רושקין ואח' נ' נאות חן הגורן בע"מ ואח'

לפני תביעה בגין ליקויי בנייה.

טענות התובעים:

1. התובעים 1-2 הם בני זוג, אשר רכשו דירת מגורים מהנתבעות. בדומה לכך, גם התובעת 3, רכשה דירה מהנתבעות באותו הבניין (להלן ייקראו יחד: "התובעים"). התובעים חתמו, כל משפחה בנפרד, על הסכמי מכר ביום 13/3/11 לרכישת שתי דירות, ברחוב חטיבת הנחל 39 א', דירות מספר 38 ו-41 בהתאמה, בבניין משותף המורכב משני בניינים זהים, בחדרה (להלן ייקראו יחד:" הסכם הרכישה"). דירת התובעים 1-2 היא דירת פנטהאוז (דו קומתית) בקומות 9-10 בבניין ודירת התובעת 3 היא דירת דופלקס (דו קומתית) באותו הבניין (להלן: "הדירות").

2. הנתבעות הן שתי חברות קבלניות, שעיסוקן בבניית בתי מגורים ומכירתן, שתיהן בבעלות אותה המשפחה וכתובתן אחת.

3. התובעים מעלים מספר טענות עיקריות:

   • חוזה אחיד. לטענת התובעים, חוזה המכר עליו חתמו התובעים הוא חוזה אחיד וכל תנאיו נקבעו מראש בידי הנתבעות, לצורך שימושם גם עם דיירים נוספים. לטענתם, בחוזה זה ישנם תנאים מקפחים ויש לשנותם ולבטלם. כמו כן, טוענים התובעים כי חרף התניה בהסכם הרכישה המטילה על הנתבעות לשאת בעלות חיבור הדירות לחשמל- התובעים חויבו בסך של 1,500 ₪ בגין חיבור כל אחת מהדירות לחשמל ולכן, על הנתבעות להשיב סכום זה.

   • ליקויים בדירות. לטענת התובעים, הם שילמו את מלוא התמורה עבור דירותיהם לנתבעת 1 ובדירותיהם התגלו ליקויים. התובעים טוענים כי פנו פעמים רבות לנתבעות בבקשה לתיקון הליקויים, אך לא זכו למענה ענייני או מקצועי. כן נטען, כי במשך שנים, הנתבעות ביצעו עבודות תיקונים כושלות בדירות, המצריכות תיקונים חוזרים, כושלים גם הם. אם לא די בכך, ניסיונות התיקון גורמים לליקויים ונזקים נוספים. לטענת התובעים, גם בעת הגשת התביעה, הבטיחו הנתבעות לבצע תיקונים, בדומה לתיקונים הנעשים בכל שנה בדירות בעונה הגשומה, בשל בעיית רטיבות קשה בדירות. לטענת התובעים, ביום 5/6/14 נשלחה לנתבעות חוות דעת המהנדס בן עזרא (להלן: "חוו"ד בן עזרא") שניתנה עבור דירת התובעים 1-2. הנתבעות לא התייחסו לדברים, על אף שהבטיחו כי בתוך 60 יום תוגש חוות דעת נגדית מטעמן. בהמשך, ביום 20/11/14 נשלחה לנתבעות חוו"ד בן עזרא שהוכנה עבור דירת התובעת 3, אליה לא טרחו הנתבעות להתייחס כלל.

   • בהתאם לחוו"ד בן עזרא, בדירת התובעים 1-2 ישנם ליקויים שעלות תיקונם היא 293,504 ₪. לטענת התובעים 1-2, הנתבעות טיפלו ברטיבות שהייתה בחדר ההורים בדירתם במשך שנתיים, עד אשר בוצע התיקון הנדרש. נטען כי חלונות דירתם מחדירים רוחות והדבר מהווה מטרד ומפריע למגורים וכי הם הוטרדו בשל תיקונים כושלים פעמים רבות.

   • הליקויים בדירת התובעת 3, נאמדים בחוו"ד בן עזרא, בסכום של 275,267 ₪. לטענת התובעת 3, מאז קיבלה את החזקה בדירה היא "מתגוררת באתר בנייה" ואין חדר בדירתה, בו הנתבעות לא הרימו את הריצוף כדי לטפל ברטיבות. לטענת התובעת 3, עד היום ישנה רטיבות, כאשר הנתבעות מבצעות רק "תיקונים קוסמטיים" בכל עונה. עוד נטען, כי התובעת 3, נאלצה להוציא מכיסה 7,000 ₪ בגין "בריקים" לחדר השינה כדי להסתיר את סימני הרטיבות וכי מסתור הכביסה והמזגן שלה נפגעו, כאשר הנתבעות ניסו לבצע תיקון של ייצוב וחיזוק דוד השמש. כמו כן, נטען כי התריס החשמלי בסלון, נפל פעמיים וכיום הוא מקולקל, לאחר שהנתבעות ביצעו בו תיקונים כושלים וכי כאשר ישנה רוח, התריסים רועדים ומרעישים באופן היוצר מטרד. כמו כן, בחדר השינה בו מתגורר אביה המבוגר של התובעת 3, ישנה חדירה של מים מהחלון ומדלת היציאה למרפסת בקומה השנייה.

   • איחור במסירת הדירות- לטענת התובעים 1-2, דירתם נמסרה להם ביום 5/3/14 כלומר באיחור של כמעט שנה, כאשר לפי סעיף 20.1 להסכם הרכישה, הדירה הייתה אמורה להימסר 27 חודשים לפני המועד בו נמסרה, דהיינו ביום 13/6/13, אך הבנייה הושלמה רק ביום 5/6/14, לאחר סיום עבודת הריצוף. לטענת התובעים, הפיצוי המגיע לתובעים 1-2 בגין איחור של 11 חודשים ו- 20 יום הוא 28,000 ₪ בהתאם להסכם הרכישה לפיו הפיצוי המוסכם הוא 2,400 ₪ לכל חודש. לטענת התובעת 3, דירתה נמסרה לה ביום 27/4/14, אך במועד זה הדירה לא הייתה ראויה למגורים. הובטח לתובעת 3 שיבוצעו תיקונים, אשר לא בוצעו ובעקבות כך נשלח לנתבעות מכתב מטעם התובעת 3 מיום 20/6/14. לטענת התובעת 3, בהתאם להסכם הרכישה, מסירת הדירה הייתה אמורה להתבצע ביום 13/6/13, אולם רק ביום 20/6/14 היא קיבלה את הדירה, שכאמור לא הייתה ראויה קודם למגורים. מכאן כי המדובר באיחור של 12 חודשים ושבוע במסירה והפיצוי לו היא זכאית, לטענתה, עומד על 29,400 ₪, עפ"י הפיצוי המוסכם בהסכם הרכישה בסך 2,400 ₪.