- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
חרף ספק לפגיעה מינית: אב לשתיים קיבל פטור מהמזונות
שתי הילדות, בגיל תיכון, ניתקו קשר עם האב. בדעת רוב הפנה בית הדין הרבני את המשפחה לטיפול וקבע שהאם תוכל לבקש פסיקת מזונות ככל שיחודש הקשר בין הבנות לבין האב
בבית הדין הרבני בירושלים נקבע לאחרונה כי אב לשתי ילדות קטינות לא ישלם מזונות מאחר שהן מסרבות לכל קשר עמו. האם טענה שהוא פגע בילדות מינית ונפשית אך הדיינים קבעו בדעת רוב שהטענה לא הוכחה באופן חד משמעית. עוד נקבע כי לנוכח הספק לא ניתן לסתור את טענות האב כי דין הילדות הוא כשל "בנות מרדניות" שאינן זכאיות לתשלום מזונות.
הצדדים התגרשו, ויש להם חמישה ילדים, מהם שתי הקטינות שאינן בקשר עם האב.
בתביעת מזונות שהגישה האם בפני הרכב הדיינים הרב מאיר פרימן, הרב דוד בירדוגו והרב יצחק רבינוביץ היא טענה כי האב אשם בריחוק הקיים בינו לבין הבנות, מאחר שפגע בהן מינית ונפשית.
האב טען מנגד כי הבנות מורדות, מרוחקות ממנו, ולפיכך אין לפסוק להן מזונות.
הדיינים שכתבו את דעת הרוב ציינו כי ברור שלבנות חוויה שלילית כלפי האב, אם כי לא ברור מהי הסיבה המדויקת לכך. ביחס לשאלה האם אכן התרחשה פגיעה מינית, כתבו הדיינים שאין בידי בית הדין את היכולת להכריע בשאלה האם האב פגע בבנותיו. זאת בהעדר ממצאים ברורים מברור של הרשויות המוסמכות, ומחוסר הוכחות קבילות בבית הדין שיש בכוחן להוכיח חד משמעית את הטענות.
לפיכך קבעו הדיינים שלא ניתן לחייב את האב במזונות הילדות. "מכח הספק לא ניתן לסתור את טענות האב על כך שלבנות דין של "בנות מרדניות" שאינן זכאיות לתשלום מזונות. העובדה שהבנות מסרבות לכל קשר עם האב הוכחה בבית הדין, מנגד לא ברור האם קיימת הצדקה לעמדת הבנות הנובעת מהתנהגות שלילית של האב. במצב האמור לא ניתן לחייב את האב במזונות הבנות", כתבו.
במקביל אישרו הדיינים את המלצות תסקיר הרווחה שלפיהן הקשר בין האב לבנות יושהה לצורך אבחונים וטיפול. הדיינים קבעו שבשלב הנוכחי לא יתקיימו הסדרי שהייה של הילדות עם האב ושהבנות יעברו אבחון פסיכו-דיאגנוסטי באמצעות מחלקת הרווחה. כמו כן הם מינו מומחית לטיפול במשפחה ולבחינת אפשרות חידוש הקשר בין הבנות לבין האב.
"ככל ויחודש הקשר של הבנות עם האב, האם תהיה רשאית להגיש בקשה לפסיקת מזונות", סיכמו הדיינים.
עמדות אותנטיות
הדיין שהיה במיעוט כתב כי בבית הדין התקבל תסקיר בו נכתב כי הבנות סיפרו למטפלות שלהן על פגיעה מינית של האב בהן. אחת הבנות אף אושפזה למשך חודש וחצי במחלקה פסיכיאטרית. נצפו אצל הבנות התנהגויות סיכוניות ומחשבות אובדניות ברמה גבוהה, והן עברו טיפול פסיכולוגי. הן הביעו חרדות מהמחשבה על מפגש עם האב, ולאור זאת הומלץ שלא ייפגשו עם האב אפילו במרכז קשר.
הדיין כתב שנראה כי הבנות משדרות עמדות אותנטיות שלהן והרושם הוא שהאב אשם בחוסר מסוגלותן לפגוש אותו. בנסיבות אלה לדבריו, נהוג לחייב את האב במזונות.
זאת ועוד, גם אם האב התנהג כלפי הבנות כראוי, מדובר בבנות שעוברות משבר נפשי כמפורט בתסקיר כך שלא ניתן לומר שהן נוהגות שלא כראוי כלפי האב.
בנסיבות אלה סבר הדיין כי יש לחייב את האב במזונות מינימליים.
בסופו של דבר נפסק כדעת הרוב כי האב לא יחויב במזונות והמשפחה תופנה לטיפול.
- ב"כ האישה: עו"ד חני נידם
- ב"כ האיש: עו"ד אלעד זמיר
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
