גבר שהתגרש הגיש לפני כשנה תביעה בהולה לתיקון הסכם פשרה שכבר אושר ובוצע, בטענה שהעביר לגרושתו סכומי כסף גדולים בטעות. אלא שבית המשפט לא השתכנע שתביעתו מוצדקת.
שופטת בית המשפט למשפחה בתל-אביב שפרה גליק דחתה לפני מספר ימים תביעה של גבר גרוש שביקש לתקן הסכם פשרה בטענה שהעביר לגרושתו מאות אלפי שקלים בטעות. השופטת קבעה כי הוא יכול להאשים רק את עצמו משום שלא ביצע בדיקה חשבונאית לפני שחתם על ההסכם.
בני הזוג לשעבר ניהלו במשך כשנה הליכי חלוקת רכוש עד שבשנה שעברה הגיעו להסכם פשרה, שלפיו כספי התמורה שנותרו ממכירת דירתם המשותפת ב-2013, בסך 588,000 שקל, יועברו לאישה. בתמורה לכך, האישה תוותר על חוב מזונות ומשכנתא של בעלה לשעבר בסך 400 אלף שקל.
כחודש לאחר שההסכם אושר בבית המשפט הגיש הגרוש תביעה לתיקונו. טענתו הייתה כי נפלה בו טעות חישובית מהותית, שגרמה לכך ששילם לגרושתו הרבה מעבר למה שהיה אמור לשלם.
התובע טען כי לאחר שהתעורר אצלו הספק לגבי ההסכם הוא מינה רואה חשבון, שבדק וגילה כי אכן נפלה טעות וגרושתו צריכה להחזיר לו כ-237 אלף שקל. זאת, משום שהיא לא עדכנה כספים שהפקיד בתיק ההוצאה לפועל שפתחה נגדו, דבר שיצר חוב מנופח.
מנגד, הנתבעת טענה כי התובע פועל בחוסר תום לב שכן בהסכם נקבע מפורשות שהחתימה עליו מסיימת את כל הסכסוכים ביניהם, ולכן יש לדחות את התביעה. בהקשר זה הנתבעת הפנתה לעקרון "סופיות הסכם הפשרה", שקובע כי בית המשפט יתערב בהסכמים כאלה רק במקרים חריגים.
הנתבעת הוסיפה כי למרות הוראות ההסכם הברורות, הנתבע בכל זאת פתח בהליכים משפטיים במסגרתם ביקש לבטל את הליכי ההוצאה לפועל. אלא שבמסגרת זו הוא מעולם לא טען דבר לעניין חוב המזונות "המנופח".
לא בדק לעומק
השופטת גליק התייחסה לעקרון האמור וקבעה כי יש להביא בחשבון את העובדה כי צדדים שחותמים על הסכם שמקבל תוקף של פסק דין מסתמכים על כך שהוא מסיים את הסכסוך ביניהם.
לכן, כדי לפתוח הסכם כזה צריך להציג ראיות ממשיות לכך שהוא היה שגוי ומוטעה.
אלא שבמקרה שלנו השופטת קבעה כי התובע לא הוכיח שהייתה בהסכם טעות חישובית משמעותית.
השופטת ציינה כי התובע הודה שבזמן חתימת ההסכם, ולפני שהעביר לגרושתו את הכספים, לא היו בידיו נתונים מדויקים לגבי החוב המעודכן בהוצאה לפועל. מכיוון שהתובע "העריך" שנותר חוב בתיק אך לא באמת טרח לבצע בדיקה מעמיקה בנושא, הרי שבנוגע למחדל זה הוא צריך לבוא בטענות רק לעצמו.
מכל מקום, לעניין סכום החוב, השופטת העדיפה את גרסתה של הנתבעת לנוכח חוות דעת של רואה חשבון מטעם בית המשפט, שמצא כי בהסכם לא נפלה כל טעות חישובית, והנתבעת לא קיבלה סכום כסף עודף.
בנוסף השופטת ציינה כי בהליכים אחרים שהתנהלו בין הצדדים התובע עצמו הודה בקיומו של החוב ובסכומו, כך שכעת הוא אינו יכול להתכחש לדברים ולטעון כי נעשתה "טעות חשבונאית".
לפיכך, השופטת דחתה את התביעה וחייבה את התובע לשלם לגרושתו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
עו"ד ענבל טל-פאר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.