פס"ד בתביעה לאכיפת הסדרי שהות

לפניי תביעה לאכיפת הסדרי שהות.

רקע עובדתי רלוונטי 

1. לתובע (להלן: "האב") ולנתבעת (להלן: "האם") קטינה משותפת – ***, ילידת 00.0.0000 (להלן: "הקטינה").

    

2. במסגרת תלה"מ 34184-06-17 (להלן: "ההליך הקודם") ניתן ביום 30.9.2020 פסק דין בעניין משמורת הקטינה וחלוקת זמני השהות (להלן: "פסק הדין").

    

3. במסגרת פסק הדין נקבע כי המשמורת על הקטינה תהיה משמורת משותפת וניתן תוקף לחלוקת זמני השהות כמפורט בתסקיר מיום 17.6.2020 שהוגש בהליך הקודם.

    

   עיקר טענות האב

    

4. האם מפרה את פסק הדין ומסכלת לחלוטין את הסדרי השהות של הקטינה עם האב.

    

5. בחודש פברואר 2021 נאלץ האב להגיש תביעה דומה לאכיפת הסדרי השהות ובמסגרת הליך זה הופנו הצדדים לתיאום הורי.

    

6. למרבה הצער, עקב דיכאון אחרי לידה שחוותה אשתו הנוכחית של האב, אירעה תקרית אלימה בינה לבין הקטינה. האב נטל אחריות והציע לאם כי יפגוש את הקטינה על-פי זמני השהות שנקבעו, מבלי שהקטינה תפגוש את אשתו.

    

7. מאז המקרה הנ"ל האב פגש את הקטינה פעמיים בלבד.

    

8. האם מסכלת את הסדרי השהות של הקטינה עם האב, תוך הסתה של הקטינה נגד האב ואשתו.

    

9. האם אינה מאפשרת גם קשר טלפוני בין הקטינה לאב.

    

10. יש להורות על מנגנון לאכיפת הסדרי השהות של הקטינה עם האב, לרבות הטלת קנסות/סנקציות על האם בגין כל הפרה ו/או סיכול של הסדרי השהות.

     

    עיקר טענות האם

     

11. אין כל מקום לאכוף את הסדרי השהות, עקב מסוכנותו של האב ו/או אשתו ו/או משפחתו, כלפי הקטינה וסירובה התקיף והעקבי של הקטינה לפגוש את האב, בשל רצף פגיעות פיזיות ונפשיות קשות מצד האב ומשפחתו.

     

12. ניתן לאפשר מפגשים בין האב לקטינה ללא לינה ולא בבית האב, אלא פעם בשבוע במרכז קשר בלבד.

     

13. האב הוא זה שמפר את פסקי הדין שניתנו בעניין הצדדים.

     

14. האב מודה כי אשתו נקטה באלימות פיזית חמורה כלפי הקטינה ומאז הקטינה מפחדת ומסרבת להגיע אל ביתו.

     

15. האב ואשתו מנסים לשכנע את הקטינה כי אשתו של האב היא אמה ומאלצים אותה לקרוא לה "אמא", תוך ניסיון להעלים את האם מחיי הקטינה.

     

     

16. ביום 00.00.0000 אשתו של האב נקטה באלימות פיזית חמורה כלפי הקטינה ולדברי הקטינה היא "תפסה אותה בחוזקה בשיער, גררה אותה ברחוב בעודה אוחזת בשיערה ולאחר מכן הטיחה אותה במדרכה". מאז אירוע האלימות שהתרחש הקטינה מסרבת לבקר בבית האב והיא חווה ביעותי לילה ומספרת לאם כי חלמה שהאב ואשתו "רוצחים אותה".

     

17. לשכת הרווחה מעורבת ומעודכנת באופן שוטף באירועים ויש לקבל תסקיר, או למצער את עמדתה.

     

18. אשתו של האב מסיתה את הקטינה כנגד האם ומשפחתה.

     

19. בזמני השהות של הקטינה עם האב, נוהג האב כלפי הקטינה באופן פוגעני. כך למשל, האב נמנע מלאסוף את הקטינה במועדי השהות אצלו והיא נאלצה לנסוע נסיעות ארוכות באוטובוס בגפה ולהמתין זמן ממושך מחוץ לביתו של האב, על מנת שאשתו תכניס אותה לבית. לאחר שהות אצל האב הגיעה הקטינה לבית הספר ללא אוכל. בימי השהות עם האב, נמנע האב מלקחת את הקטינה לפעילויות חברתיות המתקיימות אחה"צ, לטיפול רגשי ועוד.

     

20. הקטינה חוששת לקיים שיחות טלפון עם האב לאחר שזה האחרון צעק עליה בשיחת טלפון.

     

21. האם ניסתה לגרום לכך שמצד אחד הקטינה תהיה בטוחה ומצד שני לא ינותק כליל הקשר עם האב וניסתה להגיע עם האב להסכמות באשר להסדרי הקשר, אך האב מסרב לשתף פעולה.

     

    התפתחות דיונית

     

22. במסגרת ההליך הנוכחי הוגשו מספר תסקירים ועדכונים. התסקיר האחרון הוגש ביום 28.5.25 (להלן: "התסקיר/התסקיר האחרון") ובמסגרתו הומלץ כדלהלן:

     

    "המלצות

    1. בימי שני האב יאסוף את *** ממסגרת החינוך בשעה 15:30 וישיבה לבית האם או לבית הוריה בשעה 18:30.

    2. בימי שלישי *** תצטרף לאב ומשפחתו למפגש משפחתי המתקיים מדי שבוע בבית אביו עם המשפחה המורחבת.

    3. בעוד שלושה חודשים*** תשהה בבית האב בזמני השהות שלהם, ועל האב להיות נוכח בכל העת בה *** שוהה בביתו."

        

23. בהחלטה מיום 29.5.25 ניתנה לצדדים אפשרות להגיש תגובה להמלצות התסקיר.

     

24. האב הגיש תגובה לתסקיר ובמסגרתה, בין היתר, ביקש לתת להמלצות התסקיר תוקף של פסק דין ולהוסיף מנגנון אכיפה וכן הבהרה ביחס לשעות השהות והמעברים ביום ג', תוך אימוץ יתר המלצות העו"ס בתסקיר.

     

25. האם ביקשה לדחות את המלצות התסקיר ובמסגרת תגובתה נטען, בין היתר, כדלהלן:

     

    התסקיר לא מתייחס לטובת הקטינה, מתעלם מעמדת הקטינה ולא נותן מענה למספר עניינים שפורטו בתגובה;

     

    בטרם תתקבל החלטה יש לשמוע את הקטינה ולמנות מומחה על מנת לקבל חוות דעת באשר לשאלת מסוכנות אשתו של האב כלפי הקטינה;

     

    התסקיר מתעלם מכך שבימי שני משתתפת הקטינה בחוג אשר מתקיים ב*** בין השעות 18:30-17:00. האם לא מתנגדת לקביעת שעת חזרה מאוחרת יותר, בהתאם לשעת סיום החוג;

     

    האם מתנגדת בשם הקטינה להסדרי שהות בימי שלישי, מאחר שהקטינה משתתפת בחוג גם ביום זה בין השעות 20:30-17:00. יש מקום להחליף את ימי ג' המוצעים בימי ה', בהתאם למתכונת הנוכחית, אשר מתאימה לכל הנוגעים בדבר.

     

26. לאחר הגשת התגובה, האם הגישה בקשה למינוי מומחה "להערכת מסוכנות הסביבה הביתית בה נמצא האב התובע כלפי הקטינה" ובקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 3.8.2025.

     

27. על פי בקשת האם וכמצוות תקנה 49 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א–2020, ביום 27.8.25 נערכה שמיעת הקטינה בלשכת השופט, באמצעות האפוטרופסית לדין של הקטינה שמונתה לה בהליך זה והוגש דו"ח חסוי, שנערך על-ידי האפוטרופסית לדין.

     

28. לאחר הגשת הדו"ח החסוי, ניתנה החלטה מיום 4.9.25 ולפיה בכוונת בית המשפט ליתן פסק דין על יסוד המסמכים המצויים בתיק בית המשפט, כאשר תגובות הצדדים לתסקיר ישמשו סיכומים. לצדדים ניתנה אפשרות להתנגד למתווה המוצע ומשלא הוגשה התנגדות במועד, ניתנה החלטה מיום 17.10.2025 המורה למזכירות ליצור משימה למתן פסק דין.

     

    דיון והכרעה

     

29. לאחר עיון במלוא המסמכים המצויים בתיק בית המשפט, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את המלצות התסקיר וכפועל יוצא, יש לקבל את תביעת האב.

     

30. כאשר עסקינן בסוגיות משפטיות אשר עשויות להשפיע על קטינים, יש ליתן, ככלל, את הדעת לעיקרון טובת הילד ראו: בע"מ 4181/22 פלוני נ' פלונית (19.5.2024), אשר משמש מגדלור בעת הכרעה בכל עניין הנוגע לקטינים ראו: רמ"ש 47810-06-21 י. ח נ' א. א. (12.7.2021).

     

31. בתוך כך, שומה על בית המשפט כי תעמוד לנגד עיניו חוות דעתם של מומחים לדבר, באשר "הן ההופכות את 'טובת הילד' ממושג ערטילאי ואמורפי, לבעל ממשות ותוכן קונקרטי" ראו: בע"מ 61114-02-25 פלונית נ' פלונית (31.3.2025).

     

32. במקרה שלפניי, הוגשו כאמור מספר תסקירים ועדכונים, כאשר התסקיר האחרון נערך לאחר שביום 1.4.25 התקיימה ועדת סיום טיפול ראו: עמ' 3 לתסקיר, אשר שימשה, בין היתר, בסיס להמלצות ומשכך, יש לייחס משקל משמעותי להמלצות התסקיר ראו: תה"ס 73733-05-24 פלונית נ' אלמוני (29.7.2025); תלה"מ 9852-06-24 פלונית נ' אלמוני (25.8.2025).

     

33. הדבר נכון ביתר שאת מקום בו לשירותי הרווחה אשר מטעמם הוגש התסקיר, היכרות ארוכה ומעמיקה עם המשפחה ראו: ס' 4 לתסקיר.

     

34. האם טענה בתגובה לתסקיר כי שאלת טובת הקטינה לא שימשה כנקודת הנחה בעת עריכת התסקיר והדבר מהווה פגם מרכזי בו ראו: ס' 1-2 לתגובה. טענה זו לא ניתן לקבל שכן צוין בתסקיר, "ברחל בתך הקטנה" כי טובת הקטינה הינה מימוש הקשר בינה לבין משפחת האב, המורחבת והמצומצמת ראו: עמ' 4 לתסקיר.

     

     

     

35. למותר לציין כי מסקנת העו"ס בדבר חשיבות הקשר בין הקטינה לשני הוריה – ועסקינן בעמדה של גורם ניטרלי ומקצועי ראו: תלה"מ 44124-02-25 י. ג. נ' י. ג. (25.7.2025) – מתיישבת גם עם עמדת הפסיקה שלפיה לזמני השהות של קטין עם שני הוריו חשיבות עליונה להתפתחותו התקינה וליכולתו לבנות קשרים זוגיים והוריים בעתיד. זמני שהות משמרים לילד דמות אב ואם, ומסייעים בגיבוש זהותו ראו: תלה"מ 9852-06-24 פלונית נ' אלמוני (26.8.2025).

     

36. בעניין זה נפסק גם כי טובת הקטין באשר הוא היא גם ליהנות משני הוריו, להיות בקשר משמעותי עם כל אחד מהם ולגדול בקרבתם ראו: תמ"ש 38552-04-24 ר.ר.ו נ' ד.ו. (18.6.2025); תלה"מ 25928-10-23 ס.א. ר. נ' ש. צ. (30.9.2024).

     

37. יצוין כי על-פי הנחיית הפסיקה ולפיה יש לבחון את ההמלצות בתסקיר האחרון, גם ביחס להמלצות תסקירים קודמים ראו: עמ"ש 18463-10-19 ס.מ. נ' ש.מ. (18.8.2020) עיינתי בכלל התסקירים והעדכונים וגם בתסקיר מיום 1.6.23 בו ציינה העו"ס כי "להערכתנו זמני שהות אינם קבועים ויציבים בין האב לבתו עד למצב של נתק מוחלט עלול ליצור משקעים רבים בנפשה של ***" ראו: עמ' 6 לתסקיר מיום 1.6.23.

     

38. האם טענה כי המלצות התסקיר לא מעניקות לקטינה שמירה והגנה מפני אשתו של האב אשר פעלה באלימות כלפי הקטינה. טענה זו לא ניתן לקבל.

     

    ראשית, מבלי להפחית מחומרת המעשים הנטענים של אשת האב או להצדיק מעשים מסוג זה חלילה – עסקינן באירוע אלימות בודד שהתרחש בחודש *** 2022, דהיינו לפני למעלה מ-3 שנים.

     

    שנית, דבר קיומו של אירוע האלימות מצד אשת האב כלפי הקטינה במסגרתו משכה האישה בשיערה של הקטינה, היה ידוע לעו"ס והוא זכה להתייחסות כבר בתסקיר מיום 1.6.2023 כאשר צוין בו בעניין זה כי "האב ובת זוגו עברו הליך טיפולי ממושך אשר בסופו התרשמו גורמי הרווחה במסגרת הלשכה כי בת זוגו של האב מביעה חרטה על מעשיה ולקחה על כך אחריות ועל האב להמשיך בקשר נרחב ומשמעותי עם בתו" ראו: עמ' 3 לתסקיר מיום 1.6.23.

     

    גם בתסקיר האחרון ישנה התייחסות רחבה להשלכותיו של אירוע האלימות וצוין בעניין זה, בין היתר, כי "בשיחה שהתקיימה עם מתאמת הטיפול של אשת האב ועם עו"ס ברווחה המלווה את משפחת האב מזה מספר שנים עלה כי מאז האירוע שהתרחש בינה לבין *** לפני כ-3 שנים, האם [צ.ל. אשת האב – פ"ג] מטופלת תרופתית ורגשית ומקבלת סל שיקום ואת כל המענים הנלווים לרבות פגישות מעקב קבועות. לדבריהן, היא מווסתת ורגועה מבעבר, נעזרת כאשר עולה הצורך ומשתפת פעולה באופן מלא עם כלל הגורמים הטיפוליים" ראו: עמ' 4 לתסקיר.

     

    האם טענה בתגובה כי "מדוע אנו נאלצים להסתפק בעדות מפי השמועה של עורכת התסקיר?" ראו: ס' 5 לתגובה. טענה זו לא ניתן לקבל שכן תסקיר עו"ס הינו חריג לעדות שמיעה ומשקלו הראייתי מסור, כמו כל ראיה אחרת, לשיקול דעתו של בית המשפט ראו: רמ"ש 47810-06-21 י. ח. נ' א. א. (12.7.2021).

     

    האם טענה בתגובה כי עלינו לוודא מעל לכל ספק כי אשת האב לא מסוכנת לקטינה ואם היא עדיין מסוכנת, יש לבחון מנגנון אשר יבטיח את שלום הקטינה ראו: ס' 6 לתגובה.

     

    ראשית, לא צוין במסגרת מי מהתסקירים או העדכונים כי קיים חשש למסוכנות של אשת האב כלפי הקטינה ואין בליבי ספק כי העו"ס – כמי שממלאת את חובתה כלפי בית המשפט ראו: ה"ט 58994-05-24 א. ח. נ' נ.ב. (12.11.2024) – הייתה מיידעת את בית המשפט על-אודות חשש זה.

     

    שנית, אירוע האלימות של אשת האב כלפי הקטינה התרחש כאשר האב "לא נכח בסביבה" ראו: עמ' 2 לתסקיר. במסגרת פסק דין זה יידרש האב – שיש לו יכולת הורית טובה ראו: עמ' 5 לתסקיר מיום 1.6.23 – לשהות עם הקטינה במהלך כל שהותה עמו ובכך ייווצר מנגנון אשר יבטיח את שלום הקטינה.

     

39. האם טענה בתגובה כי הקטינה מסרבת בכל תוקף לשהות באותו בית עם אשת האב לאחר שזו האחרונה הפגינה כלפיה אלימות ראו: ס' 9 לתגובה. אין מחלוקת כי לקטינה יש דעה, שבה יש להתחשב ראו: דנ"א 7015/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית (15.8.1995); רמ"ש 29225-11-21 א. נ' ב. (4.1.2022).

     

40. יחד עם זאת, אין להעניק לרצון הקטינה כוח לא מידתי בעת הכרעה בעניין חלוקת זמני השהות ראו: רמ"ש 22320-03-20 פלוני נ' פלונית (14.4.2020). הדבר נכון ביתר שאת במקרה שלפניי, בשים לב להתרשמות העו"ס לסדרי דין וצוות חוק הנוער בפסגת זאת ולפיה האם "מסיתה את הקטינה נגד האב". כמו כן להתרשמות העו"ס, הקטינה, אשר "חשופה לשיח רעיל כלפי האב", "מוסתת כנגד אביה בין באופן מודע ובין באופן לא מודע, גלוי או סמוי, שמוביל למצב בו *** חוברת לאם בחזית אחת נגד האב" והקטינה אף מנסה למחוק את האב מחייה ראו: עמ' 2 לתסקיר.

41. בעניין זה נפסק כי כאשר רצון הקטין הינו פרי הסתה ואיננו מהווה ביטוי לרצונו הכן והאמיתי ולפיכך אינו פרי בחירה חופשית שלו, אין מקום להתחשב בו ואין מקום לתת לו משקל מכריע, בוודאי שאין מקום לתאר רצון זה כמושג הזהה עם טובתו ראו: רמ"ש 41824-09-23 ר. נ' ר. (2.11.2023) וההפניות שם.

     

42. ידועה הפסיקה אשר לפיה, לתסקיר עו"ס מעמד דומה למעמד של חוות דעת מומחה ראו: רמ"ש 20345-03-25 אלמונית נ' פלוני (10.3.2025); רמ"ש 16708-05-20‏‏ פלוני נ' פלונית, (18.5.2020); רמ"ש 45241-09-21‏ פלוני נ' אלמונית (4.10.2021). בהיעדר נסיבות מיוחדות, בית המשפט מחויב לפסוק בהתאם להמלצות הגורמים המקצועיים ראו: בע"מ 7548/14 פלוני נ' פלונית (25.11.2014).

     

43. נכון אומנם בית המשפט אינו חייב לאמץ את המלצות התסקיר ראו: תמ"ש 56878-07-17 פלוני נ' פלונית (20.3.2019) ואולם דרושים נימוקים כבדי משקל על מנת לסטות מההמלצות ראו: תמ"ש 33878-05-14 א' נ' א' (4.10.2018) – ואלה לא נמצאו במקרה שלפניי.

     

44. לאור האמור, אני מאמץ את המלצות התסקיר ונותן להן תוקף, תוך הבהרה כי האב מחויב להיות נוכח במהלך כל שהות הקטינה עמו.

     

45. במסגרת התגובות העלו שני הצדדים טענות שונות הנוגעות לשעות וימים של זמני השהות. כך למשל, בס' 2 לתגובה טען האב כי ביחס לס' 2 להמלצות מתבקשת הבהרה ולפיה הוא יאסוף את הקטינה מהמסגרת החינוכית וישיבה לבית האם עד לשעה 20.00 והאם טענה בס' 13-17 לתגובה, בין היתר, כי יש לערוך שינויים במועדי המפגשים בשל החוג של הקטינה.

     

46. לאור מסקנת העו"ס ולפיה "סגירת ההליך המשפטי תפחית את עוצמת הקונפליקט ו*** עשויה לזכות בשקט ולגיטימיות מצד האם לקשר עם האב" ראו: עמ' 5 לתסקיר איני מוצא מקום להורות על הזמנת תסקיר משלים נוסף, אשר יתייחס וייתן מענה לטענות הצדדים.

     

47. תחת זאת ובהתאם להנחיית הפסיקה שלפיה עם סיום הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, הסמכת עו"ס לסדרי דין להכריע או להמליץ בעניינים שונים הנוגעים לקטין, הינה פרקטיקה נהוגה ומקובלת בבתי המשפט לענייני משפחה ראו: רמ"ש 38998-10-24 א.ב. נ' א.ל. (3.12.2020), אני מעניק לעו"ס סמכות הכרעה לפי סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 לתקופה בת 6 חודשים ובמסגרת סמכויות אלה תהא רשאית העו"ס לשנות את זמני השהות בהתאם לשיקול דעתה המקצועי.

     

48. במסגרת התגובה ביקש האב לקבוע מנגנון אכיפה, אשר יבטיח את קיומם של זמני השהות בהתאם לפסק דין זה.

     

49. בעדכון מיום 13.7.23 צוין על-ידי העו"ס, בין היתר, כי "בשיחה עם האם התנגדה להביא את הילדה מפני שלא סיימה לשוחח עמי במסגרת פגישה מסודרת לטענתה".

     

50. בעדכון מיום 26.7.23 צוין על ידי העו"ס, בין היתר, כי "ביום 17.7.23 התקיים מפגש ראשון של תוכנית המפגשים בגן החיות תנכ"י. האב הופיע במפגש ומאידך האם והבת לא הגיעו".

     

51. בעדכון מיום 6.8.23, צוין, בין היתר, כי "ב31.7.23 התקיים מפגש נוסף של הורים שאינם משמורנים עם ילדיהם בגן החיות התנכ"י ... האב הופיע למפגש אולם האם והבת אינן נכחו...".

     

52. בעקבות התנהלות זו של האם, האב הגיש בקשה להטלת סנקציה על האם ובהחלטה מיום 9.8.23 נקבע כי האם הפרה החלטה שיפוטית, עת לא הביאה את הקטינה למפגשים. על האם אומנם לא הוטלה סנקציה כספית בפועל, אלא הוצאות משפט בלבד, יחד עם זאת הובא לידיעת האם כי בית המשפט יהיה רשאי להטיל עליה סנקציה כספית בגין אי-התייצבות למפגשים במסגרת התוכנית.

     

53. לאחר שניתנה ההחלטה מיום 9.8.23 לא התקבלו דיווחים נוספים בעניין הפרת החלטות שיפוטיות על ידי האם. בתוך כך, סבורני כי המסר אשר לפיו החלטות שיפוטיות יש לקיים כלשונן הועבר לאם בהחלטה הנ"ל, וכוחה של החלטה זו יפה גם ביחס לקיום המפגשים על-פי פסק דין זה, דהיינו ככל שהאם לא תקיים את הוראות פסק הדין, בית המשפט יהיה רשאי להטיל עליה סנקציה כספית ראו: תלה"מ 62252-12-24 ש. מ. נ' ס.מ. (6.7.2025), בשיעור שיקבע.

     

    הוצאות משפט

     

54. לאור התוצאה, יש מקום לחייב את האם בהוצאות משפט.

     

55. "פסיקת הוצאות נועדה לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך, וזאת בהתחשב, בין היתר, בתוצאות ההליך, במורכבותו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין – כך על פי הקבוע בתקנות 151(א) ו-153(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות)). ההוצאות נדרשות להיות סבירות והוגנות, ועל שיעורן לבטא איזון ראוי בין הבטחת זכות הגישה לערכאות ובין הגנה על זכות הקניין של הפרט, תוך שמירה על שוויון בין בעלי הדין (תקנות 152 ו-151(ב) לתקנות)" ראו: רע"א 2507/24 לבון נ' ד"ר שרון (14.4.2024).

     

56. במקרה שלפניי, האב מיוצג מטעם הלשכה לסיוע משפטי והוא לא נדרש לשלם שכ"ט עו"ד. יחד עם זאת, הייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי ממומן מתוך הקופה הציבורית, ולאור תוצאת ההליך, כאשר תביעת האב התקבלה, יש לשפות את הקופה הציבורית על דרך חיוב האם בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך של 8,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.

     

57. על אף שהאב לא נשא בתשלום שכ"ט, הוא נדרש להשקיע משאבים בניהול ההליך. לאור זאת, האם תישא בהוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ שישולמו לאב בתוך 30 ימים.

     

58. זכות ערעור כדין.

     

59. המזכירות תסגור את התיק.

     

60. אני מתיר את פרסום פסק הדין לאחר השמטת פרטים מזהים.

     

    ניתן היום, א' חשוון תשפ"ו, 23 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.