תביעה "מיתממת": הרוכשים תבעו תוספת שטח, וחויבו בהוצאות משפט גבוהות

רוכשי מגרש באשקלון טענו שלא קיבלו את מלוא השטח המגיע להם, וביקשו לפנות מספר בעלי חנויות משטח נוסף, אולם השופט קבע כי השטח הוחרג במפורש מהסכם המכר.

בית משפט השלום באשקלון דחה את תביעתם של חברת השקעות ובעליה, שרכשו שטח באזור התעשייה בעיר מכונס נכסים, וטענו שמגיע להם שטח נוסף בו נמצאות חנויות שיש לפנות לטובתם.

השופט עידו כפכפי קבע כי התובעים לא הוכיחו כל זכות בשטח שממנו ביקש לסלק את הנתבעים. "נהפוך הוא, עולה כי שטח זה הוחרג במפורש מהסכם המכר איתם", כתב.

מדובר בשטח שכלל מגרשים על שני גושים שונים, ונרכש מכונס נכסים לאחר שבעליו הקודמים משכנו אותו לטובת בנק הפועלים. לימים מונה כונס נכסים שהחל לפעול למכירת השטח, ובסופו של דבר בהליך משפטי מול הבנק נקבע, במסגרת הסכם פשרה, כי חנויות מסוימות הוחרגו מהשעבדו שמכוחו פעל הכונס.

התובעים רכשו את המגרש מהכונס בשנת 2005, תמורת כ-1.2 מיליון שקל. בהסכם המכר נקבע כי ידוע לקונים שלמרות הרישום ברשות מקרקעי ישראל, הנכס הוא אך ורק כפי שמוגדר בהסכם, ולגבי יתרת הזכויות בקרקע אין לבנק שעבוד על זכויות אלו עקב "הסכמתו להחריג את החנויות במקרקעין מהשעבוד הרשום לטובתו". 

בתביעתם התובעים הצביעו על גודל השטח שרכשו, וטענו כי לאחר הסכם המכר בוצע הליך של אישור תכנית שיכון ציבורי וכי מגרשם הוקטן מכפי שהם זכאים לו. לטענת התובעים, נוצר מצב שבו חסרים להם 457 מ"ר שרכשו ולא קיבלו. את שטח הם ביקשו לקבל מתוך השטח המוחזק על ידי הנתבעים, וזאת באופן שתיגרע מחנויות הנתבעים רצועה בשטח כולל של השטח שנלקח מהתובעים.

מנגד, הטענה העיקרית של הנתבעים היתה כי שטח החנויות הוחרג במפורש מהשעבוד בעקבות הליך משפטי בין הכונס לבעלי החנויות, כך שבפשטות, הכונס לא יכול למכור מה שלא היה של הבעלים הקודמים, ולכן מדובר בשטח שבו לתובעים אין כל זכות.

בהקשר זה הנתבעים הפנו להסכם הפשרה מ-2004, ולפיו החנויות הוחרגו מהשעבוד של בנק הפועלים.

הנושא נדון רבות

"התובעים מתעלמים בתביעתם ובתצהיר התובע מהוראות הסכם המכר ומהנסיבות שקדמו לחתימתו תוך ניסיון לתת משמעות דווקנית לשטח המאוזכר בהסכם. עדות יחידה זו של בעל דין, המתעלמת מהמשא ומתן שקדם להסכם עם הכונס ולהליכים קודמים בין הצדדים, מנותקת מהמציאות ומיתממת", כתב השופט כפכפי.

השופט הוסיף, בין היתר, כי "אין זה סביר כי התובע שרכש לאחר משא ומתן ממושך נכס מסחרי גדול, תוך שהוא מיוצג על ידי עורך דין, לא הבין וידע במפורש כי החרגת החנויות משמעותה כי אין לתובעים כל זכות בשטח המוחזק בפועל על ידי בעלי החנויות".

השופט אף הפנה לכך שכונס הנכסים ציין בתחילת ההליך כי נושא החרגת החנויות מהנכס נדון רבות בינו לבין התובעים במהלך המו"מ על חתימת ההסכם, ונלקח בחשבון לצורך קביעת סכום המכר, וציין מפורשות כי זכויות בעלי החנויות ששוחררו מהשעבוד לא נמכרו בכינוס הנכסים.

לכן התביעה נדחתה. התובעים חויבו לשלם לנתבעים הוצאות משפט מוגברות ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל. בהקשר זה השופט לקח בחשבון את "טענות הסרק של התובעים אשר היה ידוע להם, מראשית ההליך ועוד בהליכים קודמים, כי אין סיכוי לקבל את הסעד שנתבע".

• ב"כ התובעים: עו"ד אהוד ערב
• ב"כ הנתבעים 1-3, 6: עו"ד איל כהן
• ב"כ הנתבעים 4-5, 7: עו"ד אהד בתרון

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין