במהלך ניסיון לצרף את עובדי "יהודה רשתות פלדה" לשורותיו נתקל הארגון בהפרעות בוטות מצד ההנהלה. באחרונה נפסקו לטובת הארגון פיצויים בסך 100,000 שקל.
באוגוסט 2016 הודיע ארגון העובדים "מען" לחברת "יהודה רשתות פלדה" המפעילה מספר מפעלים לייצור פלדה, כי הוא הארגון היציג בחברה לאחר שגייס לשורותיו יותר משליש מהעובדים.
הארגון ביקש לנהל מול ההנהלה משא ומתן קיבוצי היא סירבה, הכחישה את מעמדו כארגון יציג וטענה שהוא מפעיל לחץ ואיומים על העובדים. הארגון בתגובה הכריז על סכסוך עבודה והודיע על שביתה.
ההנהלה לא נותרה חייבת והפיצה מכתב בקרב העובדים המזהיר אותם שלא ישולם להם שכר בימי השביתה ושהיא זכאית לתבוע פיצויים מכל עובד ששבת. בהמשך ולאחר שהעובדים שבו לעבודה סדירה היא קיימה את הבטחתה וניכתה מהם שכר. בין לבין שלח מנהל המפעל המרכזי מכתב לעובדים בו הזהיר אותם לא להצטרף לארגון שכן "מדובר בחברה ערבית שמפנה את כספם לטרור".
בנסיבות אלה פנה הארגון לבית הדין לעבודה בבאר שבע וביקש שיוצהר שהוא הארגון היציג וכן שפעולות החברה הן פגיעה חמורה בחופש ההתארגנות המזכה אותו בפיצוי.
בבית הדין טען הארגון שהוא גייס מעל 123 עובדים ומאחר שהחברה מונה כ-300 עובדים יש לראות בו ארגון יציג.
הוא הוסיף שהתנהלות החברה נועדה לפגוע בצורה קשה ואנושה בזכות ההתארגנות של העובדים. מכתב ההנהלה לדבריו נועד להביע עמדה ברורה נגד הצטרפות לארגון. כמו כן, ניכוי השכר לא היה פרופורציונאלי ונועד לזרוע ייאוש בקרב עובדי המפעלים קשיי היום. לבסוף, המכתב שנשלח מטעם מנהל המפעל היה זרוע שקרים ונועד אך ורק להכפיש את שמו של הארגון ולהניא עובדים מלהצטרף אליו.
החברה טענה בתגובה שמספר העובדים שהצטרפו לארגון נמוך בהרבה. לדבריה, 15 עובדים שלחו מכתבי ביטול ועובדים נוספים הוחתמו על טפסי ההצטרפות מבלי שהיו מודעים על מה הם חותמים ובלי שהאג'נדה הפוליטית של הארגון הוצגה בפניהם. היא הוסיפה כי טפסי הצטרפות אחרים זויפו ואינם מייצגים את כוונתם האמיתית של העובדים.
עוד לדבריה, לא היה ניסיון או כוונה שיטתית לפגוע בחופש ההתארגנות. לטענתה, לא בוצעה הפחתת שכר אלא רק הפחתת הפרמיה לה היו זכאים העובדים לולא נעדרו. כמו כן, מכתב המנהל נשלח על דעתו האישית והוא ננזף. באשר למכתב ההנהלה הראשית, זה נשלח מאחר שהעובדים לא היו מודעים לכך שהשביתה תפגע בשכרם.
עמדה שלילית
השופט צבי פרנקל מבית הדין לעבודה בבאר שבע קיבל את טענת הארגון בעניין היציגות ומצא כי הצליח להוכיח ש-106 עובדים הצטרפו לשורותיו.
גם טענות הארגון ביחס לפגיעה בחופש ההתארגנות התקבלו במלואן. בהתייחס למכתב מנהל המפעל ציין השופט שמדובר באמירות של דמות בכירה בשלבים הראשונים והרגישים של ההתארגנות. מנגד לדבריו, ההנהלה התנערה מדבריו ונזפה בו כך שסכום הפיצוי הראוי הוא 30,000 שקל.
בגין ניכויי השכר פסק השופט פיצוי של 20,000 שקל וציין שמצד אחד הם לא היו סבירים אך מאידך בוצעו מהפרמיות של העובדים ולא מהשכר עצמו.
מכתב ההנהלה לדבריו היה הצעד הבוטה ביותר בו והוא מזכה בפיצוי של 50,000 שקל. לדבריו, במסגרת המכתב החברה הביעה עמדה שלילית ברורה בקשר לעצם ההתארגנות וכן ביחס לארגון ופעולותיו.
בסך הכל חויבה החברה לפצות את הארגון ב-100,000 שקל.
מאחר שמדובר בהליך קיבוצי, לא ניתן צו להוצאות.
- ב"כ הארגון: עו"ד מורן סבוראי, עו"ד אמיר בשה, עו"ד גלעד זבידה
- ב"כ החברה: עו"ד אורלי ג'רבי, עו"ד גליה קלינמן
עו"ד אלישר זקרי
עוסק/ת ב-
דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין