מאת: עו"ד שלומית לב
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלמוני ואח'
ישראלית שחתמה על הסכם הבאת ילד משותף עם אזרח זר, ביצעה בחו"ל הפריה עם דגימות הזרע שהשאיר לה. כשחזרה ביקשה להכריז על התורם כאבי הקטין, אולם לא הצליחה להוכיח את אבהותו באמצעות בדיקת רקמות, כיוון שהקשר עמו נותק לחלוטין. היועמ"ש ביקש לדחות את התביעה. מדוע?
ביולי 2008 חתמו איש ואישה על הסכם להבאת ילד משותף בדרך של הפריה חוץ גופית. האיש, שחי בחו"ל, מסר מספר דגימות זרע ואלה נשמרו בהקפאה. לאחר שלא הצליחה להיכנס להיריון בארץ, היא ביקשה לעבור את ההפריה בחו"ל.
מנהל המעבדה בה נשמרו הדגימות אישר לה ליטול אותן עמה לחו"ל. ואכן, האישה טסה כשבידה דגימות הזרע בתוך מיכל חנקן נוזלי. לאחר שלושה מחזורי טיפולים, היא הופרתה ולבסוף נולד לה בן. עם חזרתה, היא החזירה את שארית הדגימות למעבדה.
בתביעת אבהות שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב נגד התורם והיועמ"ש, היא ביקשה להכריז על התורם כאבי הקטין. למרות שהתביעה נשלחה למקום מושבו בחו"ל, התורם לא הגיב.
הצרות החלו, כשהיועמ"ש התנגד לתביעה. לעמדת היועמ"ש הדגימה שהשיבה התובעת לארץ אינה הדגימה של הנתבע, וזאת מאחר שהוחזרה בניגוד לנהלים ואף הובאה באמפולה למרות שנמסרה לה בקשית.
במסגרת הדיון בתביעה, טענה האישה כי מאחר שאין לה כל קשר עם התורם, היא לא יכולה לדרוש ממנו לבוא ארצה ולבצע בדיקת רקמות. עם זאת, אין לה שום בעיה שהבדיקה תיערך באמצעות שארית הדגימה שהחזירה לארץ. היועמ"ש התנגד, אך השופטת הסכימה עם האישה.
בדיקה שערכו בקטין ובשארית הדגימה הראתה כי תרומת הזרע היא של אבי הקטין. השאלה היתה- האם תרומת הזרע שהוחזרה אכן שייכת לאותו תורם- הנתבע?
אם הנתבע ירצה- יוזמן לבדיקת רקמות
השופטת שפרה גליק קבעה, כי בראש ובראשונה עומדת לנגד עיניה טובת הקטין, זכותו לדעת מיהו אביו ולמנוע ממנו להיות "שתוקי" (חסר אב).
נקבע, כי הדגימה הוחזרה באישור המעבדה, וכי עצם העובדה שהוחזרה באמפולה ולא בקשית אינה מעידה על כך שאינה שייכת לנתבע. זאת בפרט, כשהתובעת הציגה מכתב ממנהל בית החולים בו ביצעה את ההפריה. על פי המכתב, ההפריה בוצעה תוך שימוש בדגימות שהביאה מהארץ עליהן הופיע שמו של הנתבע, ושארית הדגימות הוחזרה לתובעת באמפולה.
אם שאריות הזרע שהחזירה התובעת לארץ נשאו את שם הנתבע ובבדיקת רקמות בעל הדגימה הוא אבי הקטין, אין כל הצדקה שלא לקבוע כי הנתבע הינו האב, סיכמה השופטת.
לבסוף ציינה השופטת, כי במקרה שהנתבע יסרב לשלם מזונות, לא תוכל התובעת לגבות אותם מהמדינה (ביטוח לאומי), כיוון שהנתבע אינו אזרח ישראל. משכך, היא תצטרך לפעול נגד ובחו"ל. שם, היה ויתכחש לאבהות יוכל לבקש את ביטול פסק הדין בארץ. במקרה כזה, התחייב השופטת להורות לו לבצע בדיקת רקמות. עד אז- הוכרז הנתבע כאבי הקטין, בניגוד לעמדת היועמ"ש. הוצאות לא נפסקו.
לקטין יש שם
השופטת גילתה התחשבות ואנושיות רבה בכך שקיבלה את התביעה בניגוד לעמדתו הנחרצת של היועמ"ש ובהיעדר כל תגובה מצד הנתבע (אשר בחר לא לשתף פעולה למרות שידע על התביעה).
השופטת הסתמכה על עקרון היסוד, לפיו, טובת הילד עומדת בראש סולם העדיפויות. 'עקרון על' זה מוכר במשפט הישראלי כמו גם באמנות בינלאומיות, אשר ישראל צד להן.
יצוין, כי זכותו של קטין לדעת מיהו אביו מולידו הינה זכות יסוד הנגזרת מכבוד האדם, וסוללת את דרכו לדעת מהו מוצאו ולשמור על זכויותיו הקנייניות, המשפחתיות והאנושיות.
יחד עם זאת ולמען עשיית הצדק, הותירה השופטת פתח לאב, להגיע לארץ ולבצע את הבדיקה. עד אז- לקטין יש שם.
* עו"ד ונוטריון שלומית לב עוסקת בדיני משפחה.
* המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.
לפסק הדין בעניין פלונית נ' פלמוני ואח'
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.