ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
לפסק הדין בעניין יהודית בוטובסקי ואח' נ' משרד הפנים
אזרח אוזבקיסטן, שהגיע לישראל ב- 2001 בטענה שהוא ידוע בציבור של אזרחית ישראל, איבד את אשרת שהייתו לאחר שחקירת משרד הפנים העלתה כי השניים כלל לא מנהלים מערכת יחסים. ערעורו על החלטת הגירוש הגיע עד לבית המשפט העליון - מה נקבע?
בשנת 2001 הגיע המערער לישראל, לאחר שקיבל אישור שהייה זמני נוכח טענתו כי הוא בן זוגה של אזרחית ישראלית. בשנת 2009, לאחר שניתנו למערער מספר אזהרות כי אם לא ידאג להאריך את תוקפו של דרכונו, הוא יגורש. משלא טרח להאריך את תוקף הדרכון, סירב משרד הפנים להאריך לו את אישור השהייה.
המערער, ששהה בארץ שלא כדין, פנה למשרד הפנים בבקשה נוספת להארכת האישור ואולם, חקירת משרד הפנים העלתה כי השניים כלל לא בני זוג. בני הזוג פנו לבית המשפט המחוזי על מנת שישנה את החלטת משרד הפנים ומשנתקלו בסירוב, ערערו לבית המשפט העליון.
בערעור שהגישו לבית המשפט העליון, טענו השניים, כי הם מנהלים מערכת יחסים החל משנות השמונים של המילניום הקודם. לדבריהם, בראיון שנערך להם במשרד הפנים בעקבותיו הוחלט לגרש את הגבר, נפל פגם בהתקשרות ודבריהם לא הובנו כיאות על ידי המראיינת, בין היתר משום שלא נכח מתורגמן.
כמו כן, טענו, כי הראיון לא עונה על דרישת "השימוע" כמתחייב מרשות מנהלית על פי חוק.
מנגד, טען ב"כ משרד הפנים, כי השניים לא הראו באף שלב מן השלבים הוכחה לקיומו של קשר זוגי ביניהם. כמו כן ציין, כי למשרד הפנים שיקול דעת רחב למנוע מזרים להיכנס לתחומי המדינה ובמידת הצורך להרחיקם מישראל. זאת, ככל ששוכנע כי הקשר בין ידועים בציבור אינו כן, אמיתי ומבוסס. לסיום טען, כי הראיון שנערך לשניים עונה על דרישת השימוע.
לא נרקם קשר זוגי כן ואמיתי
השופט אורי שהם פתח באומרו כי לשר הפנים נתון שיקול דעת רחב בנתינת אשרות שהיה למי שאינם אזרחי מדינת ישראל או מי שאינו מחזיק בתעודת עולה. השופט ציין כי זכות השימוע יכולה ללבוש צורות שונות, ואין זה משנה אם כונתה בשם 'שימוע'.
נפסק, כי במסגרת הראיון שנערך למערערים במטרה לבחון את טיב הקשר ביניהם, ניתנה לשניים הזדמנות ראויה להציג את טיעוניהם. לפיכך, מוצתה זכות הטיעון שלהם.
השופט הוסיף כי פרט לצילומים משותפים משנות השמונים אין לשניים ראיות המעידות על כנות הקשר ביניהם ומתצלומים אלה לא ניתן להסיק דבר על קיומו.
לסיום, הדגיש כי עולה בבירור כי המערערים לא ניהלו חיים משותפים כבעל ואשה ולא הוצגה כל ראיה כי הם ניהלו אי פעם משק בית משותף. לפיכך, בית המשפט הורה על גירושו של הגבר בתוך 14 יום ממתן פסק הדין.
פרשנות: תוצאה הרסנית לכולנו
עו"ד מעין נוסל, העוסקת בתחום המשפט המנהלי, מבקרת את קביעת בית המשפט לפיה "הראיון" שנערך לבני הזוג, עונה על דרישת השימוע. לדבריה, יתכן והמערערים טעו כשלא סתרו את טענות משרד הפנים בדבר כנות הקשר, אך יחד עם זאת, משרד הפנים מחויב בקיומו של שימוע.
"פסיקה כזאת", היא אומרת, "עלולה לפתוח פתח למשרד הפנים שלא לקיים את נוהל השימוע שעה שהוא סבור כי הקשר אינו כנה. תוצאה כזו תהא הרסנית עבור כולנו".
לפסק הדין בעניין יהודית בוטובסקי ואח' נ' משרד הפנים
מדור: חוקתי ומנהלי
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.