פורום עורכי דין

איציק שלום, יש להבדיל בענייני חלוקת רכוש מכוח חוק יחסי ממון וזאת להבדיל מהענקת רכוש במסגרת חוק הירושה. לפי חוק יחסי ממון מחצית הרכוש המשותף (שנצבר במהלך שנות הנישואין) שייך לאישה ומועד ״הפירוק״ הוא מועד בקשה לפירוק שיתוף/גירושין או חס וחלילה פטירה. עם פטירתו של האיש (או הגשת בקשה לפירוק שיתוף), יהיה לקבוע מה הם כלל נכסיהם של בני הזוג. לאחר מכן יש לחלק את כלל נכסיהם של בני הזוג לשניים. מחצית ע"פ החוק או לפי הלכת/ חזקת השיתוף תעבורנה לבן הזוג שנשאר בחיים והמחצית השנייה היא מסת העיזבון לחלוקה. ע"פ דיני הירושה (בהעדר צוואה) בן הזוג ירש מחצית ממסת העיזבון ואת המחצית השנייה, ילדיו של המוריש. לצורך הדוגמה: בני זוג צברו בחייהם המשותפים נכסים השווים 100 ₪. הבעל הלך לעולמו ולכן 50 ₪ הם של האישה ו- 50 ₪ הם מסת העיזבון. מתוך מסת העיזבון מגיע לאישה מחצית, כלומר 25 ₪. ה- 25 ₪ הנותרים יתחלקו בין ילדיו של הבעל הנפטר. ולמיקוד שאלתך, אין למינוי האפוטרופוס כל שפעה על זכויות ע"פ הלכת/ חזקת השיתוף ובוודאי שלא על דיני הירושה. האישה יכולה בכל עת לתבוע את חלקה ודווקא העובדה שיש אפוטרופוס שמונה לאיש מקלה על העניינים ואף מתכתבת עם הנחיות ותקנות האפוטרופסות הכללי (למשל בענייני הפרדת חשבונות בנק ו/או נכסים). האישה אם תרצה, יכולה לתבוע את זכויותיה ע"פ חזקת השיתוף והאפוטרופוס שמונה ייצג את הבעל בתביעה לרכוש. האישה ככל הנראה תצא עם מחצית מהרכוש, אולם בגירושיה מהבעל לא תהיה היא זכאית ע"פ דיני הירושה למחצית נוספת. מקווה שעניתי על שאלתך. לייעוץ משפטי פרטני ניתן לפנות: בנימין מזר, עו״ד יפו 216, שערי העיר ירושלים 02-595-3323 www.morlawoffice.com

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

אני רוצה מאוד להודות לך על התשובה המפורטת והבהירה של הסוגיה. ובעקבות הסיפא של תשובתך-התעוררה שאלה: אם בשלב זה תובעים "פירוק"-חלוקת רכוש משותף נצבר-האם זה יחשב כגירושין ולאחר מות הבעל - היא לא תוכל לתבוע מחצית מהעיזבון (כשאין צוואה)? וכן זכויות האישה לגבי פנסיה שהבעל מקבל משני גורמים שונים וכאלמנה-מגיע לה זכויות בפנסיה של בעלה (לא כן כגרושה) , והשאלה מתעוררת-כיון שחלוקת רכוש בשלב זה (מול האפוטרופוס) לא אמור להיות הליך-גירושין כיון שהבעל דמנטי. תודה רבה איציק

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

אישה שבעלה דמנטי לחלוטין- וכמעט אינו מתקשר- שמונה לו אפוטרופוס חיצוני לרכוש-ומסיבות שונות האישה תרצה לתבוע חלוקת רכוש משותף בשלב זה-מול האפוטרופוס, אם תהיה חלוקת רכוש בשלב זה- האם זה יחשב כגירושין ולאחר פטירת בעלה ( לאחר אריכות ימים) היא תיחשב כגרושתו ולא אישתו,ואזי לא תוכל לתבוע זכויות בעזבונו ובפנסיה שלו? או עקב מצבו הרפואי-לא יכולים להתקיים בפועל גירושין, וגם לאחר חלוקת רכוש בשלב זה-האישה תיחשב כאשתו לכל דבר ועניין ואזי לאחר פטירתו תוכל לתבוע כל זכויותיה כאלמנתו (לרבות ירושה וזכויות פנסיה של הבעל) ? תודה רבה

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש

איציק שלום לצורך תשובה נאותה, אתחיל דווקא בעניין הגירושין. אין איש או אישה יכולים להתגרש אלא בהסכמה מדעת. כלומר, אם אחד מהם אינו נמצא "בקו הבריאות הנפשי או הקוגניטיבי", הרי שהוא או היא אינם יכולים לתת את הסכמתם לגירושין ובית הדין הרבני, לו סמכות ייחודית, לא יידרש לסידור גט במצב הזה. זהו מצב ייחודי שבו במקרים מסוימים בית הדין אף מתיר לגבר להינשא בשנית והעניין אינו נחשב לביגמיה אף לא בדין ה"אזרחי" (ראה עניין שולי רנד). בעניינך, מצב של דמנציה יכול לשלול הסכמה מדעת ועל כן לשלול מצב של גירושין. לעניין פירוק השיתוף. כפי שכבר ציינתי, פירוק שיתוף ניתן לבצע אף במצב של נישואין ובוודאי שלבדו אינו מפריד בין בעל לאישה. זאת ניתן לעשות אם באמצעות הסכם ממון או הסכם לשלום בית או באמצעות פסק דין מאת בית משפט לענייני משפחה או כפי שקורה בעניינך, מינוי אפוטרופוס לבן זוג. בעניינך, לא רק שניתן, אלא שהאפוטרופוס הכללי מעודד פירוק שיתוף בין בני זוג, כאשר לאחד מהם מתמנה אפוטרופוס ואף כאשר אחד מבני הזוג התמנה כאפוטרופוס לבן זוג האחר. פירוק שיתוף זה נועד בכדי שיהיה לאפוטרופוס הכללי יכולת לפקח אחר האפוטרופוס שמונה לאדם וברור לאפוטרופוס הכללי, כי מחצית מהרכוש הינו של בן הזוג השני והוא אינו רוצה לפקח על אדם שלא מונה לו אפוטרופוס. לעניין הירושה: ביום שבו ילך בן הזוג לעולמו, כל עוד לא ציווה אחרת באמצעות צוואה ערוכה כדין, עיזבונו יחולק מחצית לבת זוגתו ומחצית לילדיו (שונה לעניין המיטלטלין והרכב) ועוד לשאלתך, ברירת המחדל לעניין קצבת שאירים היא לבן או בת הזוג. עו״ד בנימין מזר מור ושות׳ חברת עורכי דין www.morlawoffice.com

הוספת תגובה      הדפסת הודעה      פתח בחלון חדש