ההורים הסכימו כי הילדים יתגוררו אצל האב ויקיימו זמני שהות עם האם. בית המשפט העריך את הכנסותיהם וחלוקת זמני השהות וקבע בהתאם את גובה המזונות
בית המשפט למשפחה בתל אביב הכריע לאחרונה בתביעת מזונות ילדים עבור תאומים בני 6 המתגוררים בעיקר עם אביהם ומקיימים זמני שהות עם אימם. לצורך קביעת גובה המזונות טענה האם בין היתר שבעקבות מגפת הקורונה חלה הפחתה בהכנסותיה ושלאב עבודות נוספות מהן משתכר. האב טען שהאם אמידה והכנסותיה גבוהות בהרבה ממה שהיא טוענת. השופטת ענת הלר-כריש ערכה אומדן בהתאם ליכולותיהם הכלכליות וחלוקת זמני השהות.
הצדדים בני זוג לשעבר ויש להם שני ילדים משותפים, תאומים בני 6. לאחר פרידתם ב-2017, התגוררו ההורים באותה עיר והתקיימה ביניהם חלוקת זמני שהות שווה. אולם ב-2019 עברה האם להתגורר בישוב אחר עם הילדים, ובשנת 2020 היא הגישה תביעת משמורת וביקשה לקבוע שיהיו במשמורתה הבלעדית, תוך חלוקת זמני שהות עם האב וחיובו במזונות. האב הגיש תביעה נגדית בה ביקש שהילדים יגורו איתו.
במאי 2021 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן, בין היתר, הילדים יהיו במשמורת האב וישהו אצל האם פעם בשבוע וכל סוף שבוע שני. עוד הוסכם שהאם תשלם לאב מזונות עבור הקטינים ושבית המשפט יפסוק את גובהם.
לעניין זה טענה האם, כי החל מפרוץ מגפת הקורונה חלה הפחתה בשכרה, וקיום זמני השהות גורם לה הפסד זמן ניכר והוצאות דלק משמעותיות בשל הנסיעות מביתה למקום מגורי הקטינים. כמו כן טענה האם כי בנוסף לעבודתו של האב כמורה, הוא משתכר גם משיעורים פרטיים ומעסק פרטי שפתח.
האב טען שהוא ההורה העיקרי שמגדל את הילדים כמעט לבד ומרוויח משכורת ממוצעת. לדבריו הוא פוטר במהלך הקורונה ואמור לשוב לעבודתו בקרוב, ולכן ניסה להתפרנס בתקופה זו באמצעות שיעורים פרטיים ועסק שניסה להקים. לטענתו, האם מרוויחה 16,000 שקל נטו בחודש ומשפחתה אמידה, וההפחתה בשכרה נעשתה באופן מלאכותי לצורך ההליך.
חלוקה יחסית
השופטת הלר-כריש הסבירה שלפי ההלכה שני ההורים חבים במזונות הקטינים, כאשר חלוקת הנטל ביניהם תעשה לפי יכולותיהם הכלכליות, ובהתאם לחלוקת זמני השהות ומכלול נסיבות המקרה.
לצורך החישוב העריכה השופטת את צרכי הילדים וחלוקת זמני השהות שלהם וקבעה שהם נמצאים כ-70% מהזמן אצל האב ו-30% אצל האם. היא ציינה שמעבר לכך שהילדים נמצאים פיזית רוב הזמן אצל האב, הוא גם נושא בעיקר גידול הקטינים ועליו להיות זמין יותר עבורם ולדאוג לרווחתם הפיזית ונפשית.
לאחר מכן העריכה השופטת את יכולתו הכלכלית של כל אחד מההורים ואת הכנסתו הפנויה. היא התחשבה בין היתר בכך שהזמן שהאב יכול להקדיש לעבודתו הוא מוגבל בשל גידול הילדים.
לבסוף היא חישבה את צרכי הקטינים כולל הוצאות תלויות ובלתי תלויות שהות, מדור והחזקתו וקבעה שעל האם לשלם לידי האב סכום חודשי של 2,255 שקלים. לגבי הוצאות חינוך ורפואה חריגות נקבע כי האם תישא ב-60% והאב ב-40% מהוצאות אלו.
זאת, עד גיל 18 או סיום כיתה י"ב (לפי המוקדם). לאחר מכן ועד תום שירותם הצבאי של הילדים תשלם האם לאב שליש מסכום המזונות שנקבע.
כל אחד מהצדדים נשא בהוצאותיו.
- ב"כ האם: עו"ד ניר ברקן
- ב"כ האב: עו"ד אלון סולומון
עו"ד מאיה מרדכי כהן
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין