החוקר ביצע מעקב שלא הביא את התוצאה הרצויה. בשיחה עם מנהלו התברר לו כי לא יקבל שכר והתפתח ביניהם ויכוח קשה. שעות ספורות לאחר מכן הוא התמוטט. בית הדין לעבודה חייב את ביטוח לאומי להכיר בו כנפגע עבודה.
בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעתו של חוקר פרטי להכרה כנפגע עבודה עקב אירוע מוחי שעבר לאחר ויכוח קשה עם מנהל משרד חקירות על רקע מחלוקת לגבי שכרו. השופט תומר סילורה פסק כי הוויכוח היה אירוע חריג שגרם להתדרדרות במצבו הרפואי של החוקר.
התובע הוא חוקר פרטי שעובד עם משרדי חקירות עבור חברות ביטוח. בדצמבר 2013, במהלך ביצוע מעקב, ניהל העובד שיחה עם מנהל משרד חקירות בנוגע למעקבים שביצע במשך יומיים רצופים עבור חברת ביטוח. בשיחה מסר לו המנהל כי מאחר שלא הביא למבטחת את התוצאה הרצויה הוא לא יקבל שכר עבור עבודה זו.
בעקבות הדברים התרגז התובע מאוד והתפתח בינו לבין המנהל ויכוח קשה שגלש לצעקות ומריבה. לאחר כשעתיים חש העובד חולשה ונפל. הוא הובהל לבית החולים איכילוב שם עלה החשד לאירוע מוחי. בהמשך הוא נבדק בבית החולים בלינסון ואובחן אצלו אוטם מוחי. העובד אושפז ושוחרר למעקב רפואי כשהוא סובל מחולשה ברגל, הפרעות שינה וחרדה.
כשנתיים לאחר האירוע הוא נאלץ לתבוע את ביטוח לאומי לאחר שבקשתו להכרה כנפגע עבודה נדחתה. בתום דיון ממושך בתביעה, שוכנע השופט סילוורה כי התובע הצליח להוכיח כי האירוע המוחי נגרם בעקבות השיחה הקשה עם מנהל משרד החקירות, ונחשב לאירוע חריג בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.
בהתאם לכך מינה השופט מומחה רפואי שיחווה דעתו האם יש קשר סיבתי בין האירוע החריג לבין האירוע המוחי.
בחוות דעתו המומחה קבע כי סמיכות הזמנים המובהקת בין האירוע בעבודה לבין האירוע המוחי יוצרת בין השניים קשר סיבתי, וכי השפעתו גבוהה מהשפעת גורמים סיכון אחרים כמו לחץ דם גבוה ממנו סבל התובע. לקביעתו, לולא האירוע החריג המחלה המוחית לא הייתה מופיעה באותו המועד או בכלל.
התובע ביקש להסתמך על חוות הדעת המומחה שלטענתו הייתה ברורה וחד משמעית. לעומת זאת, הביטוח לאומי טען כי חוות הדעת מבוססת על הנחה שגויה לפיה הוויכוח הוא "אירוע חריג" אף שאינו כזה.
סביר והגיוני
אך השופט סילוורה דחה את טענת הביטוח לאומי והבהיר כי הוא זה שקבע כי מדובר ב"אירוע חריג" – והוא עומד מאחורי קביעתו.
בתוך כך, ולאחר שעיין בחוות דעתו של המומחה, השופט מצא כי יש לקבלה. לדברי השופט, קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון והא לא מצא כל נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת.
השופט הסביר כי המומחה הוא ה"אורים והתומים" המאיר את עיניו בשטח הרפואי ו"ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה". משכך, הכיר השופט כאמור באירוע כתאונת עבודה תוך שהטיל על הביטוח לאומי לשאת בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקלים.
- ב"כ התובע: עו"ד ביטוח לאומי אורלי שפי
- ב"כ הנתבע: עו"ד רועי הררי
עו"ד נירה בן דוד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין