אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלונית נ' פלוני

פלונית נ' פלוני

תאריך פרסום : 11/10/2021 | גרסת הדפסה
תלה"מ
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
19734-08-20
25/07/2021
בפני השופטת:
ענת הלר-כריש

- נגד -
התובעת:
פלונית
עו"ד ניר ברקן
הנתבע:
פלוני
עו"ד אלון סולומון
פסק דין
 

 

תביעה בעניין מזונות שני ילדיהם הקטינים של הצדדים, תאומים ילידי שנת 2015 בני כשש שנים, המתגוררים כיום בעיקר עם אביהם ומקיימים זמני שהות עם אמם.

 

א. רקע עובדתי:

 

  1. הצדדים הם בני זוג לשעבר, ולהם שני ילדים משותפים, תאומים בני כשש שנים. במהלך שנת 2017 נפרדו הצדדים. אותה עת התגוררו שניהם בעיר ---, ונקבעה ביניהם בהסכמה חלוקת זמני שהות שווה או קרובה לכך.

     

  2. בחודש אוגוסט 2019 עברה האם להתגורר בדירה שכורה ביישוב --- בסמוך למקום מגורי אמה, ושם נרשמו הקטינים לגן ילדים. האב נותר להתגורר ב---. מהלך זה נעשה בהסכמה, אולם לטענת האב הסכמתו היתה בלית ברירה, והיא היתה מצומצמת לשנה אחת בלבד, אשר לאחריה סוכם שהקטינים ישובו להתגורר וללמוד במסגרות חינוך בעיר ---. האם הכחישה טענה זו ולדבריה ההסכמה למעבר לא היתה מוגבלת בזמן. בעקבות המעבר סוכם בין ההורים שהקטינים ישהו עם האם במהלך הימים ראשון עד חמישי ועם האב מיום חמישי אחר הצהרים עד יום ראשון בבוקר. לטענת האב, חרף הסכמה זו בפועל הקטינים שהו עמו מרבית הזמן, בפרט בתקופות בהן היה סגר.

     

  3. ביום 24.9.2019 הגיש האב בקשה ליישוב סכסוך, וביום 28.11.2019 נסגר תיק יישוב הסכסוך בלא הסכמות.

     

  4. ביום 10.8.2020 הגישה האם תביעה בה עתרה שייקבע שהקטינים במשמורתה הבלעדית ותקבע חלוקת זמני שהות קבועה וכן הגישה תביעה בה עתרה לחיוב האב בתשלום מזונות הקטינים. קדם משפט בתביעות נקבע ליום 27.10.2020. ביום הדיון הגיש האב תביעה בה עתר שייקבע שמקום מגורי הקטינים הוא מקום מגוריו ב---.

     

  5. בהחלטה שניתנה בתום קדם המשפט, לבקשת האב מונה מומחה למתן חוות דעת בשאלת המסוגלות ההורית של כל אחד מהצדדים וכן בשאלת המשמורת וחלוקת זמני השהות. בהחלטה נפרדת שניתנה באותו יום מונה מכון שלם כמומחה מטעם בית המשפט. עוד נקבע בהחלטה שניתנה בתום הדיון, כי ההורים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך ורפואה חריגות של הקטינים, נקבעו מועדים לדיוני הוכחות ונקצבו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.

     

  6. ביום 6.4.2021 הוגשה חוות דעת מכון שלם.

     

  7. בדיון שהתקיים ביום 26.5.21 הגיעו הצדדים להסכמות הבאות:

     

    "1.הילדים יהיו במשמורת האב.

    2.שני ההורים יישארו האפוטרופסים של הקטינים. החלטות מהותיות תתקבלנה במשותף ובהסכמה ואף אחד מההורים אינו רשאי לנקוט בפעולה חד צדדית למעט במיקרים שאינם סובלים דיחוי.

    3.האם תשהה עם הילדים בכל יום שלישי ישירות מתום המסגרת החינוכית או משעה 12:00 כאשר לא מתקיימת מסגרת חינוכית, והיא תשיבם לבית האב בשעה 20:00.

    4.בנוסף, הקטינים יהיו עם האם בכל סוף שבוע שני מיום שישי ישירות מתום המסגרת החינוכית או משעה 12:00 ועד למוצאי שבת בשעה 20:00 שאז תשיבם לבית האב.

    5.בחגים ובחופשות כאשר לא מתקיימת קייטנה, ישהו הקטינים אצל ההורים בחלקים שווים. נבקש שבית משפט יסמיך עו"ס לסדרי דין לקבוע ולשנות את זמני השהות בשגרה ובחגים בהתאם לטובת הקטינים וכן תקבע את החלוקה המדויקת בחגים.

    6.הצדדים יחלו בהליך תיאום הורי והדרכה הורית במסגרת האגף לשירותים חברתיים של עיריית ---. ככל שעו"ס לסדרי דין אשר תטפל בצדדים תסבור כי יש להפנותם לתהליך חיצוני במקום אחר לרבות פרטי או שתוכל להפנות את האם לרשויות הרווחה בקרבת מקום למקום מגוריה, רשאית היא לעשות כן.

    7.הקטינים יירשמו למסגרות חינוך ב---.

    8.ככל שייבצר מהאם לקחת את הקטינים בהתאם לזמני השהות הקבועים כאן, היא תפנה לאב מבעוד מועד בפרק זמן סביר מראש, על מנת לנסות ולתאם מועד חלופי. ככל שהאם לא תגיע ולא תתאם מועד חלופי, היא תשלם לאב על כל יום ביטול של מפגש סך של 200 ₪.

    9.בעניין המזונות, נבקש לקיים דיון הוכחות קצר אך ורק בעניין מצבו הכלכלי של כל אחד מהצדדים זאת על בסיס התצהירים והמסמכים אשר הוגשו לתיק בית המשפט במסגרת תיק המזונות. לעניין צרכי הילדים אנו מסכימים כי הקביעה תיוותר לשיקול דעת בית בין היתר בהתאם לפסיקות המנחות. לאחר מכן, ב"כ הצדדים יסכמו טענותיהם בעל פה ובית המשפט יפסוק בעניין זה. אנו מסכימים כי אף שתביעת המזונות היא תביעה שהגישה האם נגד האב, בית המשפט יהיה מוסמך במסגרת פסק הדין לקבוע את נטל חלוקת הנשיאה בצרכי הילדים בין הצדדים לרבות תשלום מהאם לידי האב.

    10.אנו מסכימים שהצדדים יישאו בחלקים שווים בשכר טרחה ששולם למכון "שלם" כך שהאם תעביר לאב מחצית מהעלות בתוך 30 ימים."

     

    ההסכמות שבסעיפים 1 - 8 ובסעיף 10 קיבלו תוקף של פסק דין, וההסכמה שבסעיף 9 קיבלה תוקף של החלטה.

     

  8. ביום 2.6.21 התקיים דיון הוכחות במהלכו נחקרו הצדדים וכן עד מטעם האב. לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים בכתב וכעת יש להכריע במחלוקות ולפסוק את מזונות הקטינים, והכל לפי הסכמת הצדדים כאמור לעיל.

     

    ב. טענות הצדדים:

     

     

  9. עיקרי טענות האם:

     

    • זמני השהות עם האם מסתכמים בשגרה ב- 4 ימים במהלך שבועיים, וכן מחצית החופשות והחגים. לפיכך חלוקת זמני השהות הממוצעת היא 5 ימים בשבועיים אצל האם ו- 9 ימים בשבועיים אצל האב, ומכאן 36% אצל האם ו- 64% אצל האב.

       

    • יש להביא בחשבון כי לצורך קיום זמני השהות נגרם לאם הפסד זמן ניכר והוצאות דלק משמעותיות, שכן על האם לנסוע הלוך ושוב ממקום מגוריה ב--- למקום מגורי הקטינים ב---. כאשר האם לוקחת את הילדים ישירות מהמסגרת החינוכית, היא למעשה מבזבזת ימי עבודה שלמים.

       

    • האם עובדת בעסק משפחתי ב--- ב--- במגוון תפקידים. לפי תלושי השכר שצרפה לכתב התביעה ולתצהיר עדותה הראשית האם מרוויחה סך של כ- 13,700 ₪ נטו לחודש. בעקבות פרוץ מגפת הקורונה, בחודש מרץ 2020 ועוד לפני שהחלו ההליכים המשפטיים, חלה הפחתה בשכרה של האם.

       

    • האם משלמת שכר דירה בסך של 5,500 ₪ לחודש, וזאת משום ששכרה בית עם חצר על מנת להטיב עם הילדים, והכנסתה הפנויה היא בסך של 8,200 ₪ לחודש.

       

    • בעניין השתכרות האב רב הנסתר על הגלוי. האב הוא מורה בבית ספר --- וממוצע השתכרותו לפי הרצאת הפרטים שצרף היא בסך של כ- 9,000 ₪ נטו לחודש. לאור דעיכת מגפת הקורונה אין ספק שהאב יחזור לעבוד במשרה מלאה בשנה"ל הקרובה. בנוסף, האב נותן שיעורים פרטיים. עוד ובנוסף, האב הקים עסק ל---. אין לתת אמון בטענת האב לפיו העסק אינו קיים או שאינו פעיל. האב פרסם את עסקו, התראיין לתכנית טלוויזיה במסגרתה הציג עצמו כ--- וברשותו ציוד בשווי אלפי שקלים. הכנסתו הנוספת של האב מעבר למשכורתו כמורה בבית הספר, היא לפחות בסך של 3,000 ₪ נטו לחודש. לפיכך השתכרותו או פוטנציאל השתכרותו הכולל בסך של 12,000 ₪ נטו לחודש לפחות.

       

    • האב שוכר דירה יחד עם בת זוגו תמורת שכ"ד בסך של 7,500 ₪ לחודש. האב לא הציג אסמכתא לטענתו שהוא נושא בחלק גבוה יותר מחלקה של בת הזוג ומכאן כי עלות המדור עבורו היא מחצית קרי בסך של 3,750 ₪ לחודש. מכאן שהכנסתו הפנויה של האב היא בסך של 8,250 ₪ לחודש.

       

    • לפי פסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים, צרכיהם של ילדים מתבגרים הם בסך של 1,600 ₪ - 1,700 ₪ לחודש. הואיל וכאן מדובר בשני ילדים בני שש ובהתאם להלכת ורד, יש לקבוע את צרכי שני הקטינים בסך של 2,800 ₪ לחודש לכל היותר. מתוך סכום זה, סך של כ- 2,000 ₪ לחודש כהוצאות תלויות שהות וסך של 800 ₪ לחודש כהוצאות שאינן תלויות שהות. טענות האב לעניין הוצאות החזקת המדור שלו מופרזות. כמו כן הואיל והוצאות החזקת המדור של האב מתחלקות בינו לבין בת זוגו, יש לקבוע כי הן אינן עולות על 400 ₪ לחודש.

       

    • עבור הוצאות תלויות שהות האם צריכה לשאת במחצית ובפועל נושא ב- 36% ולכן עליה לשלם לאב 280 ₪. הוצאות שאינן תלויות שהות יש לחלק בין הצדדים בחלקים שווים לפי יחס ההכנסות. הוצאות מדור והחזקתו (1,660 ₪ שהם 40% מ- 3,750 + 400) על האם לשאת במחצית ובפועל היא נושאת ב- 36% ומכאן שעליה לשלם לאב 232 ₪ לחודש. מכאן, שעל האם לשלם לאב עבור מזונות הקטינים וחלקם במדור סך של 515 ₪ לחודש.

       

  10. עיקרי טענות האב:

     

    • האב הוא ההורה העיקרי ומגדל את הילדים כמעט לבד. זמני השהות שנקבעו לאם מצומצמים וגם בהם היא לא עומדת.

       

    • האב הוא מורה בתיכון המשתכר משכורת ממוצעת של כ- 8,000 ₪ נטו לחודש. בתקופת הקורונה פוטר האב מעבודתו לאחר שנסגר בית הספר בו לימד, והוא ניסה לפרנס את עצמו ואת הילדים באמצעות שיעורים פרטיים והכנה לבגרויות ב--- באופן פרטי. האב ניסה להקים עסק של --- עם בת זוגו. בחודש ספטמבר הקרוב ישוב האב לשמש כמורה בבית ספר.

       

    • האם אמידה ומשפחתה אמידה. הכנסת האם עומדת על סך של 16,000 ₪ נטו לחודש. האם עובדת ב--- השייכת למשפחתה כ--- ובנוסף היא חברת דירקטוריון. מדובר בהכנסה גבוהה אשר שולמה לאם משך שנים. האם ניסתה להפחית את שכרה באופן מלאכותי לצורך ההליך. על פי המסמכים שצרפה האם, הוצאותיה גבוהות ואף בכך יש כדי ללמד על יכולת כלכלית גבוהה.

       

    • צרכי הקטינים מסתכמים בלא פחות מ- 2,100 ₪ לכל אחד. על פי הפסיקה, יש להעמיד צרכי קטינים, ודאי קטינים המתגוררים במרכז הארץ, על סך של 2,000 - 2,200 ₪ לחודש.

       

    • האם מוציאה סך של 5,000 ₪ על מדור וסך של כ- 400 ₪ על החזקת מדור כיוון שהילדים לנים אצלה שני לילות בחודש. האב מוציא סך של כ- 4,200 ₪ על מדור וסך של כ- 800 ₪ על החזקת מדור כיוון שהילדים שוהים רוב הזמן אצלו. חלקם של הקטינים בהוצאות המדור והחזקתו הוא בשיעור של 40%, ומכאן שהוא בסך של 4,360 ₪ לחודש בשני הבתים, ובסך של 2,180 ₪ לכל אחד מהם.

       

    • הקטינים שוהים 70% מזמנם אצל האב ו- 30% מזמנם אצל האם. מכאן שהאם נושאת באופן ישיר עבור כל אחד מהילדים בסך של 1,284 ₪, שהם 30% מכלל הוצאותיהם של הילדים כולל מדור והחזקתו. יחס ההכנסות של ההורים הוא 66.6% האם ו- 33.3% האב. על האם לשאת במזונות לפי יחס ההכנסות, בקיזוז הסכום שהיא נושאת בו באופן ישיר, ומכאן שעליה לשלם לאב סך של כ- 1,600 ₪ לחודש עבור מזונותיו של כל אחד מהילדים כולל מדור והחזקתו.

       

      ג. דיון והכרעה:

       

  11. סעיף 3(א) חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. הצדדים הם יהודים ועל כן החיוב במזונות הקטינים ושיעורו ייבחן לפי הדין העברי כפי שפורש בפסיקות בית המשפט העליון. הקטינים נולדו בשנת 2015 ולאחרונה מלאו להם שש שנים. לפיכך, לפי ההלכה שנפסקה בבע"מ 919/15פלוני נ' פלונית(19.7.2017) (להלן:בע"מ 919/15), שני ההורים חבים במזונות הקטינים מדין צדקה, כאשר חלוקת הנשיאה במזונות בין ההורים תיעשה על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל המקורות, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל ובשים לב למכלול נסיבות המקרה.

     

    צרכי הקטינים:

     

  12. כאמור, בעניין צרכי הקטינים הסכימו הצדדים כי בית המשפט יקבע את הצרכים לפי שיקול דעתו בין היתר בהתאם לפסיקות המנחות. כידוע, בית המשפט מוסמך לאמוד צרכי קטינים בהתאם לניסיון חייו כשופט היושב בקרב עמו (ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט(3) 822 (1985)). כמו כן, נפסק כי צרכי ילדים מושפעים מרמת החיים שניהלה המשפחה וניתן ללמוד על היקפם מהכנסות כל אחד מהוריהם (בע"מ 2433/04 צינובוי נ' צינובוי (2.01.2005); בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה (8.6.2005)). עוד נפסק, כי מזונות שני ילדים נמוכים ממכפלה של מזונות ילד אחד (ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב(3) 599 (1988)).

     

    בעבר, עת הדין קבע כי על האב לשאת במלוא צרכיו ההכרחיים של ילדו, העריכו בתי המשפט את צרכיו ההכרחיים של קטין אשר אינם צריכים ראיה בסך של כ- 1,600 ₪ לחודש ללא מדור (עמ"ש (ת"א) 46291-01-16 פלונית נ' פלוני (9.10.2017)). כאשר מדובר בקטין שגילו למעלה משש שנים אין לערוך אבחנה בין צרכיו ההכרחיים לבין הצרכים שהם מדין צדקה, אלא יש להעריך את כלל צרכיו בסכום גבוה יותר (עמ"ש (מרכז) 21704-03-18 ו. נ' ו. (11.6.2019); עמ"ש (ת"א) 12792-10-19 נ' נ ע' (27.10.2020)). בפסיקות בתי המשפט המחוזיים הוערכו צרכיו של קטין מעל גיל שש המחלק את זמנו בין בתי שני הוריו, בסך של 2,250 ₪ - 2,500 ₪ לחודש לפחות, נוכח הכפילויות הנדרשות כנובע מהמגורים בשני בתים. מעבר לכך נפסק כי בעת בחינת מזונותיו של ילד מעל גיל שש "מעת שקמה ועמדה ההלכה החדשה המחייבת את ההורים יחדיו לשאת במזונות הילדים סברו בתי המשפט שאין עוד מקום לצמצם צרכי קטינים לצרכים הכרחיים בלבד אלא שיש לספק את מלוא צרכיהם ואלו הוערכו בסכומים הנעים בין 1900 – 1600 ₪ כסך מינימלי חודשי שאינו נדרש לראיה" (עמ"ש (מרכז) 65692-11-19 ס. נ' ס. (22.9.2020)).

     

  13. במקרה שלפניי, בשים לב לכל האמור לעיל וכן לכך שהילדים מתגוררים בעיקר עם האב אולם שוהים גם בבית האם (כפי שיפורט להלן), כך שקיימות הוצאות בשני בתים אף אם לא באופן כפול, אני מעריכה כי כלל הוצאות שני הקטינים בבתי שני הוריהם הן בסך של כ- 4,100 ₪ לחודש. מתוך סכום זה, סך של 2,000 ₪ הן הוצאות תלויות שהות (מזון, כלכלה והיגיינה) וסך של 2,100 ₪ שאר הוצאותיהם השוטפות של הקטינים, אשר אינן תלויות שהות (למשל, ביגוד, בילויים וכו').

     

  14. אשר להוצאות המדור והחזקתו, לקטינים הוצאות אצל שני הוריהם, וחלקם הוא בשיעור של כ- 40% מכלל הוצאות אלה (ע"א 52/87 הראל נ' הראל, פ"ד מג(4) 201 (1989)).

     

    האב מתגורר עם בת זוגו והקטינים בדירה שכורה בעלות של 7,500 ₪ לחודש. בחקירתו הנגדית העיד האב כי הואיל ושני הקטינים מתגוררים עמו ועם בת זוגו, סוכם ביניהם כי הוא ישלם סך של 4,200 ₪ מתוך שכר הדירה. האב לא תמך טענה זו בכל ראיה, אולם מדובר בהתנהלות המתיישבת עם ההיגיון ומשכך אביא אותה בחשבון. אשר להוצאות החזקת המדור, אלו נטענו על ידי האב בהפרזה, חלק מההוצאות הנטענות לא גובו באסמכתא וחלקן אינן עולות בקנה אחד עם האסמכתאות שצורפו (ראו גם חקירתו הנגדית של האב, עמ' 13 ש' 23 - 31). איני מקבלת את טענת האב לפיה סכומי החיוב עלו בין היתר משום שהוא מתגורר עם בת זוג. שהרי, בעובדה שעם האב מתגוררת גם בת זוג יש דווקא כדי להפחית את הוצאותיו, משום שחלקו של כל אחד משני מבוגרים בהוצאות החזקת דירתם המשותפת נמוך מהוצאות כל אחד מהם בדירה נפרדת. בהתאם לאמור וכן בשים לב לאסמכתאות שצורפו לתצהיר האב ולכך שכיום הקטינים מתגוררים בעיקר עם האב, אני מעריכה כי הוצאות החזקת הבית של האב הן בסך של כ- 800 ₪ לחודש. חלקם של הקטינים בהוצאות המדור והחזקתו אצל האב הוא בסך של כ- 2,000 ₪ לחודש.

     

    האם שוכרת בית בישוב --- תמורת שכר דירה בסך של 5,500 ₪ לחודש. בשים לב לחלוקת זמני השהות ולכך שיש בהם כדי להשפיע במידת מה על חלק מהוצאות החזקת המדור (למשל חשמל ומים), וכן לאסמכתאות שצורפו לתצהירה של האם, אני מעריכה את הוצאות החזקת המדור של האם בסך של כ- 600 ₪ לחודש. חלקם של הקטינים בהוצאות המדור והחזקתו אצל האם הוא בסך של 2,440 ₪ לחודש.

     

    חלוקת זמני השהות:

     

  15. לפי הסכמת הצדדים מיום 26.5.21 אשר קיבלה תוקף של פסק דין, הקטינים מתגוררים עם האב ב---, והם שוהם עם האם בכל יום שלישי מתום המסגרת החינוכית או משעה 12:00 כאשר לא מתקיימת מסגרת חינוכית, עד שעה 20:00; בכל סוף שבוע שני מתום המסגרת החינוכית ביום שישי או משעה 12:00 כאשר לא מתקיימת מסגרת חינוכית ועד למוצאי שבת בשעה 20:00; וכן מחצית החגים והחופשות כאשר לא מתקיימת קייטנה.

     

  16. בהתאם לאמור, מרבית הנשיאה בצרכי הקטינים מוטלת על כתפי האב. משמעות חלוקת זמני השהות האמורה אינה מתמטית בלבד והיא לא מסתכמת רק בבחינת מספר השעות החודשיות בהן נמצאים הקטינים עם כל אחד מההורים. בחינה זו אין בה די כדי לבטא את חלוקת הנטל בין ההורים. מעבר למיקומם הפיזי של הילדים בכל רגע נתון, העובדה שהאב הוא הנושא בעיקר גידול הקטינים משמעותית בכל רגע ורגע. על האב להיות זמין יותר עבור הקטינים, ולדאוג לרווחתם הפיזית והנפשית.

     

  17. נוכח השיקולים האמורים, ותוך שאני מביאה בחשבון גם את העובדה ששהות הקטינים עם האם באמצע השבוע היא למספר שעות בלבד, מתום המסגרת החינוכית או משעה 12:00 ועד שעה 20:00, ומנגד את חלוקת הזמן השווה בחגים ובחופשות – לצורך חישוב נטל הנשיאה במזונות הקטינים אני מעריכה את חלוקת זמני השהות 70% אצל האב ו- 30% אצל האם.

     

    יכולתו הכלכלית של האב:

     

  18. האב הוא מורה בתיכון ומכין לבגרויות ב---. בכתב ההגנה אשר הוגש ביום 13.10.2020 טען האב כי "בזמנים רגילים" הכנסתו עומדת על סך של כ- 9,000 ₪, וכי "לאחרונה עבד בתיכון פרטי אשר צמצם את פעילותו משמעותית עקב הקורונה וכתוצאה מכך את סגל ההוראה" (סעיף 1.2). בנוסף טען האב כי הוא מנחה קבוצות הורים מטעם --- אולם לא פרט מהי הכנסתו או יכולת הכנסתו ממקור זה. האב לא צרף לכתב ההגנה תלושי שכר או אישור על הכנסה מכל מקור, וזאת אף שהוא חייב לעשות כן על פי דין.

     

  19. בקדם המשפט שהתקיים ביום 27.10.2020, טען האב שעד חודש יולי 2020 עבד כמורה בבית ספר תיכון והשתכר סך של 8,500 ₪ נטו לחודש, ומחודש יולי הכנסתו היתה מדמי אבטלה בסך של 5,600 ₪ לחודש ומשיעורים פרטיים בסך של עד 500 ₪ לחודש.

     

  20. אף שכתב ההגנה הוגש ימים ספורים בלבד לפני המועד בו התקיים קדם משפט, נעדרה ממנו טענת האב כי יש לו הכנסה משיעורים פרטיים ונושא זה עלה לראשונה בקדם המשפט.

     

  21. בתצהיר עדותו הראשית אשר הוגש בחודש ינואר 2021, טען האב כי הוא נותן שיעורים פרטיים, ואף טען כי הוא מנסה להרחיב את תחומי ההוראה בהם הוא עוסק גם ל---, אולם לא פרט מה היקף עבודתו כמורה פרטי ומה גובה הכנסתו וממילא לא צרף אסמכתה התומכת בטענה כאמור. בהרצאת הפרטים שצורפה לתצהיר עדותו הראשית הצהיר האב כי בתקופה שמחודש אוגוסט 2019 עד חודש יולי 2021 הכנסתו הממוצעת היתה בסך של כ- 9,000 ₪ נטו לחודש. לתצהיר עדותו הראשית צרף האב תלושי שכר חלקיים, לחודשים נובמבר 2019, ינואר 2020, ומרץ 2020 עד יולי 2020, מהם עולה כי הכנסתו החודשית הממוצעת מעבודתו כמורה בבית ספר בחודשים אלה היתה בסך של כ- 9,000 ₪ נטו. כן צרף האב לתצהיר אישור על קבלת דמי אבטלה בחודש ספטמבר 2020 עד ינואר 2021 בסך של כ- 5,900 ₪ לחודש.

     

  22. לטענת האם, מעבר למקורות ההכנסה האמורים לעיל, לאב הכנסה גם מעסק שהקים ל---. לתמיכה בטענה זו צרפה האם פרסום שהעלה האב ברשת החברתית פייסבוק ביום --- בו נכתבו הדברים הבאים:

     

    "מתישהו בשנה שעברה --- גרמה לי לקחת את האהבה ל--- ולקדם אותה למשהו מחושי. התחלנו ב ---, אבל עם כל עבודה חדשה שיצאה לאור הניצוץ הזה הלך וגדל. התחילו להגיע עוד לקוחות, רעיונות וטיפין טיפין הדבר הזה קרם עור וגידים וקיבל את השם --- עם לוגו של ---. היום כבר יש סטודיו, ציוד שלא יבייש --- ומספיק ביטחון להגיד שיש עוד המון מה ללמוד, אבל עם מספיק קילומטראז' להתגאות בו".

     

    לטענה זו השיב האב בתצהיר עדותו הראשית, כי מדובר בניסיון שלו לפתח תחביב של --- לכדי עסק, אולם ניסיון זה לא צלח כיוון שלא היו מספיק לקוחות. בחקירתו הנגדית העיד האב בעניין זה כי העסק בשם --- כבר איננו קיים "זה משהו שניסינו, אני ובת הזוג שלי, הפצנו אותו, אך ללא הצלחה" (עמ' 15 ש' 10). עת הופנה לפרסום האמור, השיב "זה אומר שאני גאה במה שאני עושה. הפוסט הזה אין לו אחיזה במציאות מאחר ואני חשפתי חשבונות בנק, ויש לי קבלות. קבלות על כל עבודה ב--- שלקחתי, הכל מוכר במס ומוצהר" (עמ' 15 ש' 20 - 21). אולם, בפועל, בניגוד לעדותו, האב לא צרף לתיק בית המשפט תדפיסי חשבונות בנק מהם ניתן ללמוד על הכנסותיו בפועל ואף לא כל ראיה אחרת ממנה ניתן ללמוד על הכנסותיו, או העדרן.

     

    עוד הופנה האב בחקירתו הנגדית לכתבה שפורסמה באתר --- ביום --- בה רואיין ונכתבו מפיו הדברים הבאים (ת/2): [על מנת שלא לחשוף את זהות הצדדים וילדיהם, מהעותק אשר הותר לפרסום נמחקו במלואם הדברים שנאמרו בראיון, עה"כ].

     

    בעניין זה השיב האב כך: "אני ובת הזוג שלי עבדנו על ---, אני ממש לא ---. --- זה מקצוע שדורש המון המון ניסיון. שנים, הלוואי ויכולתי להיכנס לתחום הזה" (עמ' 15 ש' 32 - 33). למרות טענת האב כי עסקו --- נסגר, לאב הוצג פרסום של עסק זה, והוא הודה כי הוא זה אשר פרסם אותו. מכל מקום, האב העיד בחקירתו הנגדית כי בחודש ינואר 2021 פתח את עסקו הנוכחי העוסק ב---, ומאותה עת "הפרנסה שלי עברה משיעורים פרטיים ל---" (עמ' 15 ש' 5 - 6). תצהיר עדותו הראשית של האב נחתם ביום 12.1.21 והוגש לבית המשפט ביום 13.1.21, ואף על פי כן טענה זו לא בא זכרה במסגרת התצהיר – לא פתיחת העסק, לא כוונה לפתוח את העסק ואף לא כוונה לעשות שינוי מקצועי. נהפוך הוא, בתצהיר עדותו הראשית טען האב כדלקמן: "על מנת להתפרנס בתקופה זו אני נותן שיעורים פרטיים, וכמו כן ניסיתי להרחיב את התחום בהם אני עוסק ומלמד במגמה להרחיב תחומי הוראה אותם אני מלמד גם ל---. בחודשי הקיץ האחרון כאשר לא הייתה כמעט עבודה עשיתי כל מאמץ על מנת להתפרנס. במסגרת זו ניסיתי גם לפתח תחביב שלי של ---לעסק וניסיתי גם לפרסמו, אך העניין לא צלח (פשוט לא היו מספיק לקוחות). כך שלצערי לא הצלחתי לייצר מכך הכנסה או להרים מכך עסק אמיתי. בסופו של יום עיקר הכנסתי מגיעה מהוראה" (סעיף 5.1 לתצהיר).

     

  23. במסגרת תביעת מזונות, שומה על כל אחד מההורים להניח את מלוא העובדות בעניין מצבו הכלכלי כדרוש לשם הכרעה בתביעה ולתמוך טענותיו בראיות וככל שמי מההורים אינו פועל על פי חובתו, אי הגילוי פועל לרעתו (ראו בהקשר לאי גילוי מלא בהרצאת פרטים, תמ"ש (ת"א) רזניק נ' רזניק (20.8.2003)). מהמפורט לעיל עולה כי האב לא עמד בחובתו זו, הוא לא פרש תמונה מלאה ושלימה בעניין מצבו הכלכלי וממילא לא תמך טענתו במסמכים כדרוש. לכתב ההגנה לא צרף האב מסמכים מהם ניתן ללמוד על הכנסתו, הוא כלל לא ציין כי יש לו הכנסה משיעורים פרטיים ועובדה זו עלתה לראשונה בקדם המשפט. בתצהיר עדותו הראשית, שב האב וטען שעיקר הכנסתו מהוראה, טען כי העסק שניסה לפתוח ל--- נסגר ולא ציין כי פתח עסק חדש בתחום זה או כי בכוונתו לעשות זאת, וזאת הגם שהעסק נפתח לפי עדותו בחודש בו נחתם והוגש התצהיר. האב אמנם העיד כי צרף תדפיסי חשבונות בנק מהם ניתן ללמוד על הכנסתו, אולם בפועל תדפיסי חשבונות בנק לא צורפו. אמנם, לא ניתנה החלטה המחייבת את הצדדים לצרף תדפיסי חשבונות בנק, אולם יש לזכור כי חובתו של כל אחד מבעלי הדין לתמוך את טענותיו בראיות שהן בהישג ידו. נטל השכנוע להוכחת טענה מסוימת מוטל על הצד שהטענה מקדמת את עניינו במשפט (רע"א 296/11 נג'אר נ' עלאן (23.2.2012)). כאשר בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר, הימנעותו פועלת נגדו (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ (14.11.1990)).

     

  24. משעה שהאב לא עמד בחובתו וטענותיו בעניין הכנסתו הועלו באופן חלקי וחסר, והואיל ושאלת מצבו הכלכלי היא חלק מהאדנים לפיהם יש להכריע בסוגיית מזונות הקטינים, אין לי אלא להעריך את מצבו הכלכלי לצורך הכרעה בתביעת המזונות על דרך אומדנה. יש לזכור גם כי בעת הערכת היכולת הכלכלית לצורך בחינת החיוב במזונות ההסתכלות היא רחבה ונגזרת מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות ואף פוטנציאל ההשתכרות (בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (23.6.2009); ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147 (1986)). נוכח כל האמור לעיל, ומשעה שלטענת האב הוא ישוב לעבוד כמורה בבית ספר תיכון בחודש ספטמבר הקרוב; ובשים לב לעדות האב כי בהתאם לחוזה ההעסקה שלו אין באפשרותו להתפרס במקביל לעבודתו בבית הספר גם משיעורים פרטיים; ומשעה שעלה שלאב עסק ל--- והוא פעל והרוויח במסגרתו אך לא חשף את מלוא התמונה בקשר לכך; וכן בשים לב לכך שעיקר גידול הקטינים מוטל על כתפי האב ולכך השפעה על הזמן שהוא יכול להקדיש לעבודה; אני מעריכה כי הכנסתו או יכולת הכנסתו של האב היא בסך של כ- 10,500 ₪ נטו לחודש.

     

  25. כאמור, האב משלם שכר דירה בסך של 4,200 ₪ לחודש, וחלקו בהוצאה זו (60% נוכח הפסיקה לפיה חלקם של הקטינים הוא בשיעור של כ- 40%), הוא בסך של כ- 2,520 ₪ לחודש.

     

    מכאן, שהכנסתו הפנויה של האב לאחר תשלום מדור היא בסך של כ- 8,000 ₪ לחודש.

     

    יכולתה הכלכלית של האם:

     

  26. האם עובדת ב--- השייכת לבני משפחתה והיא גם מכהנת כדירקטורית בחברה המשפחתית. בכתב התביעה טענה האם שהיא משתכרת סך של כ- 13,700 ₪ נטו לחודש. האם טענה כי לפני תקופת הקורונה הרוויחה סך של כ- 16,000 ₪, אולם עקב המצב הקשה במשק הופחתה משכורתה. לכתב התביעה צרפה האם תלושי שכר מהם עולה שעד חודש פברואר 2020 השתכרה סך של כ- 16,000 ₪ נטו לחודש ומחודש מרץ 2020 השתכרה סך של כ- 13,700 ₪ נטו לחודש.

     

  27. בנוסף, לטענת האם בכתב התביעה, בחודש מרץ 2020 היא החלה לעסוק גם ב---, כעוסק פטור, ומעיסוק זה היא מרוויחה "כמה מאות שקלים בחודש, אם בכלל" (סעיף 15 לכתב התביעה; סעיף 17 לתצהיר עדותה הראשית). האם לא פרטה לעניין הכנסתה מ---, היקף עבודתה וגובה הכנסתה המדויק בחודשים שחלפו וממילא לא צרפה אסמכתא לתמיכה בטענה כאמור.

     

  28. על פי הרצאת הפרטים אשר צורפה לתצהיר עדותה הראשית, הכנסתה החודשית הממוצעת של האם בחודשים דצמבר 2019 עד נובמבר 2020 היתה בסך של כ- 14,500 ₪ נטו.

     

  29. כאמור, לטענת האב, האם ואמה הפחיתו באופן מלאכותי את הכנסתה של האם לצורך ההליך המשפטי. בחקירתה הנגדית העידה האם שהמשכורת שלה ירדה בגלל משבר הקורונה ועוד לפני שהחלו ההליכים המשפטיים, ולשיטתה עובדה זו סותרת את הטענה שהכנסתה ירדה לשם ההליכים המשפטיים. אולם, משכורתה של האם פחתה בחודש מרץ 2020, כאשר הליך יישוב הסכסוך נפתח עוד בחודש ספטמבר 2019. אמנם בחודש מרץ לא היו הליכים משפטיים תלויים ועומדים, אולם הצדדים כבר היו מסוכסכים. כמו כן, רק חודשים ספורים לאחר מכן, בחודש אוגוסט 2020, הגישה האם תביעת מזונות. בנסיבות אלה ובשים לב לכך שהאם היא שנקטה בהליך בעניין מזונות הקטינים ולסמיכות הזמנים, הטענה שההפחתה במשכורת היתה לקראת ההליך המשפטי בעניין מזונות אינה משוללת היגיון כלל ועיקר.

     

  30. זאת ועוד, בחקירתה הנגדית העידה האם כי המשכורת של כל העובדים בעסק ירדה, ומכאן ביקשה ללמד שלא מדובר בפעולה לקראת ההליך המשפטי בעניין מזונות הקטינים. אולם, טענת האם בעניין זה לא נתמכה בכל אסמכתא אף שבקלות ניתן היה להביאה. כך למשל היה באפשרות האם להביא את אמה או את רואה החשבון של העסק לעדות. אמנם הנטל להוכיח את הטענה כי הכנסת האם בפועל אינה משקפת את יכולת הכנסתה וזו פחתה לרגל ההליך המשפטי מוטל על האב. אולם, בהתאם לכלל לפיו על כל אחד מבעלי הדין להוכיח את טענותיו, ומשעה שהאם טענה כי ההפחתה במשכורתה היתה חלק מהפחתה במשכורתם של כל העובדים בעסק, הרי שעליה להוכיח טענה זו. בהקשר לכך יש להזכיר את הכלל לפיו חזקה על בעל דין שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו. משעה שהאם לא הוכיחה כי ההפחתה בהכנסתה היתה חלק מהפחתה בשכרם של כלל העובדים בעסק, איני מקבלת טענה זו.

     

  31. טענת האב כי ההפחתה בהכנסת האם נעשתה לצורך ההליך המשפטי נתמכה בעדותו של מר ד' אשר התגורר בשכנות לבעלי הדין והעיד מטעם האב כי "מצבה הכלכלי של [האם] הוא טוב מאוד. אני יודע זאת מ[האם]. למשפחתה בעלות על --- ועסקים נוספים, ומשפחתה מינתה אותה לחברת דירקטוריון. משפחתה של [האם] אמידה מאוד. לגבי החברות בדירקטוריון אני יודע זאת מ[האם] זה חלק מהשכר שלה או דרך להעביר לה תמיכה כלכלית" (סעיף 5.1 לתצהיר עדותו הראשית), וכן העיד כי "[האם] אמרה לי מפורשות שאם היא תיכנס להליכים עם [האב] אמא שלה תסייע לה ותוריד לה את השכר מלאכותית על מנת ש[האם] תוכל לקבל כסף מ[האב] לקראת הליכים נגדו" (סעיף 5.2 לתצהיר עדות ראשית). בחקירתו הנגדית העיד מר ד' שהאם סיפרה לו את הדברים האמורים בשתי הזדמנויות, פעם אחת בדירתה ב--- לפני כשנה וחצי ובפעם השנייה בחודש ספטמבר או אוקטובר 2020 בביתה ב---. העד תאר מתי והיכן נאמרו הדברים. בעדותו של מר ד' לא נפלו סתירות מהותיות והיא נמצאה אמינה בעיניי.

     

  32. מעבר לכל האמור לעיל, אף אילו היה מקום לקבל את גרסת האם לפיה ההפחתה בהכנסתה לא נעשתה לצורך ההליך המשפטי אלא היא נובעת ממשבר הקורונה, הרי שמדובר בהפחתה מוגבלת בזמן בלבד. ראו בהקשר לכך טענת האם ביחס למצבו הכלכלי של האב, לפיה לאור דעיכת המגפה אין ספק שהאב ישוב לעבוד כמורה במשרה מלאה.

     

  33. נוכח כל המפורט לעיל, אני מעריכה את הכנסת האם או יכולת הכנסתה לצורך תשלום מזונות בסך של 16,000 ₪ לחודש.

     

  34. אשר לטענת האם כי נגרם לה הפסד כלכלי נוכח המרחק בין מקום מגוריה למקום מגורי הקטינים בשלו היא מפסידה שעות עבודה בימי השהות של הקטינים עמה ויש לה הוצאות דלק מרובות, אל מול כך יש להביא בחשבון שרוב רובו של גידול הקטינים מוטל על שכם האב. בעוד על האם לנסוע מהישוב --- לעיר --- יום אחד באמצע השבוע וכן ביום שישי פעם בשבועיים, בשאר הזמן על האב להיות זמין לילדים ולצרכיהם לרבות במקרי חירום או באירועים לא צפויים. גם לכך משמעות כלכלית. טענת האם להוצאות דלק מרובות לא נתמכה באסמכתא והיא לא הוכחה ומשכך אין להביאה בחשבון. יש לזכור כי מדובר סך הכל בשש נסיעות לכל כיוון בכל שבועיים.

     

  35. האם שוכרת בית ביישוב --- והיא משלמת שכר דירה בסך של 5,500 ₪ לחודש. צורף הסכם שכירות לכתב התביעה. חלקה של האם בהוצאות המדור (60%) הוא בסך של 3,300 ₪ לחודש.

     

    מכאן שהכנסתה הפנויה של האם היא בסך של 12,700 ₪ לחודש.

     

    חישוב הנשיאה בצרכי הקטינים:

     

  36. יחס זמני השהות: כ- 70% אצל האב – 30% אצל האם. יחס הכנסות: כ- 38% אב – 62% אם.

     

  37. הוצאות לא תלויות שהות: על האם לשלם לאב 1,300 ₪ לחודש (62% מתוך 2,100 ₪).

    הוצאות תלויות שהות: על האם לשאת ב- 1,240 לחודש (62% מתוך 2,000 ₪) ובפועל היא נושאת ב- 600 ₪ לחודש (30% מתוך 2,000 ₪) ומכאן שעליה לשלם לאב סך של 640 ₪ לחודש.

    מדור והחזקתו: הוצאות הקטינים בשני הבתים הם בסך של 4,440 ₪ לחודש. על האם לשאת בסך של כ- 2,750 ₪ לחודש והיא משלמת בפועל סך של 2,440 ₪ לחודש ומכאן שעליה לשלם לאב סך של כ- 315 ₪ לחודש.

    בהתאם, על האם לשלם לאב למזונותיהם השוטפים של הקטינים וחלקם בהוצאות המדור סך של 2,255 ₪ לחודש. בנוסף בהוצאות החינוך ובהוצאות הרפואה החריגות תשא האם ב- 60% והאב יישא ב- 40%.

     

  38. אשר על כן אני מורה כדלקמן:

     

    • האם תשלם לידי האב למזונות הקטינים וחלקם בהוצאות המדור והחזקתו סך של 2,255 ₪ לחודש.

       

    • הסכום האמור ישולם ב- 10 לכל חודש עבור אותו חודש, לחשבון בנק אשר את פרטיו ימסור האב לאם, יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן (המדד הבסיסי הוא המדד הידוע היום) ויעודכן אחת לשלושה חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע.

       

    • בנוסף ישאו ההורים לפי יחס 60% אם ו- 40% אב בהוצאות הרפואה החריגות של הקטינים אשר אינן מכוסות על ידי ביטוי הבריאות (לרבות טיפולי שיניים, משקפיים וטיפולים רגשיים). ככל שתהיה מחלוקת בשאלת נחיצות הוצאה לפי סעיף זה יפעלו ההורים לפי המלצת הרופא המטפל.

       

    • עוד ובנוסף ישאו ההורים לפי יחס 60% אם ו- 40% אב בהוצאות הבאות: תשלומים לבית הספר (לרבות וועד הורים), צהרון עד סיום כיתה ג', קייטנה בחופשת הקיץ בעלות ציבורית, שני חוגים בשנה בעלות ציבורית, הוצאות בתחילת שנה (רכישת ספרי לימוד, ציוד לימודי ותלבושת לבית הספר) וזאת לאחר ניכוי תשלומים המשולמים מכל גורם עבור הוצאות אלה, אבחונים ושיעורים פרטיים כאשר ככל שתתגלע מחלוקת בשאלת נחיצותם יפעלו הצדדים לפי המלצת המורה המחנך או יועצת בית הספר.

       

    • דמי המזונות ישולמו עבור התקופה שתחילתה ביום 1.7.2021 (נוכח המועד בו מלאו לקטינים שש שנים) ועד הגיע הקטינים לגיל 18 או סיום כיתה י"ב לפי המאוחר מביניהם. ממועד תום תקופת החיוב ועד סיום שירות צבאי חובה או שירות לאומי תשלם האם לידי האב שליש מדמי המזונות.

       

    • קצבת הילדים המשולמת מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האב בנוסף לדמי המזונות.

       

       

      המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

       

       

       

       

      ניתן היום, ט"ז אב תשפ"א, 25 יולי 2021, בהעדר הצדדים.

       

      Picture 1

       

       

       

       

       

       


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ