ארבעה אחים מסוכסכים ירשו שתי חברות. איך יחולקו המניות?

בית המשפט למשפחה קבע שכל אחד מהאחים יקבל 25% מהמניות. ערעור שהגיש אחד האחים התקבל ונקבע שלנוכח היריבות הקשה בינו לבין יתר האחים עליהם לרכוש את חלקו ב-4.8 מיליון שקל

אם לארבעה נפטרה והותירה רכוש רב הכולל חברות נדל״ן. בין היורשים התעוררה מחלוקת בשאלה איך לחלק את החברות ביניהם לנוכח העובדה כי אחד מהם מסוכסך קשות עם יתר אחיו. בית המשפט למשפחה החליט לחלק את המניות בפועל. בית המשפט המחוזי קיבל לאחרונה ערעור שהגיש האח שבמיעוט וקבע כי אין מנוס מהפרדה מוחלטת בין הניצים, שלא היו מסוגלים להגיע להסכמה אפילו בנוגע לחלוקת אלבומי התמונות.

האם נפטרה ב-2013. בהתאם לצו ירושה ירשו ארבעת ילדיה את עיזבונה בחלקים שווים.

בין האחים קיים סכסוך ארוך שנים כיצד יש לחלק את נכסי העיזבון הכוללים מניות בשתי חברות המחזיקות נכסי נדל״ן מניבים. 

בית המשפט למשפחה קבע ב-2015 כי כל אחד מהיורשים יקבל רבע ממניות החברות ואלה יירשמו על שמו. 

אחד האחים, המסוכסך עם היתר, הגיש ערעור שהתקבל והתיק הוחזר לצורך מינוי מומחה שייקבע את שווי המניות.  

המומחה הציע שתי חלופות לחלוקת החברות. החלופה הראשונה הייתה חלוקה שוויונית בעין של כל המניות. חלופה זו תלויה בכך שיתקבלו בחברות החלטות שיגבילו את שכרו של אחד האחים כמנהל וייקבע מנגנון קשיח לחלוקת דיבידנדים על מנת למנוע את קיפוח התובע.  

חלופה שנייה, חלוקה ספציפית שתביא להפרדה מלאה בין היורשים ולפיה התובע יקבל סכום של 4.8 מיליון שקל וכל המניות של העיזבון בחברות ייוותרו אצל יתר האחים.

ואולם, בפסק הדין הורה בית המשפט שוב כי 25% מהמניות יירשמו על שם כל יורש. 

בערעור שהגיש על פסק הדין טען האח כי פסק הדין אינו תואם את הנחיות בית המשפט המחוזי בערעור הראשון ואת הסכמת הצדדים שיש לערוך ביניהם הפרדה מוחלטת בנכסים לאור הסכסוך החריף. 

הוא הדגיש כי השותפות הכפויה תביא להתמשכות ההליכים המשפטיים בכל הקשור לניהול החברות. ״הצדדים רבו אפילו על השאלה מה ייעשה בספר התורה ובאלבומי התמונות ששייכים לעיזבון כך שברור שיש לבצע הפרדה מוחלטת ברכוש״, כתב.

יתר האחים ביקשו לא להתערב בפסק הדין בין היתר כדי להימנע מחבויות מס ״אדירות״. 

מחלוקות בלתי פוסקות

השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את הערעור.

הוא כתב כי בית המשפט למשפחה בחר שלא לאמץ אף לא אחת משתי החלופות שהציע המומחה והוא שב על עמדתו כפי שנקבעה בפסק הדין הראשון, לפיה, יש לבצע חלוקה בעין של הנכסים.

עוד כתב השופט כי אין שום הצדקה להביא את הצדדים לניהול הליך משפטי חדש של פירוק שיתוף, דבר שיגזול מהם משאבים רבים ומיותרים, ולא לפרק את השיתוף כאן ועכשיו.

השופט הוסיף כי מאחר שהמשיבים לא קיבלו את ההחלטות שפורטו בחוות דעת המומחה במטרה למנוע את קיפוח המערער, האפשרות היחידה שנותרה על הפרק היא רכישת חלקו של המערער במזומן, בהתאם לסכום שקבע המומחה ובתוספת ריבית והצמדה.

הוא קבע כי ככל שהמשיבים לא ישלמו את חלקו של המשיב בתוך 90 יום, יוצאו כל מניות החברות למכירה בשוק החופשי למרבה במחיר.

המשיבים חויבו בהוצאות בסך 40,000 שקל.

השופטים שאול שוחט ועינת רביד הצטרפו לפסק הדין.

• ב״כ המערער: עו"ד יוסי אשכנזי ממשרד הרצוג פוקס נאמן ושות'
• ב״כ המשיבים: עו"ד עודד שטייף ממשרד שטייף עברון ושות

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין