הפיצוי ישולם לרוכשים של 2 דירות בבניין חדרה. טענות הנתבעות כי הנזקים בוצעו על ידי קבלנים חיצוניים והרוכשים הקשו על ביצוע תיקונים – נדחו
בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בעלי שתי דירות בחדרה נגד החברות הקבלניות שבנו את הבניין. הדיירים טענו שהדירות נמסרו באיחור ושהיו בהן ליקויי בניה. הקבלניות טענו שלפי הסכם המכר הן יכלו למסור את הדירות באיחור, שהתובעים הערימו קשיים על ביצוע התיקונים, ושאם ישנם ליקויים נוספים הם באחריות התובעים שהזמינו קבלנים חיצוניים. השופטת מירב קלמפנר נבון קבעה שהיה על הנתבעות לצפות שבניה רשלנית תגרום לליקויים ולנזק, וחייבה אותן לפצות.
התובעים הם רוכשים של שתי דירות בבניין שנבנה על ידי נאות חן הגורן בע"מ ונאות חן הנדסה ויזום בע"מ ברחוב חטיבת הנחל בחדרה.
בתביעה טענו התובעים לשלל ליקויי בניה בדירות שנרכשו ב-2011, בהם בין היתר מדרגות שאינן עומדות בתקנות, ליקויי גימור, רטיבות ועוד.
לטענתם, במשך שנים ביצעו הנתבעות תיקונים כושלים שגרמו בעצמם לנזקים נוספים. הם צירפו חוות דעת של מהנדס שקבע כי עלות התיקונים בדירה אחת הינה 293,504 שקל ובדירה השניה 275,267 שקל.
בנוסף הם תבעו פיצוי על איחור במסירת הדירות, ירידת ערך הדירות בשל הליקויים ועל עוגמת הנפש שנגרמה להם בשל "אכזבה גדולה, טרדה, טרחה, אובדן ימי עבודה" ועוד.
הנתבעות טענו מנגד, בין היתר, שהתובעים הערימו עליהן קשיים בביצוע התיקונים בשל דרישות לביצוע תיקונים באופן מידי ובנוכחות באת כוחם. למרות זאת, טענו, הליקויים תוקנו ואם ישנם ליקויים נוספים הם נגרמו על ידי קבלנים חיצוניים שהוזמנו על ידי התובעים.
בנוסף טענו הנתבעות שלפי הסכם המכר הן יכלו לעכב את מסירת הדירות ללא מתן פיצוי. כמו כן, במעמד מסירת הדירות נערך פרוטוקול תיקונים לאחר שהתובעים בדקו את הדירות, והם מנועים מלהעלות היום טענות על ליקויים שלא נרשמו בפרוטוקול.
הנתבעות צירפו חוות דעת של מומחה שהעריך את הנזקים לשתי הדירות בסך כולל של 19,950 שקל בלבד.
לא יתקנו - יפצו
השופטת קלמפנר נבון קיבלה את התביעה באופן חלקי. היא הסבירה שלמועד מסירת הדירה חשיבות רבה, ושלנוכח פערי הכוחות בין רוכש דירה פרטי לחברה קבלנית, תניה בהסכם מכר שמאפשרת גמישות בלתי מוגבלת במועד המסירה הינה מקפחת.
בנוסף קבעה השופטת שהנתבעות התרשלו בתהליכי התכנון והבנייה, ובהיותן בעלות מומחיות בתחומן היה עליהן לצפות שבנייה רשלנית תביא לליקויים ומשם לנזק.
טענת התובעים לנזק לא ממוני התקבלה. השופטת הסבירה שיש להתחשב באי הנוחות שנגרמה להם, ובאובדן ימי העבודה וההוצאות שנאלצו לשאת בהן עקב הליקויים בדירות. מנגד, התובעים לא הוכיחו ירידה בערך הדירות מאחר שלא צירפו חוות דעת של שמאי.
לבסוף קבעה השופטת כי הנתבעות איבדו את זכותן לשוב ולתקן את הליקויים, מכיוון שהיו להן הזדמנויות רבות לעשות זאת במהלך השנים אולם רק חלק מהתיקונים בוצעו וגם זה באופן חלקי בלבד. בנוסף, היחסים בין הצדדים עוינים והתובעים איבדו את האמון בנתבעות.
השופטת קיבלה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט שבדק את דירות התובעים והעריך את עלות התיקונים בכל אחת מהן. בהתאם, היא חייבה את הנתבעות לשלם על הליקויים, האיחור במסירה ונזק לא ממוני פיצויים בסך של 75,153 שקל עבור דירה אחת, וסך של 82,316 שקל עבור הדירה השניה.
בנוסף חויבו הנתבעות לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 52,500 שקל.
- ב"כ התובעים: עו"ד טל רבינוביץ
- ב"כ הנתבעים: עו"ד חובב ביטון
עו"ד יגאל מצלאוי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין