ביה"ד קיבל את עמדת הנתבעים לפיה הנכס שקיבל אחיהם מכסה תשלום פיצויי פיטורים ופנסיה עבור רוב תקופת עבודתו, משך למעלה מ-20 שנה. בגין רכיבים אחרים נפסקו לתובע כ-70,000 ש'
גבר שעובד למעלה מ-20 שנה במשק המשפחתי הגיש לבית הדין לעבודה בבאר שבע תביעה נגד אימו ואחיו. הוא דרש במסגרתה זכויות סוציאליות של כמעט חצי מיליון שקל בגין שנות עבודתו המרובות. ואולם ההר הוליד עכבר כשהשופט יעקב אזולאי קיבל את טענת הנתבעים לפיה חנות שקיבל התובע במתנה מכסה תשלום עבור פיצויי פיטורים ופנסיה. עבור רכיבים אחרים קיבל האיש 71,763 שקל בלבד (כ-15% מסך תביעתו).
התובע עבד ועודנו עובד במשק החקלאי המשפחתי, כנהג משאית, בשלוש תקופות העסקה: האחת - מ-2001 עד 2014, שנה בה נפטר אביו; השנייה - מ-2015 עד פברואר 2018, תחת אימו ואחד מאחיו; השלישית - ממרץ 2018 עד היום, אצל האח שקיבל לידיו את ניהול המשק לאחר שהאם הלכה לעולמה.
בתביעה שהוגשה לבית הדין בינואר 2019 דרש התובע זכויות סוציאליות בסך 466,348 שקל, שלטענתו הוא זכאי להן עקב עבודתו הממושכת במשק ומעולם לא שולמו לו.
מנגד טענו האח-המעסיק ויתר יורשי ההורים שזכויות התובע עבור תקופות העסקתו הראשונה והשנייה שולמו לו במלואן על ידי האם, שהעבירה לו במתנה חנות בקריית מלאכי. לשיטת הנתבעים הענקת החנות ללא תמורה מהווה למעשה גמר חשבון בקשר לזכויותיו הסוציאליות של התובע, לרבות פיצויי פיטורים, ומשכך הוא מושתק מלטעון אחרת ונסתם הגולל על תביעתו.
כוונת האם הייתה ברורה
השופט אזולאי קיבל את עמדת ההגנה שלפיה החנות הוענקה לתובע במתנה כתחליף לתשלום פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה בתקופת העבודה הראשונה והשנייה. הוא קבע מבחינה עובדתית ששווי החנות הוא רבע מיליון שקל, באופן המכסה את תשלום הפיצויים והפנסיה במלואם.
בהקשר לכך שוכנע השופט כי בחירת האם המנוחה להעניק מתנות רק לחלק מילדיה, שעבדו במשק, מלמדת על כוונתה לפצותם בגין עבודתם. "חלוקת נכסי המשק המשפחתי על-ידי האם באופן סלקטיבי וצר רק לשלושת הבנים שעבדו במשק, תוך הדרתם של חמשת הילדים היורשים האחרים, מוכיח לטעמנו כי הנכסים שקיבלו התובע, הנתבע 2 והנתבע 7 מהאם ללא תמורה, ובעודה בחיים, אכן נועדו לפצותם על זכויות המגיעות להם בגין תקופת עבודתם הממושכת במשק", כתב.
לצד זאת עדיין נדרש השופט לפסוק לתובע זכויות סוציאליות שאינן פיצויי פיטורים או פנסיה בתקופות ההעסקה הראשונה והשנייה, או הפרשות לפנסיה (ושאר זכויות) בתקופת העבודה השלישית, שטרם הגיעה לסיומה.
החלטת השופט בהקשר הזה הייתה שעל האח-המעסיק לשלם לאחיו-התובע 71,763 שקל, בין היתר בגין השלמת פיצויים ופנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה, אי-מסירת הודעה על תנאי העסקה ואי-מסירת תלושי שכר.
"על מנת שלא להעמיק את הקרע המשפחתי - כל צד יישא בהוצאותיו", חתם השופט.
- ב"כ התובע: עו"ד אייל אלנתן
- ב"כ הנתבעים 1, 3-8: עו"ד אלירז עמרי
- ב"כ הנתבע 2: עו"ד רחל אסל
עו"ד ענת נוי פרי עוסק/ת בנחלות ומשקים במושבים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.