השניים חיו "בנפרד" אך באותו בית במשך שנים רבות. ב-2012 האישה הסובלת מנכות נאלצה להתאשפז. ב-2013 השתחררה אך גילתה שבעלה השתלט על הדירה. התוצאה היא שהוא יצטרך לשלם לה לדמי שימוש בסך כ-88,000 שקל.
האיש, בן 53, נהג להטיח בעובדת אמירות בעלות אופי מיני ונגע בה נגד רצונה. בית הדין כתב בין היתר כי הנתבע לא השכיל להפנים את גבולות המותר והאסור במערכת היחסים בינו לבין התובעת.
ביטוח לאומי טען שבעיות הגב של הרופא לא קשורות לתנאי עבודתו אך אורתופד שמינה בית הדין אישר, כי תנועות חוזרות של כיפוף ויישור גב בזמן בדיקות וניתוחים היו אחד הגורמים למחלה הניוונית שהתפרצה אצלו.
פקיד השומה החליט לפסול ספרי שותפים במשרד רואי חשבון לשנת 2017 לאחר ביקורת בה נמצאו העברות בנקאיות שלא דווחו. בית המשפט אישר הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים ומתח ביקורת על התנהלות פקיד השומה.
ברוב של שניים מול אחד, ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה ערעור של אב גרוש על סכום המזונות שבו חויב. בדרך אגב, סגנית ביהמ"ש יהודית שבח, הבהירה שיש לשנות ולעדכן את סכום "צרכי הילדים", שמזה שנים קפא על שמריו.
11 שנים אחרי הפגיעה קיבל ביהמ"ש את תביעתו של הצעיר. המועצה המקומית תשתתף בפיצוי כיוון שהחברה שאצלה ערכה את ביטוח התאונות האישיות לתלמידים קרסה.
המחוזי אמנם סרב להגדלת המזונות עצמם אך חייב את האב – שמסרב להיפגש עם בנותיו מזה כשנתיים – להשתתף בתשלומי המשכנתה על הדירה בה הן מתגוררות עם אמן.
המוסד לביטוח לאומי שלל קצבת שארים של אלמנה כיוון שהיא ובעלה הפסיקו לנהל משק בית משותף מ-1996. אלא שבית הדין קבע כי מדובר במקרה ייחודי, שבו הפרידה הפיזית נבעה מתוך אילוץ, ולא היתה "פרידה מהותית".
בעלי מתחם מסעדות באילת הפיצו מסרון ומייל לרשימת מסעדנים בעיר, בהם טענו כי מנהל שפיטרו הוא "גנב" וביקשו להיזהר מ"הנוולה". בית הדין התייחס לעניין בחומרה וקבע כי מדובר בביוש והלבנת פנים.
שופטת ביהמ"ש למשפחה איריס אילוטוביץ' סגל קבעה כי אין סיבה "לדחות" את הורותו של בן הזוג למועד הוצאת הצו המשפטי. אם בעיני הילדה הוא אביה מיום לידתה – אז למה לקבוע שההורות חלה מיום שרירותי אחר?
