אישה שעבדה בחברת שירותי גז טענה טענה שפוטרה עקב הידרדרות במצבה הבריאותי. למרות טענות החברה, לפיהן הפיטורים נבעו ממניעים מקצועיים, בית הדין קיבל את גרסת העובדת.
במשך 15 שנים עבדה האישה בשירות הלקוחות של חברת שירותי הגז "ש.א.מ מרכז הגז".
לטענתה, חרף היותה עובדת מקצועית וחרוצה, לפני 3 שנים היא פוטרה רק בשל התדרדרות במצבה הבריאותי, עליה הודיעה מראש לחברה.
לייעוץ בתחום:
עורך דין עבודה
בעקבות זאת, היא החליטה להגיש נגד מעסיקתה לשעבר בשנת 2013 תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בה דרשה פיצויים על אופן פיטוריה.
לטענתה, החברה הפסיקה את עבודתה בניגוד להוראות חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות, ולא ערכה לה שימוע לפני פיטורים. כמו כן, התובעת התלוננה על כך שהחברה כפתה עליה לנצל ימי חופשה שצברה, ואף לא מסרה לה הסכם עבודה עם תנאיה.
החברה ביקשה לדחות את התביעה, וטענה כי נהגה בתובעת ב"כפפות של משי" במשך תקופת עבודתה, על רקע התראות רבות שנשלחו אליה עקב איחורים וליקויים בתפקודה.
לגרסת החברה התובעת בכלל לא פוטרה אלא התפטרה, לאחר שלא עברה ניתוח שהייתה צריכה לעבור, לא מסרה עדכונים על מצבה הרפואי הלא ברור, ונטשה את מקום העבודה.
בנוסף, החברה ציינה כי גילתה שהתובעת קיבלה תשלום עבור ימי מחלה גם ממנה וגם ממשרד הביטחון, וטסה לחו"ל באותה עת, במקום לחזור לעבודתה.
עוד נטען כי החברה הוכיחה שמסרה לתובעת הודעה על תנאיה, ועמדה על כך שערכה לה שתי שיחות הנחשבות לשימוע לפני פיטורים, בהן היא עצמה ביקשה לסיים את העסקתה.
לא התפטרה
לאחר שעיינה בראיות הצדדים, כולל תמלילי שיחה בין התובעת לנציגי הנתבעת, השופטת מיכל לויט הגיעה למסקנה שהתובעת פוטרה מעבודתה בעקבות מצבה הרפואי ומוגבלותה הפיזית הזמנית, וזאת בניגוד להוראות חוק שווין ההזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות.
לפי השופטת, הוכח שהחברה חייבה את התובעת לצאת לחופשה בעקבות מצבה הרפואי הלא ברור, ומנעה ממנה לחזור לעבודה עד לבירור מצבה הרפואי.
כמו כן, השופטת הבהירה כי באחת השיחות, נציג החברה הציע לתובעת כי גם אם יתברר שהיא אינה חולה, היא והחברה "ייפרדו כידידים", בזמן שלא הוכח שהתובעת רצתה או הסכימה לכך.
"ממילא אף אין כל סבירות בכך שעובדת בגילה, בוותקה ובמצבה הרפואי של התובעת תבקש לסיים את העסקתה, כשברי כי במצבה באותה העת סיכוייה למצוא עבודה חלופית היו קלושים", כתבה השופטת.
השופטת אף קבעה כי אין לראות בשיחות שהתקיימו בינה לבין החברה כשימועים לפני פיטורים, שכן לא נמסרה לתובעת הזמנה מראש בכתב, לא הוצגו בפניה הסיבות בגינן נשקלה סיום העסקתה, ולא הובהר לה שהיא רשאית להיות מיוצגת.
עם זאת, השופטת הבהירה כי אמנם יש פגם גם בהתנהלות התובעת, היות שהתברר שניצלה ימי מחלה ללא הצדקה רפואית על חשבון משרד הביטחון, ואף שהתה בחו"ל בזמן שהציגה אישור מחלה עבור תקופה זו.
ואולם, החברה לא הוכיחה כי התנהלות זו הובילה לסיום העסקתה בחברה, או ששיקוליה נבעו ממניעים עניינים הקשורים לתפקודה.
לפיכך, השופטת קיבלה את התביעה והורתה לחברה לשלם לתובעת 66,470 שקל כפיצויים עבור אובדן השתכרות מכוח הוראות חוק השוויון, אי עריכת שימוע, פדיון ימי חופשה, ובתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 14,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד רפאל שיין
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אורי רפאל
* עורך דין אלון הרשקו ממשרד הרשקו-סבאח עוסק בדיני עבודה
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין