בקשה דחופה לביטול הסכם הפשרה ותיקונו על יסוד טעות חשבונית בתום לב

עניינו של פסק הדין הוא הכרעה בתובענה שהגיש התובע כנגד הנתבעת – אשתו לשעבר, ואשר כותרתה "בקשה דחופה לביטול הסכם הפשרה ותיקונו על יסוד טעות חשבונית בתום לב".

הרקע ותמצית הטענות .

1. ביום 30.03.17 ניתן תוקף של פסק דין לתביעות כספיות שונות בין הצדדים בתביעות : תמ"ש 42731-04-16 ; תמ"ש 62002-02-16 ; תמ"ש 61951-02-16.

2. התובע הגיש לבית המשפט שתי תביעות. האחת תביעה כספית לדמי שכירות ראויים עבור 64 חודשים על סך 246,000 ₪, ותביעה נוספת – רכושית.

3. זמן מה לאחר הגשת תביעותיו של התובע, הגישה הנתבעת תביעה למזונות עבר, לטענתה, בשל שינוי נסיבות על סך -.1,134,042 ₪

4. התובע טען עוד, כי ביום 16.03.17 נקבע התיק להוכחות. הוא ועדה נוספת מטעמו נחקרו, וניתנה בתום הדיון מטעם בית המשפט הצעה, לפיה, כל צד יוותר על תביעותיו, והתביעות תידחה הדדית ללא צו להוצאות.

5. התובע הוסיף עוד, כי "..בסיכומו של דבר, הועברה טיוטה בין הצדדים, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, לפיו התביעות ההדדיות נדחות, וכספי הפיקדון בסך של 588,000 ₪ המצויים בחשבון הנאמנות של ב"כ הצדדים עקב מכירת הדירה, יועברו לאור האיזונים, במלואם למשיבה".

6. התובע הוסיף וטען, כי לאחר מתן פסק הדין, התעורר ספק מתמטי אצלו, שמא נעשתה טעות חשבונאית על ידי הצדדים בנוגע להתחשבנות ביניהם, ולפיכך, התבקש רואה חשבון מטעמם לבדוק את חשבון הנאמנות, ולבחון האם אכן כטענת הנתבעת, נותר התובע חייב לה סכום של 399,144 ₪ בגין מזונות שטרם שולמו ובגין החזר חלקו משכנתא, שלא שולמו על ידי בתקופת היותו בכלא.

7. התובע הסביר את טעותו בכך שסבר, כי מגיע לו מחצית הסכום שבחשבון הנאמנות, כלומר, סך של 294,000 ₪, בעוד שהחוב בהוצאה לפועל עמד על סך של 174,000 ₪, וכן נותר חייב את חלקו במשכנתא, כך שסבר שבכל מקרה, "יגיע" לנתבעת הסכום המצוי בחשבון הנאמנות, אך כאמור הייתה לו "תחושת בטן" שהחשבון לא נבדק כדבעי ונוצרה אצלו, לטענתו, אי ודאות.