"גררה אותי מהשיער": ילדה תשהה עם אביה ואשתו בניגוד לרצונה

ביהמ"ש קבע הסדרי שהות בין הקטינה לאביה, חרף אירוע אלימות קשה מצד רעייתו הנוכחית. עקב הרושם שהילדה מוסתת על-ידי אימה נקבע שאין לתת משקל מכריע לרצונה

למרות אירוע אלימות קשה כלפיה מצד אשתו הנוכחית: ילדה תקיים הסדרי שהות עם אביה, בניגוד לרצונה. השופט פליקס גורודצקי מבית המשפט למשפחה בירושלים נימק את החלטתו השנויה במחלוקת, בין היתר בחשש להסתה מצד האם - המצדיק שלא לתת לרצון בתה משקל מכריע ביחס למפגשיה עם האב. כדי למנוע תקלות, נקבע שהילדה לא תישאר לבד עם רעייתו.

לתובע ולנתבעת ילדה משותפת, כאשר בספטמבר 2020 קבע בית המשפט שהמשמורת עליה תהיה משותפת. לטענת האב, עקב דיכאון אחרי לידה שחוותה אשתו הנוכחית אירעה תקרית אלימה בינה לבין בתו, ומאז פגש באחרונה פעמיים בלבד - כאשר האם אינה מאפשרת לו אפילו לשוחח איתה בטלפון.

האב טען שהאם מסכלת את הסדרי השהות שנקבעו בפסק הדין, תוך הסתת בתם נגדו. בנסיבות אלה עתר להורות על מנגנון לאכיפת המפגשים, לרבות הטלת סנקציות בגין הפרתם.

האם, בטיעוניה, הייתה פחות עדינה בתיאור מקרה האלימות: היא סיפרה שאשת האב גררה את בתה בשיער ברחוב, ולאחר מכן הטיחה אותה במדרכה. לדבריה מאז אותו אירוע בתה מסרבת לבקר בבית אביה וחווה סיוטי לילה, במסגרתם חלמה שהוא ורעייתו "רוצחים אותה".

עמדת האם בנסיבות הללו הייתה שאין מקום לאכיפת זמני השהות שנקבעו עקב מסוכנות מצד האב ואשתו, כמו גם סירוב הקטינה להיפגש עימו. הסכמתה היחידה הייתה לקיום מפגשים במרכז קשר, פעם בשבוע בלבד.

התחרטה ולקחה אחריות

אבל השופט גורודצקי אימץ תסקיר שקבע כי טובת הילדה הינה לשוב לקשר שוטף עם אביה, ולכן מפגשיה עימו יחזרו למסלולם באופן הדרגתי: תחילה פעמיים בשבוע, ובהמשך בהתאם לזמני השהות שנקבעו. בתוך כך נקבע בתסקיר שעל האב להיות נוכח לכל אורך שהות בתו בביתו.

"מבלי להפחית מחומרת המעשים הנטענים של אשת האב או להצדיק מעשים מסוג זה חלילה", כתב השופט כנימוק להחלטתו השנויה במחלוקת, "עסקינן באירוע אלימות בודד שהתרחש לפני למעלה מ-3 שנים".

עוד צוין בהקשר לכך שהאב וזוגתו הנוכחית עברו הליך טיפולי ממושך מאז אותה תקרית, אשר בסופו התרשמו גורמי הרווחה כי האחרונה מביעה חרטה על מעשיה ולקחה עליהם אחריות. כמו כן נמצא שהאישה מטופלת תרופתית ורגשית, וכי היא "מווסתת ורגועה מבעבר".

בנוסף חידד השופט כי אירוע האלימות התרחש כשהאב לא נכח בסביבה, והרי במסגרת הסדרי השהות החדשים נקבע שעליו לשהות עם בתו ברציפות, על מנת למנוע תקלות. לבסוף נקבע שאין לתת משקל מכריע לסירוב הקטינה שעה שלהתרשמות גורמי המקצוע, האם מסיתה אותה כנגד האב.

השופט הסביר בהקשר הזה שלפי הפסיקה, "כאשר רצון הקטין הינו פרי הסתה ואיננו מהווה ביטוי לרצונו הכן והאמיתי, ולפיכך אינו פרי בחירה חופשית שלו - אין מקום להתחשב בו".

לבסוף נקבע שזמני השהות יתקיימו בהתאם לתסקיר, וכי האם תשלם הוצאות משפט בסך 11 אלף שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד מיכל כהן-קורינאלדי
• ב"כ הנתבעת: עו"ד יובל חיון ואח'

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.