הבילוי בפארק הסתיים בפציעה באורח קשה כשרגלה של בת 42 נלכדה במרווח בין מזרן הנחיתה לבין הקיר. היא אובחנה עם שברים בברך ובקרסול ונשארה עם נכות קשה וטראומה נפשית. נטען כי מפעילות המתחם התרשלו כשלא דאגו לבטיחות המבלים ולתקינות המתקן
תביעה שהגישו בני זוג שרכשו דירה מהחברה התקבלה. בית המשפט אימץ את חוות הדעת של המומחה שמינה שקבע כי בדירה יש ליקויים. בתוך כך נדחתה טענת החברה כי עיכוב מצד העירייה היווה ״כוח עליון״
האישה לשעבר זכתה בדמי כתובה של 120,000 שקלים למורת רוחו של הגרוש שלה. בית הדין הרבני קבע כי דרך הלבוש וההתנהלות שלה היו ידועים לו ומקובלים עליו, ואף הוא לא טמן ידו בצלחת
מנהל מע"מ חייב את החברה במס תשומות על הוצאות עבור שטחי מתחמי האוכל משום שלטענתו הם חלק בלתי נפרד מאספקת ארוחות לעובדים שלא מותרות בניכוי. בית המשפט חשב אחרת
אף שלא נחתם הסכם בין החברה לבין אשכול החברות המעורבות היא זכתה בהשבת הכספים לנוכח ראיות ועדויות רבות שתמכו בגרסתה. גרסת בעלי אשכול החברות כי הייתה זו השקעה כושלת נדחתה
בהכרעת הדין נקבע כי החברה והמנהלים לא אחראים לכך שהנהג שהוביל את הפסולת החליט להשליך אותה ברשות הרבים בניגוד להוראות שניתנו לו
האח טען כי היה רשאי לחזור בו משום שאחיותיו התנהגו כלפיו בצורה מחפירה ולא כיבדו אותו. אלא שגם בית המשפט למשפחה וגם בית המשפט המחוזי קבעו כי ויתר על זכות החזרה והורו לו לקיים את התחייבותו
עו״ד יעקב לנגה בחר במקצוע לאחר שהואשם בגרימת תאונת דרכים על לא עוול בכפו. המאבק שניהל אז הביא לזיכויו והוא החליט לשנות את המציאות גם לאחרים
תושבי שכונת "צמרת" בעיר טענו כי גופי התכנון לא שמעו את קולם ולא התייחסו לטענותיהם כי הפרויקט יגרום לכאוס תחבורתי. בית המשפט לא הסכים איתם
בעל הנכס תבע פיצוי מוסכם של כ-84,000 שקל. בית המשפט קיבל את הסבר הנתבעים כי האישור על קבלת המשכנתא התעכב בשל התנהלות התובע
