עיריית בית שאן נתנה היתר בנייה לתושב העיר, שכלל גם בניית מרפסת אך מאוחר יותר הוציאה צו הריסה למרפסת בטענה שהוטעתה. השופט: הטענה מעידה על רמת המקצועיות של בודקי התוכנית.
בית משפט השלום בבית שאן קיבל את בקשתו של תושב העיר לבטל צו הריסה למרפסת שבנה בדירתו בהתאם להיתר בנייה מהעירייה. השופט אדהם ספדי ביטל את הצו, תוך מתיחת ביקורת על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שביקשה להרוס מרפסת שהיא עצמה אישרה מספר חודשים לפני כן.
הסיפור החל בבקשה שהוגשה לוועדה ביולי 2017 לתוספת בנייה בקומת הקרקע ובקומה הראשונה בביתו של תושב העיר, שלטענתו כללה גם בקשה לבנייה מרפסת פתוחה בשטח של 22.9 מ"ר.
כחודשיים לאחר מכן (בספטמבר) הוועדה נתנה היתר בנייה אבל כעבור כשלושה חודשים היא הוציאה צו מינהלי להפסקת ביצוע "עבודה אסורה" עקב "חפירה של 3 כלונסאות ויציקתם בסטייה מהיתר" - כפי שמצא מפקח בנייה שביקר במקום.
בהמשך המבקש זומן לשימוע, שמהנדס הוועדה הגדיר כ-"בדיקת האפשרות לביטול היתר למרפסת אם בכלל ניתן אישור כזה". באותה ישיבה הוסכם כי המרפסת תיהרס בכפוף לפיצוי, אולם בסופו של יום הצדדים לא הגיעו להסכמה על הסכום.
בסופו של דבר, בתחילת השנה הוציאה הוועדה צו הריסה למרפסת, שבעקבותיו המבקש פנה אל בית המשפט.
המבקש טען בין היתר כי כל הגורמים בוועדה ידעו שהוא מעוניין בבניית מרפסת ואישרו זאת בחתימתם.
מנגד, טענתה העיקרית של הוועדה הייתה כי שטח המרפסת לא נכלל בחישוב השטחים שבבקשה, וכי המבקש ניסה להצניע את בניית המרפסת כדי להטעות אותה. עוד נטען כי מדובר במרפסת שעלולה לכער את הרחוב וליצור תקדים בעייתי בשכונה.
חתמו ואישרו
לאחר הסבר כללי על התנאים שבהם ניתן להוציא צו הריסה, השופט ספדי ניתח את המקרה לגופו של עניין וציין כי מוטב היה לוועדה לא להעלות את הטענה בדבר הטעייה. בהקשר זה השופט ציין כי המרפסת צוינה מפורשת בבקשה ובתוכנית, ויותר מפעם אחת.
"טענת המשיבה בהקשר זה רק מעידה על רמת מקצועיותם של בודקי התוכנית, ולמעשה מעידה כי התוכניות לא ממש נבדקות לעומק ואולם אם כך הוא הדבר, הרי שאין למשיבה להלין אלא על עובדיה", כתב.
השופט אף הבהיר כי חתימת יו"ר הוועדה והמהנדס שלה על התוכנית כולה (כולל המרפסת) מעידה על הסכמתם לבנייה, במיוחד כאשר ליד חתימותיהם קיימת הצהרה כי "הועדה החליטה לאשר תוכנית בניה זו".
כמו כן, השופט הבהיר כי התנהגות הוועדה מעידה על כך שהבינה כי ההיתר שניתן למבקש כלל גם את בניית המרפסת, שכן הצו הראשון הוצא רק לשלושה כלונסאות ולא ליתר עבודות הבנייה של המרפסת. בתוך כך השופט אף הבהיר כי הצו הראשון הוצא באופן לא חוקי, כיוון שהוצא על ידי מפקח בנייה לא מוסמך.
בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי המבקש בנה את המרפסת בהתאם להיתר כך שלא ביצע עבודה אסורה שמצדיקה הוצאת צו הריסה.
הוועדה המקומית חויבה לשלם לו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 שקל.
- ב"כ המבקש: עו"ד דיני מקרקעין גלעד מועלם
- ב"כ המשיבה: עו"ד מיכל אפריים אביבי
עו"ד מורדי פיזיצקי
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין