ביום חתונתם חתמו בני זוג על הסכם ממון שלפיו המגרש שהביא הבעל לנישואין יישאר שלו. כשנפרדו דרשה האישה חצי מהבית שנבנה על המגרש. בית המשפט דחה את תביעתה וקבע שהיא מנוגדת להסכם.
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה, השופטת אלה מירז, דחתה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר. האישה דרשה מחצית מבית המגורים שנבנה על מגרש שלגביו נקבע בהסכם הממון שנחתם בין השניים ב-2010 כי יישאר בבעלות הבעל. השופטת הבהירה: שינוי הסכם ממון חייב להיות בכתב.
בני הזוג נישאו לפני כ-8 שנים בנישואי ״פרק ב׳״ והביאו לעולם שני ילדים. ביום חתונתם חתמו על הסכם ממון שאושר בבית המשפט כשנה לאחר מכן.
בהסכם נקבע כי הזכויות במגרש שרשום על שם הבעל יישארו בבעלותו. במועד אישור ההסכם בבית המשפט הוסיפו הצדדים סעיף שלפיו מאחר שהאישה העבירה באמצעות הוריה 400,000 שקל לטובת בניית הבית על המגרש, הבעל ישיב סכום זה במקרה של פרידה.
לאחר נישואיהם בנו השניים בית על המגרש ונכנסו לגור בו ב-2014. 9 חודשים לאחר מכן נפרדו.
בתביעה שהגישה האישה בסמוך לאחר מכן באמצעות עו״ד רחלי אסולין היא דרשה מבית המשפט להצהיר שבית המגורים הוא רכוש משותף.
לטענתה, הסכם הממון מחריג רק את המגרש ולא את הבית שנבנה עליו. עוד לדבריה, הנתבע בהתנהגותו יצר כלפיה מצג והבטחות כי מדובר ברכוש משותף, ולכן הסכימו הוריה לתת 400,000 שקל לטובת הבניה.
היא הוסיפה כי הצדדים לקחו משכנתא משותפת לצורך השלמת הבנייה והתקשרו יחד עם הקבלנים השונים. הנתבע לדבריה לא הביא כספים פרטיים משלו לבניית הבית וכל הכספים שהושקעו היו משותפים.
הנתבע, שיוצג על ידי עו״ד ליאורה אוחנה, טען מנגד כי התביעה מנוגדת להסכם הממון שקובע שהמגרש שייך לו. הוא ציין את הוראות חוק המקרקעין שלפיהן הבעלות במגרש חלה גם על כל המחובר אליו, בהתאם לעקרון האחדות הקניינית. עוד לדבריו, ההסכם נקט במשטר של הפרדה ביחס לרכוש שהביא עמו כל צד לנישואין והוא החיל במידה רבה את ההפרדה גם על רכוש שנצבר במהלך הנישואין.
עוד טען הנתבע כי מלבד הלוואה שהתקבלה מהורי התובעת היא לא השתתפה במימון הבנייה בשום צורה.
לא ניתן לשנות בהתנהגות
השופטת מירז קיבלה את טענות הבעל ודחתה את התביעה. היא הבהירה ששינוי הסכם ממון צריך להיעשות בכתב בלבד ולקבל את אישור בית המשפט. ״לא ניתן לשנות הסכם ממון בהתנהגות ואין כל משמעות למצגים שונים מטעם מי מהצדדים״, כתבה.
השופטת הסבירה שאם בית המשפט ייתן יד לשינוי הסכם ממון בהתנהגות הדבר יביא לחוסר וודאות מוחלט ויסכל את מטרת ההסכם שנועד להבטיח יציבות, ביטחון וודאות לשני הצדדים.
לקביעת השופטת, בהסכם הצדדים החריגו את המגרש כמו גם את העסקים והחשבונות הפרטיים משיתוף כלכלי. לדבריה, ככל שלתובעת טענות בקשר למגרש היה עליה לעשות זאת במסגרת תיקון הסכם הממון ומשלא עשתה זאת אין לה אלא להלין על עצמה.
השופטת דחתה את טענת התובעת כי השתתפה במימון תשלום המשכנתא או הבית מעבר לכספי ההלוואה שהחזרה הובטח בהסכם.
״עצה טובה למתחתנים, בוודאי בפרק ב׳ בחיים, לערוך הסכם ממון על מנת ליתן וודאות ליחסים הכלכליים שבין בני הזוג. עם זאת, מלמד אותנו המקרה דנן כי עריכת הסכם...לא מבטיחה בכל מקרה את השקט בעת הפרוד״, סיכמה.
התובעת חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 10,000 שקל.
לפסק הדין בתיק 47936-05-15
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין