בית המשפט העליון ביטל באחרונה הרשעתו של צעיר בן 19, שביצע מעשים מגונים באחותו הצעירה בעת שהיו קטינים. לפי נימוקי פסק הדין נראה שהסיבה הייתה גילו הצעיר ופוטנציאל השיקום שלו.
בית המשפט המחוזי הרשיע בשנה שעברה את הצעיר בביצוע עבירות מין באחותו שהייתה כבת 14, וגזר עליו ענישה קלה ביותר של 6 חודשי עבודות שירות. למזלו הטוב של הצעיר הוא ערער לבית המשפט העליון, שלאחרונה ביטל את הרשעתו והמתיק את עונשו.
המעשים בהם הואשם הצעיר התרחשו ב-2014, כשאחותו הייתה בת 14 והוא בן 15. לפי המתואר בכתב האישום, לאורך תקופה של כשישה חודשים נהג הנאשם להתעלל מינית באחותו, בין היתר כשחשף אותה לאיבר המין שלו ונגע במקומות אינטימיים בגופה, שלא בהסכמתה וחרף בקשותיה שיחדל.
אחד המקרים המזעזעים בכתב האישום תיאר פעם שבה הנאשם הציע לאחותו 300 שקל כדי שתשב עליו וכשסירבה הוריד את מכנסיה בכוח וחיכך את איברו על ישבנה, בעודה בוכה. כשסיים את מעשיו זרק לעברה 300 שקל והלך.
בכתה שיפסיק
מהתסקירים שהוגשו ע"י שירות המבחן לבית המשפט המחוזי עלה כי למערער "עיוותי חשיבה האופייניים למבצעי עבירות מין והוא מתקשה להביע אמפטיה כלפי המתלוננת", וכי הוא "מרוכז בנזקים שנגרמו לו, ובצורך שלו להסתיר את ביצוע העבירות".
בית המשפט המחוזי, שהרשיע את הנאשם על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון, קבע כי "ריבוי העבירות, חומרתן ונסיבות ביצוען, לרבות חומרת הפגיעה במתלוננת הקטינה וכן שיקולי הרתעה – גוברים על נסיבותיו האישיות של המערער ועל הסיכויים לשיקומו והיותו קטין". למרות זאת נגזר עליו עונש קל יחסית של 6 חודשי עבודות שירות, 10 חודשי מאסר על תנאי וצו מבחן לשנתיים.
בערעור שהגיש הנאשם לעליון הוא טען שלא ניתן משקל ראוי לתהליכי השיקום שהוא עובר ולכך שהיה קטין במועד ביצוע העבירות, וביקש לבטל את הרשעתו כדי שיוכל להמשיך בטיפול האינטנסיבי בו החל.
מנגד המדינה טענה כי "המעשים בהם הורשע המערער מחייבים את הרשעתו". לגבי העונש נטען כי איננו חורג מהמקובל ואף מאוזן, בהתחשב בחומרת המעשים.
לבית המשפט הוגשו שני תסקירים נוספים שבהם ניכר כי שירות המבחן שינה את גישתו כלפי הצעיר. בתסקיר אחד נכתב שהוא כבר "מבין את הנזקים שגרם למתלוננת" ומעוניין בהליך טיפולי. התסקיר השני פירט על התמיכה המשפחתית לה זוכה המערער ועל התקדמותו בחיים. לגבי המתלוננת נכתב כי היא "מתפקדת באופן תקין, בקשר עם המערער, אך איננה שוהה עמו לבד".
בהתאם לכך, המליץ שירות המבחן להיענות לבקשת הצעיר ובית המשפט העליון הסכים וביטל את ההרשעה ואת העונשים שהוטלו עליו. במקום הוא נשלח לבצע עבודות שירות לציבור.
השופט חנן מלצר הסביר את ההחלטה בפוטנציאל השיקומי של המערער והמסלול החיובי שעבר מאז הורשע. "דומה שניצב בפנינו בחור צעיר שהרושם הוא כי הוא חוזר למוטב, וניכר כי מאז קרות האירועים המיוחסים לו בכתב האישום המתוקן, הוא מתאמץ להשיב את חייו למסלולם הנורמטיבי", כתב.
ואולם, קשה שלא לתמוה על השינוי בעמדת שירות המבחן. בין התסקיר הראשון שהוגש למחוזי לבין התסקיר האחרון שהוגש במסגרת הערעור, מפרידים 9 חודשים בלבד. קצת קשה להאמין שבזמן הקצרצר הזה עבר המערער תהליך כה עצמתי, מחשיבה מעוותת שאופיינית לעברייני מין ל"בחור צעיר שחזר למוטב". מכל מקום, ניכר כי בית המשפט הלך כברת דרך עצומה לטובתו מתוך תקווה שישתקם ולא יהפוך לעבריין מין חוזר.
- ב"כ המערער: עו"ד נטע פת
- ב"כ המדינה: עו"ד הדר פרנקל ועו"ד עידית פרג'ון
עו"ד זאב לקט
עוסק/ת ב-
פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין