שמאי התקשר בהסכם לשיתוף פעולה עם עורך דין, לפיו הוא זכאי לרבע משכר הטרחה שלו. לאחר שהאחרון לא שילם הוא תבע אותו ונדחה. ערעור שהגיש השמאי התקבל
השופטת שרה דותן קיבלה לאחרונה ערעור שהגיש שמאי מקרקעין אשר תבע עורך דין עמו שיתף פעולה ונדחה על הסף. הסיבה לדחייה הייתה קביעת בית המשפט כי החוזה בין השניים היה בלתי חוקי. השופטת קבעה כי אמנם מדובר בחוזה לא חוקי אך יש מקום לבחון האם על הנתבע לשלם את שכרו של השמאי, שכבר מילא את החלק שלו בהסכם. התיק הוחזר לבית משפט השלום לבירור הסוגיה.
הסיפור החל בהסכם שיתוף פעולה שנחתם בין שמאי מקרקעין לבין עורך דין שעוסק בנדל״ן ועומד בראש משרד עורכי דין. בכתב התביעה סיפר השמאי שהוסכם שהוא זכאי לרבע משכר-הטרחה שייגבו עורך הדין ומשרדו מלקוחות שונים.
השמאי ציין שבין הצדדים הייתה "עבודה משותפת לאורך השנים", ו"כל העניינים" נשוא התביעה "טופלו על ידי הצדדים צוותא חדא (עו"ד+שמאי)". הוא פירט את הלקוחות והפרויקטים שלטענתו הוא זכאי לשכר טרחה בגינם.
השמאי הוסיף כי לנוכח הבעייתיות בשיתוף פעולה זה לפי כללי האתיקה נוסח ההסכם באופן אמורפי, והנתבע מנצל זאת על מנת להתחמק מתשלום.
בטרם החל בירור התביעה העלה בית המשפט, ביוזמתו, שאלה ביחס לחוקיות ההסכם, ולאחר שנשמעו טענות הצדדים החליט השופט כי ההסכם מושא התביעה בלתי חוקי. זאת, בהסתמך על הוראות שקובעות כי עיסוק בשומת מקרקעין בשותפות עם אדם שאינו שמאי מהווה התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, והוראה דומה האוסרת על עורך דין לעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין.
השופט סבר שבנסיבות המקרה ניתן לראות במתן הוראה לתשלום שכר לתובע כהוראה לקיומו של חוזה בלתי חוקי, והחליט לדחות את התביעה על הסף.
השמאי הגיש ערעור באמצעות עו״ד עמיר דרורי וטען כי לא היה מקום לדחות את התביעה על הסף אלא לאכוף את ההסכם על אף אי החוקיות. זאת, בין היתר, מאחר שהוא מילא את חלקו והנתבעים הודו שהוא זכאי לתמורה. בהמשך, הייצוג בתיק הועבר לידיהם של עוה"ד אור ירקוני ועמרי שגב.
הנתבעים, שיוצגו על ידי עו״ד אבנר כהן ועו״ד אורי רייכסינד, ביקשו שלא להתערב בפסק הדין.
שלא ייצא חוטא נשכר
השופטת שרה דותן מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבלה את הערעור. היא קבעה שאמנם מדובר בהתקשרות בלתי חוקית על פניה. ואולם, לא היה מקום לדחות התביעה על הסף מבלי שתישמענה ראיות לענין זכותו של השמאי לחייב את עורך הדין בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, על מנת למנוע תוצאה בלתי צודקת.
השופטת הזכירה שלפי סעיף 31 לחוק החוזים לבית המשפט סמכות להורות על ביצוע חיוב, גם במקרה של חוזה בלתי חוקי, אם הצד השני כבר קיים את חלקו.
היא ציינה שעורך הדין עצמו הודה שהשמאי זכאי לקבל תמורה נוספת עבור שירותים שסיפק.
השופטת הוסיפה כי ראוי היה שבית המשפט יביא בחשבון לצורך בחינת אכיפת ההסכם את התנהגות מי שמבקש להתחמק מביצוע החוזה, לצד מידת האשמה שלו ביצירת החוזה הלא חוקי והכלל שלפיו ״אין חוטא ייצא נשכר״.
בנסיבות אלה קיבלה השופטת את הערעור והחזירה את הדיון לבית משפט השלום על מנת שישמע ראיות בשאלת יישום סעיף 31 לחוק החוזים.
המשיבים ישלמו הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
- ב״כ המערער: עו״ד עמיר דרורי, עו"ד אור ירקוני, עו"ד עמרי שגב
- ב״כ המשיב: עו״ד אבנר כהן ועו״ד אורי רייכסינד
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין