אדם שהורשע בהתעללות בארבעת ילדיו ובאונס אשתו חויב לפצות אותם במסגרת תביעה אזרחית שהגישו נגדו. הוא הכה והשפיל את הילדים על בסיס יומיומי והשליט בבית אווירה של פחד.
השופטת אביבית נחמיאס קיבלה לאחרונה תביעת פיצויים שהגישו אישה וארבעת ילדיה נגד אב המשפחה. האב מרצה עונש מאסר ממושך לאחר שהורשע בהליך פלילי באונס האישה ובהתעללות ותקיפה של הילדים. היא הבהירה שהמגמה בפסיקה היא העלאת רף הפיצוי במקרים של אלימות במשפחה.
בני הזוג לשעבר נישאו בשנת 1993, והתגרשו בשנת 2015, לאחר כ-22 שנות נישואים. נולדו להם ארבעה ילדים (כיום בני 14-21).
בכתב האישום שהוגש נגד האב לפני כ-4 שנים צוין שהוא "השליט אווירה של פחד, נהג להכות באופן תדיר את הילדים – סטר להם בחוזקה, הכה במכות אגרוף ובעט בהם. בחלק מן המקרים נגרמו לילדים סימני חבלה. כן נהג הנאשם לצעוק על הילדים, להשפילם, לאיים עליהם ולהשליך לעברם חפצים״.
עוד נכתב כי האיש כפה על בני המשפחה כללי התנהגות נוקשים ולמשל אסר עליהם לדבר סביב שולחן האוכל כשאמר דברי תורה. במקרים בהם "הפרו" בני המשפחה את הכללים היו לנאשם התפרצויות זעם במהלכן צעק והיכה את הילדים.
אחד הילדים נחשב בעיניו לחצוף מכולם הוכה על ידו באופן תכוף ואלים יותר. בין היתר ספג הילד סתירות, אגרופים וחניקות ובשלב מסוים נמנע מלחזור הביתה בחופשות מהפנימייה. בנוסף, האיש נהג להאשים את אשתו בחינוכם הכושל, לטענתו, של הילדים, להשפיל אותה לקלל אותה ולכנותה בשמות גנאי אף בפני הילדים. כן נהג לומר לה כי היא לבטח תשים קץ לחייה כמו אמה שעשתה כן. במסגרת אחת מהתפרצויות הזעם הוא אף אנס אותה כשהחדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלה בניגוד לרצונה אף שבכתה והתלוננה על כאבים.
הוא הודה במעשים במסגרת הסדר טיעון והורשע. נגזרו עליו 6 שנות מאסר בפועל בתוספת עונשים נלווים. ב-2017 הגישו נגדו גרושתו וילדיו תביעה אזרחית בגין נזקים פיזיים ונפשיים שנגרמו לכל אחד מהם.
הטענה המרכזית של האב הייתה שהוא לא חייב לפצות את התובעים מכיוון שהם לא הביאו ראיה כלשהי שנגרם להם נזק. כמו כן לטענתו, יש להתחשב בחוסר יכולתו להתפרנס במהלך תקופת מאסרו.
פגיעה בגופם ובכבודם
השופטת אביבית נחמיאס מבית המשפט למשפחה בצפת הבהירה כי ״נזק״ כולל גם פגיעה באוטונומיה של בני המשפחה ופגיעה בגוף האישה ובגופם של הילדים.
היא ציינה שהפסיקה התייחסה לאלימות פיזית, אך גם מילולית ונפשית בתוך המשפחה כגורמת לנזק של כאב וסבל בר פיצוי.
לדבריה, השיקולים בקביעת גובה הפיצוי כוללים את נסיבותיה הקונקרטיות של הפגיעה, משך הפגיעה והשלכותיה העתידיות על הנפגע, כשמגמת הפסיקה היא להעלות את רף הפיצוי על מנת לשקף את הסלידה מהמעשים ולהרתיע.
״אין מדובר באירוע בודד וחד פעמי, אלא במסכת שלימה ומתמשכת של פגיעה בגופם ובכבודם של הילדים״ כתבה השופטת. היא הוסיפה כי מעשים יומיומיים של ילדים רכים בשנים, שינה בשעה מאוחרת, מריבה בין אחים או מעשה משובה והשתוללות, זכו לתגובה קשה ולאלימות מצידו של האב.
היא פסקה לטובת האישה פיצוי בסך 65,000 שקל, לאחד הילדים 40,000 שקל ולשלושת הילדים האחרים 25,000 שקל כל אחד. עוד נפסקו לטובת התובעים הוצאות ושכ״ט עו״ד.
בסך הכל חויב האיש בסך של 191,750 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד גרי ספייסר
- ב״כ הנתבע: עו"ד ביטר אליק
עו״ד האלה חמדאן
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין