נכשל ניסיון פינוי של המכולת הוותיקה בתל אביב

בעלת הבניין ברחוב גאולה עתרה לסלק "מכולת אהרון" שפועלת במקום מאז 1979 בשכירות מוגנת. ביהמ"ש קבע שמדובר בתביעת סרק שמוטב לולא הייתה מוגשת

"מכולת אהרון" השוכנת סמוך לחוף גאולה שבתל אביב, לא תפונה – כך הכריע לאחרונה בית משפט השלום בעיר. השופט גד מינא דחה את תביעת בעלת הבניין שבו נמצא העסק המוגן לסלקו, בין היתר בשל "שינויים מהותיים" שכביכול בוצעו במושכר ללא הסכמתה. נקבע שמוטב לולא התביעה הייתה מוגשת. החברה חויבה בהוצאות של עשרות אלפי שקלים.

המכולת פועלת בקומת קרקע של בניין ברחוב גאולה שבתל אביב. ב-1979 נחתם חוזה שכירות מוגנת בין הבעלים הקודם של הבניין לבין אדם בשם אהרון (ואדם נוסף), למטרת הפעלת מכולת ומכירת מוצרי מזון. אותו אהרון נפטר ב-2016, ומאז מנהל את המכולת בנו, הוא הנתבע.

התובעת היא החברה שרכשה את הבניין שבו המכולת ב-2015. בתביעה שהגישה לבית המשפט באוקטובר 2023, טענה שהנתבע ואביו "הפרו במודע, באופן מכוון, בוטה ומתוחכם" את הסכם השכירות, בין היתר בכך שביצעו שינויים רבים במושכר ללא רשותה. נטען שבשל כך איבד הבן את זכותו במכולת, וכי עליו להתפנות ולהשיב המצב לקדמותו.  

מנהל המכולת התגונן בארבע מילים: לא דובים ולא יער. האיש התעקש שלא בוצע שינוי כלשהו, מטעמו או מטעם אביו המנוח, בתשתיות המכולת, אשר לא נמסר לידיעת התובעת. טענה נוספת שהעלה הנתבע הייתה שהתביעה התיישנה, על רקע הגשתה בחלוף יותר משבע שנים ממועד רכישת הבניין על-ידי התובעת.

הנתבע הלא נכון

טעם בלעדי שבגינו מוצדק לדחות את התביעה, לדברי השופט מינא, נעוץ בכך שהיא הוגשה כנגד הגורם הלא נכון. השופט חידד שבעלות העסק הינן אלמנות השוכרים המוגנים, אשר אליהן הועברו זכויותיהם, ולא בנו של אהרון, וללא צירופן כנתבעות, אין אפשרות מעשית להורות על פינוי.

אלא שגם לגופו של עניין, הדגיש השופט, מדובר בתביעת סרק חסרת בסיס שדינה דחייה. אשר לטענה כי בוצעו שינויים במושכר ללא רשות, הובהר שעל-פי הסכם השכירות המקורי, רשאי השוכר להסיר קיר פנימי – אחד השינויים שנטען כי בוצעו ללא הסכמה.

בתוך כך אישר נציג התובעת בחקירתו, כי אינו יודע אם השינויים הנטענים נעשו לפני כניסת השוכרים ב-1979 או אחריה. במלים אחרות, הסביר השופט, ייתכן מאוד שהשינויים נעשו בטווח השנים שבין סיום הבנייה משנת 1933, ועד לקבלת החזקה במושכר בשנת 1979.

לזאת הוסיף השופט את עדות הנתבע, לפיה הוא עובד במכולת עשרות שנים ולמיטב זכרונו, לא נעשה שינוי כלשהו בתשתיות מלבד הסרת הקיר הפנימי, שכאמור הייתה מותרת על-פי החוזה. אם בכך לא די, הוסיף השופט לקראת סיום, הרי שהטענה גם התיישנה.

פסק הדין נחתם בביקורת כלפי בעלת הבניין: "התרשמתי שמדובר בתביעה שלא צריך היה להגיש. משהוגשה והתברר לתובעת שאין בסיס לטענותיה, התובעת יכלה לסגת. במקום לסגת, שינתה ופיתחה התובעת את טענותיה בניסיון להתאימן לעובדות שהתגלו", כתב השופט. התביעה נדחתה, והחברה חויבה בהוצאות של 45 אלף שקל לטובת מנהל המכולת.

• ב"כ התובעת: עו"ד דוד קירשנבוים
• ב"כ הנתבע: עו"ד עמית דינר

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.