| תאריך |
|---|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 07.04.2022
שעה: 16:10
טובה שלום,
ראשית יש להבדיל בין מזונות אישה לילדים, (לא ברור מנוסח השאלה לאילו סוג מזונות התכוונת).
בכל הנוגע למזונות הילדים, על פי הדין האישי (החל על יהודים) אב מחויב לדאוג לרווחתם הכלכלית של ילדיו עד הגיעם לגיל 6 כחובה אבסולוטית, ומעבר לכך (גיל 18/21)– מכוח דין צדקה. החובה כוללת תשלום בגין כל צרכיהם כגון דיור, חינוך, מזון, בריאות, ביגוד, וכן מותרות בהתאם למצבו הכלכלי. גובה המזונות תלוי במשתנים רבים ובפסיקה העדכנית של בימ"ש. כך, בהתאם להלכת בע"מ 919 חישוב מזונות יעשה בהתאם לזמני שהות ושיעור הכנסות ההורים וככל שיש משמורת משותפת ושכר דומה (להבדיל מבית עני/בית עשיר) כי אז ייתכן בהחלט כי האב יהיה פטור מתשלום מזונות בגין הילדים וזאת מתוך תפיסה שוויונית, כי כל אחד מההורים מכלכל את הילדים כשהם אצלו.
בכל הנוגע למזונות אישה, גם כאן מוטלת חובה מכוח הדין האישי (הלכה יהודית) לתשלום מזונות אישה כל עוד בני זוג נשואים והאישה אינה מסוגלת לזון ולכלכל עצמה לבדה. כלומר עד למועד הגירושין על ידי בית דין רבני. בהחלט בנסיבות מסוימות יתכן ותישלל זכאותה של אישה למזונותיה, כגון במצבים שאישה נואפת או מורדת, נוטשת את בית המשפחה וכיוצ״ב. חשוב להדגיש כי במקרים של בגידה, יש צורך בהוכחות חד משמעיות על מנת שאישה תאבד את מזונותיה, ופעמים רבות אף הודאת האישה אינה הוכחה מספקת (״אין אדם משים עצמו רשע״).
חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לשם מיצוי כלל ההגנות.
לייעוץ משפטי: בנימין מזר עו״ד מור ושות׳ חברת עורכי דין יפו 216, ירושלים 02-500-1133 www.morlawoffice.com
|
מחבר: אלי לוי
תאריך: 07.04.2022
שעה: 1:27
שלום
לאמנו מונה אפוטרופוס חיצוני על הרכוש ,מוסכם, האפוטרופוס החליט שיפעל בהסכמה ועל סמך זה מנצל אחד משני בניה של החסויה את המצב
ה
לחסויה דירה שכרגע ריקה ומצויה בסכסוך בין הבנים
אחד הבנים מסרב למסור לאפוטרופוס את מפתח הדירה טוען שזה לא מתפריד האפוטרופוס, על אף שיש לבדוק את מצב הדחרה וכדומה.
מה שעומד מאחורי זה הוא רצונו למנוע מאחיו להכנס לדירה ולו לביקור.
באילו אופנים יעילים ומהירים, יכול האפוטרופוס לפעול כנגד האח?
תודה
|
מחבר: ירון
תאריך: 06.04.2022
שעה: 11:14
בני נשוי טרי, יש לו דירה על שמו שקיבל מההורים אבל לא גר בה עדיין אלא בשכירות. האם מגורים בדירה עם אשתו מחזקים את יכולתה לדרוש חלוקת הדירה בעת גרושין, גם אם יהיה ניתן להוכיח שלא היתה כוונה לשיתוף בבעלות על הדירה מצד הבעל? אם כן, האם חלקה בדירה יכול לעלות על שווי ההשקעה שלה בתחזוקת הדירה ואפילו להגיע לחצי? מאיזה נימוק?
|
מחבר: ירון
תאריך: 06.04.2022
שעה: 11:13
בני נשוי טרי, יש לו דירה על שמו שקיבל מההורים אבל לא גר בה עדיין אלא בשכירות. האם מגורים בדירה עם אשתו מחזקים את יכולתה לדרוש חלוקת הדירה בעת גרושין, גם אם יהיה ניתן להוכיח שלא היתה כוונה לשיתוף בבעלות על הדירה מצד הבעל? אם כן, האם חלקה בדירה יכול לעלות על שווי ההשקעה שלה בתחזוקת הדירה ואפילו להגיע לחצי? מאיזה נימוק?
|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 07.04.2022
שעה: 10:13
שלום ירון,
סעיף 4 לחוק יחסי ממון קובע:
״אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני״
כלומר, נכסים שהגיעו יחד עם בן הזוג לחיים המשותפים לא יאוזנו במסגרת איזון משאבים בעת פירוד.
יחד עם זאת ישנן פעולות העלולות להיחשב ככוונת שיתוף ספציפית.
במצב כזה ״קונה״ בן הזוג האחר זכויות ממוניות ואף קנייניות.
לדוגמא: תשלום המשכנתא ע״י שני בני הזוג או שימוש בכספי השכירות לטובת משק הבית המשותף או מניעה מרכישת דירה עם בן הזוג השניו הרשימה ארוכה.
על כן, מומלץ מאוד בשלבים מוקדמים וטוב אף יותר עוד לפני הנישואין לחתום על הסכם ממון המסדיר את את ענייני הרכוש מה שיכול למנוע טענות הצד האחר בעת פירוד.
חסרים פרטים רלבנטיים בכדי ליתן לך ייעוץ משפטי מדוייק. אמליץ לך לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחהבכדי לבחון את כלל הנסיבות בהתאם.
בנימין מזר, עו״ד
מור ושות׳, חברת עורכי דין
02-595-3323
יפו 216, שערי העיר ירושלים
www.morlawoffice.com
|
מחבר: איציק
תאריך: 04.04.2022
שעה: 11:24
זוג נשוי עשרות שנים -שמנהלים כלכלה משותפת (בחשבונות נפרדים) הנשענת בעיקר על חשבון בנק הבעל-לאחר שהבעל נעשה דמנטי ומונה לו אפוטרופוס חיצוני לרכוש (עקב התנגדות לבקשת האישה למינויה לאפוטרופס-מצד ביתו מנישואין ראשונים) האפוטרופוס מעביר לחשבון האישה סכום כסף המספיק לכלכלת הבית וכן לכל הוצאה מיוחדת עבור הבית וכן כל תרופותיה ותרופות הבעל ממומנות ישירות מחשבון הבעל כפי שהיה בזמן שהיה בריא והאישה מרוצה מהמצב. האם במצב המתואר- לאחר פטירת הבעל- יהיה ניתן ביתר קלות להוכיח ולתבוע מחצית מהרכוש המשותף (עוד לפני שנדון בעניין הירושה -וצוואה אם ישנה) מכח השיתוף , או שבשלב זה (לפני 3 חודשים מונה אפוטרופוס) כשעוד הבעל חי-יותר נכון וקל לתבוע חלוקת רכוש (אע"פ שמצד האישה נח לה להמשיך להיות במצב הנוכחי) , וכן האם צוואה של הבעל ככל שישנה המצווה את כל רכושו למאן דהוא (ולא לאישתו או לאישתו ולאחרים) עלולה לפגוע בסיכוי בתביעה לקבל מחצית מהרכוש המשותף ששימש את הזוג במהלך חייהם המשותפים?
תודה רבה
|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 04.04.2022
שעה: 14:59
איציק שלום, יש להבדיל בענייני חלוקת רכוש מכוח חוק יחסי ממון וזאת להבדיל מהענקת רכוש במסגרת חוק הירושה.
לפי חוק יחסי ממון מחצית הרכוש המשותף (שנצבר במהלך שנות הנישואין) שייך לאישה ומועד ״הפירוק״ הוא מועד בקשה לפירוק שיתוף/גירושין או חס וחלילה פטירה. עם פטירתו של האיש (או הגשת בקשה לפירוק שיתוף), יהיה לקבוע מה הם כלל נכסיהם של בני הזוג. לאחר מכן יש לחלק את כלל נכסיהם של בני הזוג לשניים. מחצית ע"פ החוק או לפי הלכת/ חזקת השיתוף תעבורנה לבן הזוג שנשאר בחיים והמחצית השנייה היא מסת העיזבון לחלוקה.
ע"פ דיני הירושה (בהעדר צוואה) בן הזוג ירש מחצית ממסת העיזבון ואת המחצית השנייה, ילדיו של המוריש. לצורך הדוגמה: בני זוג צברו בחייהם המשותפים נכסים השווים 100 ₪. הבעל הלך לעולמו ולכן 50 ₪ הם של האישה ו- 50 ₪ הם מסת העיזבון. מתוך מסת העיזבון מגיע לאישה מחצית, כלומר 25 ₪. ה- 25 ₪ הנותרים יתחלקו בין ילדיו של הבעל הנפטר. ולמיקוד שאלתך, אין למינוי האפוטרופוס כל שפעה על זכויות ע"פ הלכת/ חזקת השיתוף ובוודאי שלא על דיני הירושה.
האישה יכולה בכל עת לתבוע את חלקה ודווקא העובדה שיש אפוטרופוס שמונה לאיש מקלה על העניינים ואף מתכתבת עם הנחיות ותקנות האפוטרופסות הכללי (למשל בענייני הפרדת חשבונות בנק ו/או נכסים). האישה אם תרצה, יכולה לתבוע את זכויותיה ע"פ חזקת השיתוף והאפוטרופוס שמונה ייצג את הבעל בתביעה לרכוש. האישה ככל הנראה תצא עם מחצית מהרכוש, אולם בגירושיה מהבעל לא תהיה היא זכאית ע"פ דיני הירושה למחצית נוספת. מקווה שעניתי על שאלתך.
לייעוץ משפטי פרטני ניתן לפנות:
בנימין מזר, עו״ד
יפו 216, שערי העיר ירושלים
02-595-3323
www.morlawoffice.com
|
מחבר: איציק
תאריך: 04.04.2022
שעה: 15:22
אני רוצה מאוד להודות לך על התשובה המפורטת והבהירה של הסוגיה. ובעקבות הסיפא של תשובתך-התעוררה שאלה: אם בשלב זה תובעים "פירוק"-חלוקת רכוש משותף נצבר-האם זה יחשב כגירושין ולאחר מות הבעל - היא לא תוכל לתבוע מחצית מהעיזבון (כשאין צוואה)? וכן זכויות האישה לגבי פנסיה שהבעל מקבל משני גורמים שונים וכאלמנה-מגיע לה זכויות בפנסיה של בעלה (לא כן כגרושה) , והשאלה מתעוררת-כיון שחלוקת רכוש בשלב זה (מול האפוטרופוס) לא אמור להיות הליך-גירושין כיון שהבעל דמנטי.
תודה רבה
איציק
|
מחבר: איציק
תאריך: 07.04.2022
שעה: 15:37
אישה שבעלה דמנטי לחלוטין- וכמעט אינו מתקשר- שמונה לו אפוטרופוס חיצוני לרכוש-ומסיבות שונות האישה תרצה לתבוע חלוקת רכוש משותף בשלב זה-מול האפוטרופוס, אם תהיה חלוקת רכוש בשלב זה- האם זה יחשב כגירושין ולאחר פטירת בעלה ( לאחר אריכות ימים) היא תיחשב כגרושתו ולא אישתו,ואזי לא תוכל לתבוע זכויות בעזבונו ובפנסיה שלו? או עקב מצבו הרפואי-לא יכולים להתקיים בפועל גירושין, וגם לאחר חלוקת רכוש בשלב זה-האישה תיחשב כאשתו לכל דבר ועניין ואזי לאחר פטירתו תוכל לתבוע כל זכויותיה כאלמנתו (לרבות ירושה וזכויות פנסיה של הבעל) ?
תודה רבה
|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 07.04.2022
שעה: 16:36
איציק שלום
לצורך תשובה נאותה, אתחיל דווקא בעניין הגירושין.
אין איש או אישה יכולים להתגרש אלא בהסכמה מדעת. כלומר, אם אחד מהם אינו נמצא "בקו הבריאות הנפשי או הקוגניטיבי", הרי שהוא או היא אינם יכולים לתת את הסכמתם לגירושין ובית הדין הרבני, לו סמכות ייחודית, לא יידרש לסידור גט במצב הזה. זהו מצב ייחודי שבו במקרים מסוימים בית הדין אף מתיר לגבר להינשא בשנית והעניין אינו נחשב לביגמיה אף לא בדין ה"אזרחי" (ראה עניין שולי רנד).
בעניינך, מצב של דמנציה יכול לשלול הסכמה מדעת ועל כן לשלול מצב של גירושין.
לעניין פירוק השיתוף. כפי שכבר ציינתי, פירוק שיתוף ניתן לבצע אף במצב של נישואין ובוודאי שלבדו אינו מפריד בין בעל לאישה. זאת ניתן לעשות אם באמצעות הסכם ממון או הסכם לשלום בית או באמצעות פסק דין מאת בית משפט לענייני משפחה או כפי שקורה בעניינך, מינוי אפוטרופוס לבן זוג.
בעניינך, לא רק שניתן, אלא שהאפוטרופוס הכללי מעודד פירוק שיתוף בין בני זוג, כאשר לאחד מהם מתמנה אפוטרופוס ואף כאשר אחד מבני הזוג התמנה כאפוטרופוס לבן זוג האחר.
פירוק שיתוף זה נועד בכדי שיהיה לאפוטרופוס הכללי יכולת לפקח אחר האפוטרופוס שמונה לאדם וברור לאפוטרופוס הכללי, כי מחצית מהרכוש הינו של בן הזוג השני והוא אינו רוצה לפקח על אדם שלא מונה לו אפוטרופוס.
לעניין הירושה: ביום שבו ילך בן הזוג לעולמו, כל עוד לא ציווה אחרת באמצעות צוואה ערוכה כדין, עיזבונו יחולק מחצית לבת זוגתו ומחצית לילדיו (שונה לעניין המיטלטלין והרכב)
ועוד לשאלתך, ברירת המחדל לעניין קצבת שאירים היא לבן או בת הזוג.
עו״ד בנימין מזר
מור ושות׳ חברת עורכי דין
www.morlawoffice.com
|
מחבר: ירון
תאריך: 03.04.2022
שעה: 17:55
לבננו יש דירה על שמו שנקנתה לפני הנישואין והזוג לא הספיק לגור בה עד היום כי היתה מושכרת. לאחר שנה וחצי יש חשש מגרושין. אף פעם לא העלה כוונה לשתף ברישום את האשה. האם יש חשש כלשהו מטענה של האשה שזכותה לקבל בגרושין חלק מהדירה, ואם כן באיזה טיעון חוקי?
|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 04.04.2022
שעה: 14:51
ירון שלום רב, ככלל ניתן יהיה לטעון ע"י הבן כי בהתאם לחוק יחסי ממון, מדובר בנכס שהגיע עימו למערכת הנישואין ושאין הוא צריכים להיות כלול באיזון המשאבים.
עם זאת, יש לצלוח טענה העלולה לעלות ע"י בת הזוג, כאילו הייתה "כוונת שיתוף ספציפית". ולפיו הבעל הגיע למערכת הזוגית והתכוון לשתף את אשתו בנכס (בדרך כלל תידרש תקופה ארוכה יותר מאשר שנה וחצי של נישואין). כוונת שיתוף ספציפית יכולה לעלות אף אם כספי התמורה (שכירות) שרתו את משק הבית המשותף .טענה זו יכולה אף לקבל רוח גבית ככל ובן זוג אחד מנע רכישת דירת מגורים אחרת עם בן הזוג האחר. עוד יכולה כוונת שיתוף ספציפית להשתכלל, אף אם משק הבית שילם את המשכנתא יחד עבור הדירה והיריעה קצרה מלהכיל את כל המקרים.
על כן, חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לשם מיצוי כלל ההגנות.
לייעוץ משפטי:
בנימין מזר עו״ד מור ושות׳ חברת עורכי דין יפו 216, ירושלים 02-500-1133 www.morlawoffice.com
|
מחבר: ראובן קציר
תאריך: 01.04.2022
שעה: 16:45
שלום,
מזה מספר שנים שאשתי משמשת כאפוטרופוסית קבועה לאמא שלה בכל התחומים.
לאחרונה נוצר מצב רפואי שמונע ממנה לשמש בתפקידה הנ"ל ואני אמור להגיש בקשה לביהמ"ש לענייני משפחה למנות אותי לאפוטרופוס קבוע לאשתי.
מאחר והאחיות של אשתי מסרבות לקבל אפוטרופסות על אימן, האם כשאתמנה לאפוטרופוס של אשתי הדבר יחייב אותי בהשתתפות דמי אחזקת חמותי השוהה בבית אבות סיעודי?
|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 04.04.2022
שעה: 14:43
ראובן שלום, העניינים הנוגעים מורכבים ויש עובדות שחסרות, אך באופן עקרוני חשוב לשים לב כי בהתאם לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, ישנם שני תנאים למינוי אפוטרופוס. האחד, היותו כשיר, והשני הסכמתו להתמנות ככזה. בהתאם לזאת, במידה ותתמנה לאפוטרופוס על אשתך לא תהפוך באופן אוטומטי לאפוטרופוס על אימה. כך, היה ומכל סיבה שהיא אין אדם מבני משפחתה אשר מעוניין או יכול להתמנות כאפוטרופוס עליה , יועבר המינוי לאפוטרופוס הכללי.
חשוב לציין, כי אין באמור לפטור את ילדיה מחובות מסוימים ככל ויהיו.
על-פי חוק המזונות, חובת סיפוק המזונות להורים זקנים תחול רק במידה שמתקיימים שלושה תנאים:
לבנו של הקשיש נשארה הכנסה מספקת לאחר שסיפק את הצרכים הכלכליים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו.
בן המשפחה הנזקק לתשלום המזונות אינו יכול, על אף מאמציו, לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר ולכן אין מנוס מתשלום מזונות עבורו.
בן המשפחה הנזקק למזונות אינו יכול לקבל מזונות מבן-זוגו או מהוריו או מעיזבון
ישנן דרכים משפטיות שיכולות לסייע לכם ועל כך כדאי מאוד להתייעץ עם משרד עורכי דין המתמחה בתחום משפחה והאפוטרופסות בפרט.
לייעוץ משפטי: בנימין מזר, עו״ד מור ושות׳, חברת עורכי דין 02-595-3323 www.MorLawOffice.com
|
מחבר: שרה
תאריך: 31.03.2022
שעה: 22:05
היי שלום
אני נשואה +2 לאזרח זר כרגע בתהליך להתגרש
רציתי לדעת מה הזכויות שלי ושל הילדים אני חייה בשכירות … מה הוא צריך לשלם לי ? מפחדת שיברח
|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 04.04.2022
שעה: 14:47
שרה שלום, מנוסח השאלה חסרים לנו פרטים מהותיים (ציינת כי אתם בתהליך להתגרש? לא ברור אם התחלתם בהליך משפטי), באופן כללי, ניתן לפנות לבימ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הרבני (בהנחה שבן הזוג הזר הוא יהודי ונישאתם כדת משה בישראל) לקבלת צו עיכוב יציאה מהארץ, במידה וקיים חשש שבן הזוג ימלט לחו"ל.
כמן כן, חשוב לפנות בדחיפות לקבלת פסק דין בעניין מזונות ומדור הקטינים, כך שניתן יהיה לאוכפו, אם בהוצאת צו כאמור או בפנייה להליכים המתאימים לגבייתו.
כדאי מאוד שתתייעצי עם עורך דין המתמחה בתחום משפחה על מנת שינחה אותך בכלל זכויותייך ובאופן פרטני.
לייעוץ משפטי: בנימין מזר, עו״ד מור ושות׳, חברת עורכי דין 02-595-3323 www.MorLawOffice.com
|
מחבר: ינון לביא
תאריך: 30.03.2022
שעה: 15:53
אני נפרדתי מבת זוגתי מנישואין רפורמים. יש לנו הסכם בהתאם. יש לנו בן משותף בן 8
אם הילד פנתה אלי בבקשה לעשות לו דרכון אירופאי. רציתי לדעת האם הדבר אפשרי , מה ההשלכות של דבר כזה כלפי הילד וכלפי. האם בכלל להסכים לאפשרות כזאת.
אשמח לתשובתכם בהקדם. תודה
|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 07.04.2022
שעה: 16:23
ינון שלום,
באופן עקרוני במידה ואין חשש להברחת הילד לחו״ל, אין סיבה להתנגד להנפקת הדרכון. אך למען הזהירות ולוודא כי הדברים נעשים בהסכמה מלאה של שני הצדדים, מומלץ להגיע להבנה עם גרושתך ולחתום על הסכם שיקבל תוקף של בית משפט לענייני משפחה ולפיו אין בהוצאת דרכון אירופאי להוות הסכמה לשינוי מרכז חייו של הילד, וכי אלו יישארו בישראל. וכן, כי לפני כל נסיעה יש לקבל את הסכמתך לכך בכתב. (ניתן להגביל את מספר הימים או למשל להמציא ערבות אחרת ככל וצריך)
חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לשם מיצוי כלל ההגנות.
לייעוץ משפטי: בנימין מזר עו״ד מור ושות׳ חברת עורכי דין יפו 216, ירושלים 02-500-1133 www.morlawoffice.com
|
מחבר: אורטל כהן
תאריך: 29.03.2022
שעה: 10:04
|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 04.04.2022
שעה: 15:02
שלום אורטל, מנוסח השאלה חסרים לנו פרטים מהותיים כללי, בהתאם לפסק הדין שניתן בעליון: בע"מ 919 ככלל, עד גיל 6, נושא האב לבדו בחובת תשלום המזונות (חובה אבסולוטית), אולם, החל מגיל 6 ומעלה, מתקיים שוויון בנטל בין הצדדים, קרי, שני ההורים נושאים בחובת התשלום. מה יהיה חלקו של כל אחד מבני הזוג בתשלום המזונות נקבע על פי זמני השהות שלהם עם הילדים (באחוזים) ועל פי יחס ההכנסות שלהם. כמו כן, במידה וישנן הוצאות מיוחדות(למשל אבחונים, טיפולים מיוחדים וכיוצ״ב) הם יחושבו כחלק מהמחציות (הוצאות מיוחדות המתחלקות בד״כ באופן שווה בין ההורים). בשביל לוודא כי המזונות ישולמו יש לפנות לקבלת פסק דין בעניין המזונות, אשר אותו ניתן יהיה לאכוף בהליכים הרלוונטיים. מומלץ לך לגשת לייעוץ פרטני לעורך דין המתמחה בדיני משפחה. לייעוץ משפטי, בנימין מזר עו״ד מור ושות׳ חברת עורכי דין יפו 216, ירושלים 02-500-1133 www.morlawoffice.com
|
מחבר: חיים קצב
תאריך: 28.03.2022
שעה: 13:57
שלום אימי ז"ל הלכה לעולמה ועדיין לא עשיתי צו קיום צוואה בצוואה הבית מורש לי ורציתי לדעת האם אני יכול לכתוב צוואה משלי ובה להוריש את הבית כשעדיין לא הוכן צו קיום צוואה והבית עדיין לא נרשם בטאבו על שמי ?תודה מראש
|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 29.03.2022
שעה: 8:49
חיים שלום רב,
בקצרה - כן ובהנחה שלא יהיו התנגדויות ויינתן צו קיום צוואה.
הדברים קצת מורכבים יותר ויש עובדות שחסרות לי במסגרת פלטפורמה זו.
באופן עקרוני כל אדם כשיר, רשאי בכל עת לערוך צוואה ולצוות בה את כל העולה על רוחו ולכל מי שהוא רוצה.
עם זאת, התנאי הבסיסי הוא שביום חלוקת העיזבון הנכסים אותם ביקש המצווה להוריש הם אכן בבעלותו.
במקרה שתיארת, חסרים פרטים, אך אנסה לענות בכל זאת תחת 2 הנחות יסוד:
ההנחה הראשונה היא שצוואת אמך קובעת שילדייך יורשים אחרייך את עיזבונה או חלק ממנו (כמו הבית שתיארת) או שהיא אינה אומרת דבר בעניין, ועל כן, ילדיך יירשו את זכויותיך אף על פי צוואתה גם אם לא קיבלת לידיך צו לקיום צוואתה.
ההנחה השנייה היא, שצוואת אימך קובעת יורשים במקומך ולא אחרייך לדוגמא: "היה ומכל סיבה שהיא בני חיים לא יוכל לרשת את חלקו, אזי אבקש לקבוע כי שאר ילדיי או פלוני אלמוני או עמותה כלשהיא ירשו את חלקו" ואז ילדייך לא יירשו את חלקך בצוואת אימך, זאת כמובן, אם עדיין לא קיבלת לידיך צו לקיום צוואתה.
בכל מקרה, אמליץ לך ולשאר היורשים ע"פ הצוואה לסור במיידי ולהגיש בקשה לצו קיום צוואה בהקדם האפשרי, שכן לאחר צו הקיום, תוקף צוואתך והנכסים המנויים בצוואתך יהיו ברי חלוקה.
לאחר מכן, כמובן, להגיש בקשה לרשם המקרקעין הרלוונטי להעברת הבעלות/ זכויות עקב הורשה.
בהצלחה
בנימין מזר, עורך דין
מור ושות׳, חברת עורכי דין
www.MorLawOffice.com
02-595-3323
|
מחבר: אלי
תאריך: 25.03.2022
שעה: 1:58
שלום רב, רציתי לדעת האם יש הבדל בהתנהלות בין בית הדין הרבני לבימ"ש לענייני משפחה מבחינת חלוקת זכויות פנסיוניות? לעניין אחוז החלוקה / הפסד הזכאות וכו
|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 27.03.2022
שעה: 17:09
שלום אלי,
על פניו לא צריך להיות הבדל בדרך שבה בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, שכן שניהם כפופים ל"חוק יחסי ממון".
עם זאת, כשצוללים לפרמטרים לשם חלוקת הממון בין בני זוג המתגרשים, ניתן לעשות שימוש ב"רפלקס" של כל ערכאה ולהשפיע לכאן או לכאן.
לדוגמא, כאשר פערי ההשתכרות בין הצדדים גבוהים בצורה ניכרת או שאחד הצדדים לא צבר נכסי קריירה המתאימים לכושר ההשתכרות וכיוצ"ב.
לחלק מהרכיבים תהיה רגישות יתרה של בית משפט לענייני משפחה וחלק מהם רגישות גבוהה יותר של בית הדין הרבני.
אנו נוהגים לחקור ולנתח בצורה עמוקה ביותר ומגיעים לכל רכיב בטרם אנו מחליטים לאיזו ערכאה להגיש את תביעת הרכוש?
יש לציין, כי ללא תביעה לגירושין וכריכה כנה וכדין של ענייני רכוש (וכן משמורת, הסדרי שהייה ומזונות ואח'), לבית הדין הרבני אין סמכות לדון, וזה עניין עוד יותר מורכב.
ולסיום, כל מקרה לגופו, ועל כן חשוב מאוד לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. שכר הטרחה של עורך דין המבצע את תפקידו קטן לעין שיעור ממיצוי זכויות בעלי הדין ויתר שאת בענייני משפחה.
לסיכומו של דבר - מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה/הליכי גירושין.
לייעוץ משפטי: בנימין מזר, עו״ד
מור ושות׳, חברת עורכי דין
02-595-3323
www.MorLawOffice.com
|
מחבר: יפית לביא
תאריך: 14.03.2022
שעה: 18:09
|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 15.03.2022
שעה: 15:16
יפית שלום
בין בני זוג נשואים קיימת ״חזקת השיתוף״ ולפיה נכסים שצברו בני זוג במהלך שנות נישואיהם משותפים ובמקרה של חלילה גירושין ככלל יתחלקו באופן שווה ביניהם.
עניין זה מועצם כאשר הנכסים שצברו או כבמקרה שלך, פתיחת עסק, נרכשו באמצעות כספים משותפים הרי שזכויות בן או בת הזוג שווים ויש לאזנם במקרה של פירוד.
ככל ואין לבני זוג הסכם ממון שמסדיר את העניין, העובדה שיש לכם חשבון בנק משותף, אין בו בכדי לקבוע או לאיין את העובדה כי אינכם שותפים מלאים בנכסים אשר אתם צוברים, לרבות עסק מצליח או כושל (שותפים גם לחובות).
על אף האמור לעיל, ישנן דרכים משפטיות שיכולות לסייע ועל כך כדאי מאוד להתייעץ עם משרד עורכי דין המתמחה הן בתחום משפחה והן בתחום המסחרי.
לייעוץ משפטי:
בנימין מזר, עו״ד
מור ושות׳, חברת עורכי דין
02-595-3323
www.MorLawOffice.com
|
מחבר: אלון
תאריך: 15.03.2022
שעה: 10:33
אני חושב שיהי קצת בלכן עם זה , תבדוק את זה לפני .
https://www.google.com
|
מחבר: בן
תאריך: 14.03.2022
שעה: 15:35
שלום,
האם אני צריך לצרף תצהיר לבקשה שתוגש לביהמ"ש לענייני משפחה לקבלת צו לצורך הנפקת תמצית רישום מורחבת?
אני מצרף לבקשה ת.ז כולל ספח כדי להוכיח קרה ראשונה לנפטר. תודה מראש
|
מחבר: אירנה
תאריך: 10.03.2022
שעה: 12:23
שלום,
אני רוצה להתגרש , נשואים חמש שנים ,יש לנו ילדה אחת בת 5 , מבחינת רכוש יש לנו דירה משותפת ללא משכנתא ורכב, הוא עובד משתכר בסדר מעל לשכר מינימום ואני מקבלת קצבת נכות , אני לא רוצה משמורת על הילדה אין לי בעיה לראות אותה פעם בחודש אם בכלל הילדה מההתחלה מבחינתי לא הייתה רצויה הוא כן רצה אותה ונכנסתי לכל התסבוכת הזאת של נישואים רק בגללה , רוצה להחזיר לעצמי את החיים ואין לי חשק גדול לגדל אותה , לא רוצה שום דבר מהרכוש כלום נדה רק רוצה שקט , האם אפשרי שתהליך הגירושים יהיה קצר ולעניין ושבית המשפט יתן לאבא של הילדה משמורת מלאה ?
|
מחבר: מור ושות' משרד עורכי דין
תאריך: 10.03.2022
שעה: 19:49
שלום אירנה,
צר לשמוע שכך הם פני הדברים, חסרים פרטים רבים בפנייה ולא ברור מהו הרקע לנכות שציינת. מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בדיני משפחה, ייתכן ובעתיד - לאחר שהדברים יירגעו - כן תרצי קשר רציף עם בתך, כדאי מאוד לאפשר את הקשר של הבת עם שני הוריה, התפיסה הרווחת היא שילד זקוק לשני הוריו.
בכל אופן באשר לשאלתך, ככל והאב באותה עמדה כשלך (לרבות המשמורת על בתכם המשותפת, חלוקת רכוש, מזונות וכיוצ״ב) ניתן לפנות לחלופת גירושין בהסכמה וכך לסיים את קשר הנישואין בהסכמה וליתן לדבר תוקף של פסק דין מאת בית המשפט.
עוד נציין כי אף כאשר אין הסכמה מלאה בכל הסוגיות בהחלט שניתן ומומלץ לנסות לגשר בין הצדדים ולהגיע להסכמה. לעניין זה נציין, כי כיום קיימת ממילא חובת גישור (במסגרת בקשה ליישוב סכסוך) טרם יוכלו הצדדים להגיש תביעות זה כנגד זו.
לייעוץ משפטי
בנימין מזר, עו"ד
מור ושות', חברת עורכי דין
www.morlawoffice.com
02-595-3323
|
חבר הודעה חדשה
פתח בחלון חדש