בית המשפט קיבל תביעה שהגיש העובד נגד המעסיקה, ״סילס הנדסה ופרויקטים״. בפסק הדין נקבע שהיא הנהיגה שיטת עבודה מסוכנת ולא סיפקה לעובד אמצעי מגן.
ב-2012 נפצע עובד במהלך השחלת כבלים של ״בזק״ כשחוט המשיכה, שנקשר למחפרון (טרקטור), התנתק ופגע בעינו. המעסיקה טענה שהעובד צריך לשאת באחריות לפציעה אך השופט ערן נווה קיבל את התביעה.
התובע, בן 51 כיום, סיפר שב-2012 נשלח על ידי הנתבעת, חברת ״סילס הנדסה ופרויקטים״, לטפל ב״תקלה דחופה״ בהשחלת כבלים של בזק. לדבריו, הוא ביצע את המשימה עם שני עובדים נוספים כשקצה חוט המשיכה של הכבלים נקשר למחפרון על מנת לספק כוח משיכה חזק לכבל, זאת לאחר שמשיכה ידנית לא צלחה.
בזמן משיכת הכבל על ידי המחפרון נקרע לפתע חבל המשיכה ופגע בעיני השמאלית, מה שגרם לו לעיוורון בעין זו. בהמשך נקבעה לו בביטוח לאומי נכות קבועה בשיעור של 30%.
לטענתו, התאונה התרחשה בגין רשלנות הנתבעת והוא ביצע את המשימה בהתאם לשיטת העבודה שהייתה נהוגה אצל הנתבעת. הוא הדגיש כי הנתבעת ביקשה לחסוך את עלות רכישת ״כננת״, מכשיר ייעודי למשיכת כבלים שעשוי היה למנוע את התאונה.
עוד הדגיש התובע כי אף גורם מטעם הנתבעת לא נכח ולא פיקח על עבודתו ואף נציג ״בזק״ שנכח במקום לא עצר את הפעולה המסוכנת. כמו כן הדגיש התובע כי עבד ללא משקפי מגן שאספקתם יכולה הייתה למנוע את התאונה.
הנתבעת הכחישה את גרסת התובע וציינה כי על פי עדות נציג בזק שנכח במקום במקרה זה לא היה צריך כננת כי מדובר במרחק קצר בעוד שהכננת מיועדת למרחקים ארוכים. בנוסף, הנציג העיד כי אסור להשתמש במחפר למשיכת הכבל.
לשיטתה, הדרך הנכונה לעבודה הייתה להניח כבלים קצרים בין השוחות, לתקן את הצינורות בהם משחילים את הכבלים ולמשוך ביד מרחקים אלה. ככל שהכבל לא היה נמשך היה ניתן למשוך אותו עם יותר אנשים ובכל מקרה אסור היה למשוך את הכבל באמצעות המחפרון.
היא הוסיפה שהתובע היה ראש צוות שפעל על דעת עצמו ללא כל הנחיה ויש להשית עליו את האחריות למקרה.
שיטת עבודה
סגן נשיא בית משפט השלום בקריות, השופט ערן נווה, דחה את טענת הנתבעת כי השימוש במחפרון היה יוזמה חד פעמית של התובע. ניכר לדבריו כי מדובר היה בשיטת עבודה שהייתה נהוגה במקום והנתבעת ידעה על כך.
כמו כן, לא הוכח שהנתבעת סיפקה לתובע אמצעי מגן בסיסי כמו משקפי מגן שהיה בהם כדי למנוע את התאונה המשמעותית.
השופט קבע כי שיטת העבודה שהייתה נהוגה באתר יצרה סביבת עבודה מסוכנת. הוא לא מצא לנכון לייחס לתובע אשם תורם כלשהו לנוכח העובדה שמדובר היה בעבודה דחופה שהתובע נדרש לבצע בזמן קצר ובידיעת המעבידה.
השופט קבע שנכותו התפקודית של התובע גבוהה מהנכות הרפואית ועומדת על 45%. זאת לנוכח סוג העבודה שלו, נהיגה על כלים כבדים, וכן לאור החשש מפני פגיעה עתידית בעינו הבריאה.
ֿבסיכומו של דבר פסק השופט לטובת התובע לאחר ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי 806,695 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד בשיעור 20% והוצאות בסך 8,000 שקל.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו״ד בסאם א. שקור
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין