ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין חליוא נ' תנובה
חוב של 100 שקל לתנובה הוביל לפתיחת תיק הוצאה לפועל נגד החייב. לאחר שנים רבות בהן שקטה על שמריה, נזכרה תנובה בחוב, ועיקלה את משכורתו ונכסיו של החייב. החייב, שנבהל, שילם את החוב פעמיים, אך למרות זאת התיק לא נסגר. כשכלו כל הקיצים, הוא תבע פיצוי. מה נפסק?
בשנת 1989 פתחה תנובה תיק הוצאה לפועל כנגד אדם, שהיה חייב לה 100 שקל. החייב כלל לא ידע על החוב, שכן לטענתו, לא נשלחה לו כל הודעה או אזהרה בדבר החוב. לטענתו, כ-16 שנים לאחר מכן, החלה תנובה לנקוט פעולות לגביית החוב. לאור זאת, שילם בשנת 2009 את מלוא הסכום, שבשלב זה כבר התנפח לסכום של 1,000 שקל.
אולם, תנובה לא דיווחה ללשכת ההוצאה לפועל על התשלום, ולכן תיק ההוצאה לפועל נגד החייב לא נסגר. בחלוף כשנתיים, טען החייב, הגדילה תנובה לעשות והחלה לנקוט נגדו הליכי גבייה נוספים. בעקבות זאת, הוא שילם לתנובה סכום נוסף של 1,100 שקל.
אלא שגם הפעם לא באה תנובה על סיפוקה. רכבו, משכורתו וזכויותיו בנכסי מקרקעין עוקלו, לא הותר לו לחדש את הרישיון והדרכון, הוטלו עליו הגבלות בכרטיסי האשראי ויציאתו מהארץ עוכבה.
רק בחלוף זמן רב, ולאחר שאותרה הקבלה עבור התשלום הראשון, השיבה לו תנובה את הסכום ששילם בפעם השנייה וסגרה את התיק.
בתביעה שהגיש נגדה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, טען התובע כי המחדלים של תנובה ורשלנותה, פגעו בו וגרמו לו לעגמת נפש ובושה רבה, ולכן יש לחייבה לפצותו.
תנובה טענה להגנתה, כי לא מסרה אזהרה לתובע מאז שנת 1989, מפני שמספר תעודת הזהות שלו היה שגוי. בנוסף טענה, כי התובע התרשל בכך שלא דרש אישור סגירת חוב בעת שביצע את התשלום הראשון, ובכך שהסדיר את החוב בפעם השנייה למרות ששילם אותו.
גישה לא ראויה
הרשם הבכיר אפרים צ'יזיק קבע כי תנובה הפרה את החובה המוטלת עליה בכך שלא עדכנה את לשכת ההוצאה לפועל על קבלת התשלום הראשון מהתובע, כמתבקש בחוק ההוצאה לפועל.
לקביעתו, העובדה שהתובע לא ביקש אישור בדבר סגירת החוב, לא מפחיתה מאחריותה של תנובה לנזקיו.
הרשם הדגיש, כי הנקיטה בגישה של "ההגנה הטובה ביותר הינה ההתקפה", אינה ראויה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתאגיד מוביל וגדול כתנובה.
עוד הוסיף הרשם, כי קיים ספק רב אם בכלל היה לתובע חוב כלשהו כלפי תנובה, שכן, שטר החוב לא הוצג על-ידה, והעתקו לא מצוי בלשכת ההוצאה לפועל.
לבסוף פסק הרשם פיצוי של 6,500 שקל לתובע, בגין נזקיו הכוללים בין היתר עגמת נפש, טרחה וטיפול בהסדרת הקשיים בהם נתקל. הסכום כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות.
חשוב: הזכות לפיצוי על הפגיעה בתדמית
עו"ד גלית סלע מסבירה את חשיבות עצם הגשת התביעה: "מרבית הניזוקים מסתפקים בהשבת הכספים ששולמו ביתר, ומוותרים על זכותם לדרוש את הפיצוי לו הם זכאים בגין הפגיעה בזכויותיהם ובשמם הטוב.
חשוב לזכור, שנקיטת הליכי גבייה שלא כדין, עלולה להסב נזק תדמיתי, שכן הלקוח מוצג בפני הבריות כמי שמתחמק מלשלם את חובותיו. לכן, ניתן לראות בעצם נקיטת ההליכים הללו משום הוצאת לשון הרע".
"אין כל סיבה למנוע פיצוי ממי שתדמיתו וכבודו - נפגעו", אומרת סלע, "שכן בתודעתנו החברתית שמו של האדם תופס מקום מרכזי וכל המלבין חברו ברבים "כאילו שופך דמים".
עוד היא מציינת, את הביקורת החריפה שנמתחת על בעלת החוב, אשר פעלה בכוחנות, בחוסר זהירות, תוך נקיטת אמצעיים דרסטיים ללא הפעלת שיקול דעת מינימאלי, ומבלי לבדוק אם אכן קיים חוב לטובתה".
לפסק הדין בעניין חליוא נ' תנובה
למדור: הוצאה לפועל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.