צעירה חרדית נכנסה להלם לאחר ה"ייחוד", ואחר כך אובחנה כסובלת מסכיזופרניה. בהליכי הגירושין היא הפסידה את הכתובה אך במסגרת ערעור לבית הדין הגדול הוחלט שהבעל ישלם לה בכל זאת 50 אלף שקל – כשליש מהסכום.
בפסק דין שהותר לפרסום לאחרונה אישר בית הדין הרבני הגדול את החלטת בית הדין האזורי בתל-אביב לחייב צעירה חרדית להתגרש מבעלה משום שלאחר החתונה התגלה שהיא סובלת מסכיזופרניה. עם זאת, נקבע כי הבעל יצטרך לשלם לה כשליש מהכתובה בסכום של 50 אלף שקל מאחר שלא הוכח כי ידעה על המחלה לפני הנישואים.
צעיר חרדי שעזב את אשתו זמן קצר לאחר חתונתם משום שלקתה בהתקף פסיכוטי חמור שבסופו אובחנה כלוקה בסכיזופרניה, זכה בתביעת הגירושין נגדה ואף קיבל פטור מתשלום מזונות וכתובה.
בערעור שהגישה האישה לבית הדין הגדול היא ביקשה לחייב את בעלה בשלום בית בטענה שהוריו הם שלחצו עליו להתגרש. היא הכחישה שהיא חולה במחלת נפש וסיפרה כי חוותה בלבול ואי-שקט יום-יומיים לאחר החתונה משום שנלחצה מיחסי האישות.
לדבריה היא טופלה במשך תקופה קצרה בתרופות אבל הטיפול פחת בהדרגה עד שהופסק לחלוטין, וכיום היא בריאה ואיתנה.
האישה הבהירה כי לא הייתה חולה בעבר כך שלא "רימתה" את בעלה כפי שבית הדין האזורי קבע.
עוד היא טענה כי בית הדין פסק שמדובר במחלה תורשתית רק על סמך דבריה כי דודתה גם לקתה במחלת נפש, ומבלי לבדוק את הדברים. אלא שבפועל דודתה פשוט התמוטטה מאפיסת כוחות לאחר שנאלצה לטפל ב-16 ילדים קטנים ומה שאירע לה לא מוכיח שיש במשפחה היסטוריה של מחלות נפש.
לא בהכרח מקח טעות
מנגד, הבעל טען כי האישה הסתירה ממנו שהייתה חולה עוד לפני החתונה. לדבריו, כבר בחדר הייחוד הוא חש שהיא מוזרה ולא מחוברת למציאות, ולאחר מכן המצב הלך והחמיר והיא הייתה במצב פסיכוטי קשה. הבעל ציין כי הוא חושש שהמחלה תתפרץ שוב, ובנסיבות אלה ההלכה תומכת בחיוב בקבלת גט ללא מזונות וכתובה.
לאחר בחינת פסק הדין של בית הדין האזורי נשיא בית הדין הגדול הרב יצחק יוסף והדיינים הרב יצחק אלמליח והרב יעקב זמיר הגיעו למסקנה כי בית הדין האזורי צדק בכך שחייב את האישה בגט אך שגה כשפטר את בעלה כליל מתשלום הכתובה.
הדיינים לא הסכימו עם קביעת בית הדין הרבני כי היה כאן בהכרח מה שנקרא "מקח טעות" כיוון שעד שהמחלה לא התפרצה אי אפשר היה לדעת שהיא קיננה בנפש האישה, ואין ראיות לכך שאכן הייתה חולה לפני כן.
עוד נקבע כי בית הדין הסתמך על דברי האישה לגבי דודתה אלא שספק אם אישה צעירה יודעת לאבחן מחלות נפש. הדיינים ציינו בהקשר זה כי בית הדין לא זימן את הדודה לעדות ולא הובאו חוות דעת רפואיות המעידות על כך שיש חשש למחלה תורשתית.
במצב דברים זה הדיינים סברו כי אמנם בני הזוג צריכים להתגרש והאישה לא זכאית למזונות אבל עם זאת צריך לפסוק לה על דרך הפשרה חלק מהכתובה. לאחר בחינה של עמדת ההלכה לגבי שיעור הפשרה, הוסכם כי מן הראוי לחייב את הבעל בכשליש מהכתובה, ובסך הכל ב-50 אלף שקל.
- ב"כ האישה: גבריאל מויאל, גלעד בניאל - עורכי דין גירושין
- ב"כ הבעל: טוען רבני זיו ברקוביץ ועו"ד צבי גלר
עו"ד עדי חן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין