הבעל הגיש תביעת גירושין ב-1990 אך בני הזוג לא הגיעו להסכמות - כשכל אחד הציב תנאים משלו לגט. בחלוף 29 שנים החליט בית הדין הגדול לשים קץ לסאגה. האם הנישואים יגיעו לקיצם?
בית הדין הרבני הגדול הוציא לאחרונה פסק דין המחייב בעל לתת לפרודתו ב-29 השנים האחרונות גט ללא תנאים. זאת, לאחר שגט ששלח ממקום מושבו בארה"ב, אליו ברח עוד ב-1992, הותנה בכך שהאישה תוותר על תביעות עתידיות נגדו - והאישה סירבה לכך. בפסק דין נוקב נקבע ששני הצדדים עיגנו זה את זה, והגיעה השעה לסיים את הנישואים המאמללים.
בני הזוג נישאו ב-1989 ונולדה להם ילדה. זמן קצר לאחר מכן עברה האישה אירוע מוחי ועל רקע זה בני הזוג הסתכסכו והאישה עזבה את הבית בחלוף קצת יותר משנת נישואים. מאז ועד היום לא הצליחו בני הזוג להתגרש - כשכל אחד התנה את הגט בתנאים: האישה בתשלום כספים ואילו האיש בוויתור על חוב מזונות לביטוח לאומי ועל תביעות עתידיות מצד האישה.
יצוין כי בשנות ה-90' גובש בין בני הזוג הסדר פשרה שבמסגרתו הסכים הבעל לשלם לה פיצויים של 60 אלף שקל תמורת הגט אך היא סירבה. בין לבין ניצל הבעל פקיעת צו עיכוב יציאה שהוצא נגדו עקב חוב מזונות וברח לארה"ב, שם הוא מתגורר עד היום בקהילה חרדית סגורה.
ב-2002, לאחר התערבות רבנים מארה"ב ומישראל, גובש הסכם שלפיו הבעל ישלם לאישה לפנים משורת הדין 70 אלף שקל אם תקבל את הגט. האישה זומנה לבית הדין אך לא הגיעה - והגט שכב בכספת בית הדין במשך 14 שנה.
ב-2016 פנתה האישה לבית הדין הרבני האזורי בדרישה לכפות על בעלה את הגירושין ולהוציא נגדו צווי הגבלה ונידוי מהקהילה (הרחקות דרבנו תם בשפה ההלכתית). במרס שנה שעברה בקשתה נדחתה והיא ערערה על כך לבית הדין הרבני הגדול.
בית הדין איתר את הבעל וקיבל את עמדתו במכתבים שונים שבהם גולל את מסכת הייסורים שעבר בשנים האחרונות. בנוסף, הובא לעדות הרב שסייע לצדדים לגבש את הסכם הפשרה ב-2002.
בסופו של דבר הסכים הבעל לתת גט בכפוף לוויתור על תביעות עתידיות נגדו, אך האישה סירבה ודרשה כפיית גט ללא תנאי.
מלבים את האש
הדיין שלמה שפירא הבהיר כי במשך רוב התקופה דווקא האישה היא זו שעיגנה את בעלה למרות קיומו של פסק דין שחייב אותה בגירושין.
הדיין הוסיף ומתח ביקורת על עורכת הדין שמייצגת כיום את האישה באמצעות ארגון "מבוי סתום", שלשיטתו ליבתה את הנקמנות ומנעה מהאישה לוותר על הגשת תביעה נזיקית עתידית שממילא סיכוייה קלושים.
בצד זאת הדיינים מתחו ביקורת על התנהלותו הקלוקלת של הבעל, שברח מהארץ מבלי לשלם מזונות לבתו וגרם לכך שהמוסד לביטוח לאומי שילם את מזונותיו מכספי הציבור. נפסק כי כיום, כשהבעל נמצא בחו"ל ולא מקיים את החיובים כלפי אשתו גם הוא נחשב למעגן ואינו רשאי להציב תנאים לגט.
עם זאת נקבע כי מבחינה הלכתית לא ניתן לכפות עליו גט שלא בנוכחותו ולכן פסק הדין יהיה לחיוב בגט ללא תנאי. הבעל חויב לשלוח את הגט בתוך 30 יום שאחרת תוכל האישה לבקש צווי הגבלה, הרחקה ונידוי.
בסוף פסק הדין קרא הדיין "לשני הצדדים להתעשת, ולחוס על נפשם, כדי להביא פרשה אומללה זו לידי סיום". הדיינים אליעזר איגרא וא' אהרן כץ הצטרפו לפסיקתו.
עו"ד נטלי זץ - חורש
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין