תבע פיצויי פיטורים: התפטרתי כי שלחו אותי לנקות את השירותים

העובד טען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים משום שהתפטר בגלל הרעה בתנאים. החברה הגיבה בתביעה משל עצמה בה טענה שהעובד פתח מאחורי גבה עסק משלו. מה נפסק?

בית הדין לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה את חברת אביזרי הרכב "ה.י.א סיסטם" לשלם לעובד שהתפטר פיצויים של כ-95 אלף שקלים בין היתר על עבודה בשעות נוספות, אי מסירת תלושי שכר והפרשי פנסיה. עם זאת, השופטת אופירה דגן-טוכמכר לא קיבלה את טענתו כי התפטר בגלל הרעה בתנאי העבודה ולכן לא נפסקו לו פיצויי פיטורים. בד בבד, נדחתה תביעתה הנגדית של החברה בה נטען שהעובד גנב לה ציוד ולקוחות.

התובע עבד בחברה כמתקין אביזרים ומערכות רכב במשך כ-7 שנים (2007-2014). בתביעה שהגיש לאחר התפטרותו הוא טען כי נאלץ לעזוב משום שהכריחו אותו לנקות את השירותים בעסק לבדו ולא העבירו לו את כספי הפנסיה.

מאחר שמדובר בהתפטרות עקב הרעת תנאים הוא טען שיש לראות בה כפיטורים המזכים אותו בפיצויים. מלבד זאת, הוא טען כי החברה לא שילמה לו שעות נוספות, לא החתימה אותו על חוזה עבודה ולא המציאה לו תלושי שכר.

אלא שהחברה טענה כי לעובד לא מגיע כלום. נהפוך הוא, לפי גרסתה, העובד פתח מאחורי גבה עסק משלו ונהג להעניק לחבריו וללקוחותיה טיפולים מחוץ לשעות העבודה – על חשבונה ותוך שימוש בציוד שלה.

בתגובה לתביעה נגדה השיבה החברה כי העובד מעולם לא התלונן על תנאי העבודה, והם גם לא הורעו. לטענתה, התובע התפטר לאחר שמנהלו העיר לו שהוא יודע מה הוא עושה במקום לאחר שעות העבודה והוא נבהל.  

לעניין הפנסיה טענה החברה כי אחת לכמה חודשים נהגה להעביר את הכסף לקופה באופן מרוכז, כך שעד סוף השנה העבירה את הכספים במלואם. החברה הוסיפה כי אם העובד היה מעוניין לקבל תלוש שכר היה עליו רק לבקש זאת.

ביצוע עבודות פרטיות בבית העסק

השופטת דגן-טוכמכר פתחה את פסק הדין בהכרעה בתביעת העובד. היא קבעה שהוא לא הוכיח הרעה בתנאי העבודה או שהוכרח לנקות את השירותים. גם לא נמצא קשר בין האיחור בהעברת כספי הפנסיה לבין התפטרותו, אם כי השופטת גינתה בתוקף את התנהלות התובעת בנושא.

בנוסף ציינה השופטת כי עובד שטוען להרעה בתנאים חייב להתריע על כך בפני החברה ולתת לה הזדמנות לתקן את המצב. עובד שמתפטר מבלי לעשות זאת לא זכאי לפיצויי פיטורים לפי החוק, קבעה.  

עם זאת השופטת קיבלה את טענות העובד לעניין השעות הנוספות. בהקשר זה השופטת ציינה כי היה קושי להתחקות אחר שעות העבודה של התובע מאחר שהחברה לא ניהלה פנקס עבודה. משכך, היא נאלצה להסתמך על צילומי האבטחה ודוחות מוקד שהעלו כי הוא עבד כ-30 שעות נוספות בחודש.

השופטת אף מצאה כי התובע אכן לא קיבל תלושי שכר סדירים והודעה מסודרת על תנאי העבודה –בניגוד לחוקי העבודה. 

בהמשך השופטת דנה בתביעת המעסיקה וקבעה כי צילומי האבטחה שהגישה לא הראו שהעובד חטא בגניבה. כל שנראה בהם הוא מקרים בודדים שבהם חבריו הגיעו לעסק אחרי שעות העבודה, אך בשום מקום הוא לא נראה נותן להם טיפולים על חשבון החברה.

לפיכך השופטת דחתה את התביעה תוך שמתחה ביקורת על האשמת התובע בעבירה חמורה ללא בסיס.

התוצאה היא שהתובע זכה בכ-95 אלף שקל, כולל הוצאות משפט.

• ב"כ התובע: עורך דין לענייני עבודה א. אהרון
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ג. שקד

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.