בעלים של בית קפה ישלם מכיסו את חוב הארנונה לעיריית ירושלים
בעל השליטה לא הוכיח מה נעשה בציוד הרב שנותר בעסק לאחר שנסגר. השופט קבע ש"חזקת ההברחה" שנועדה למנוע התחמקות חברות פרטיות מתשלום ארנונה לא נסתרה
בעל השליטה לא הוכיח מה נעשה בציוד הרב שנותר בעסק לאחר שנסגר. השופט קבע ש"חזקת ההברחה" שנועדה למנוע התחמקות חברות פרטיות מתשלום ארנונה לא נסתרה
הבן טען כי רכש מכספו את הדירות למען אימו לאחר שאבי המשפחה נפטר. נקבע שהוא לא הוכיח זאת וגם נזכר מאוחר מדי – בחלוף 24 שנים
ועדת ערעור קיבלה את גרסתו שבמהלך המלחמה שהה עם חייליו בבסיס בצפון ללא מחסה מהקטיושות והמחלה התפרצה בעקבות האירוע המלחיץ
שלושת הילדים רשמו את בעלותם ברשם החברות רק לאחר פטירת האם, 6 שנים לאחר שחתמה על מסמכי העברת המניות. הבן הרביעי טען שתוקף ההעברה פקע עם מותה וכעת זה חלק מהעיזבון
במעשה ראוי להערכה זינק האיש לכיוון הפעוט שנפל תוך כדי נסיעה מהרכב של אימו. אלא שתוך כדי האיש מעד ונותר עם נכות. נקבע כי מדובר בחלק מהתאונה שהייתה "אירוע מתמשך" והוא זכאי לכ-700 אלף שקל מהביטוח
הבן טען שעקב מחלתה הנפשית האם כלל לא הייתה כשירה לחתום על הסכם המתנה ושאחיו ניצל את חולשתה. השופטת ציינה כי "רצונו של אדם כבודו" וכל אדם מסוגל לבצע פעולות משפטיות אלא אם נקבע אחרת
נטען כי השוטרים חשדו בנאשם כי עיניו היו אדומות ונדף ממנו ריח של סמים. אלא שהשופטת התרשמה שלא הייתה הצדקה לדרוש ממנו להיבדק - והוא גם לא ממש סירב
בהמשך להקמת מדינת היהודים נחקק חוק השבות במטרה להגשים את החזון. אלא שלאורך השנים התעוררו סוגיות מורכבות סביב השאלה מי בדיוק זכאי לממש את הזכות לעלות ארצה
התובע טען שהוא אומנם לא רשום כבעלים בחברות, אך היו בינו לבין אחיו הסכמי שותפות. בית המשפט דחה את התביעה לאור הרושם שהטענות הועלו רק לאחר פרידת איש העסקים מאשתו במטרה לגרוע מזכויותיה בנכסים
כיממה לאחר שהיולדת השתחררה מסורוקה בנה הובהל שוב לבית החולים עם צניחת סוכר חריפה כתוצאה מצום ממושך ונותר 100% נכה. השופטת קבעה שגם ההורים אחראים