להבין בכלל מה כן אפשר לעשות במצב כזה? האם זה אפשרי בכלל? עדיין חושבת ומרגישה שלכל אדם יש את הזכות לחיות או לבחור מה כן הוא מרגיש וצריך בלי ״תיווך״ קשה שלא מוביל לכלום. או בלי שיחליטו בשבילו מה כן טוב בשבילו ומה לא טוב בשבילו. אצל מי לשבת או אצל מי לא לשבת… מקווה ששוב לא הארכתי במילים, ורוצה לכתוב תודה אם כן קראתם ואם קראתם עד הסוף אודה על זה מאוד.

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש