הפועל נפל אל קומה תחתונה יותר, ככל הנראה משום שלא היה מעקה בטיחות שיעצור אותו. השופטת על התנהלות חברת הבנייה: "מדובר בשיטת עבודה בלתי בטיחותית בעליל."
בית משפט השלום בנצרת קיבל את תביעתו של פועל בניין שנפגע בתאונת עבודה משנת 2012, והורה למעסיקתו ולמחזיקת הקרקע לשלם לו פיצויים בסך 236,000 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%.
השופטת עינב גולומב קבעה כי הנתבעות התרשלו בכך שלא סיפקו לפועל סביבת עבודה בטוחה, ואף לא הדריכו אותו על עבודה בגובה.
התובע נפגע לאחר שנפל מגובה של כ-6 מטרים, מהקומה השנייה של בניין שהיה בהקמה. לגרסתו, הנפילה התרחשה לאחר שהוא עלה על סולם A שעמד סמוך לפתח לא מגודר של קומה. כאשר הטה את גופו לצורך ביצוע העבודה, הסולם איבד יציבותו והתובע נפל ארצה יחד אתו.
התביעה הוגשה נגד מעסיקתו, חברת הבניין "סאמי נסאר", ונגד "מגדלי נצרת", בעלת הזכויות בקרקע, וכן נגד חברת הביטוח של שתיהן ("מנורה" ו"מגדל", בהתאמה).
בהיבט העובדתי ניטשו מספר מחלוקות למשל בנוגע למיקום הסולם, האם היה במצב סגור או פתוח, מי הציב אותו באותה נקודה, מאיזה גובה נפל התובע, והאם הקומה היתה מגודרת.
מעבר למחלוקות אלה, הנתבעת טענה בין היתר כי יש להטיל אשמה משמעותית על התובע, היות שפעל על דעת עצמו והציב את הסולם בסמוך לפתח.
דו"ח בטיחות חמור
השופטת גולומב הבהירה כי גרסת התובע היתה עקבית לאורך כל הדרך ונתמכה היטב בראיות שהוצגו, הן לגבי גובה הנפילה ומיקום הסולם.
בשאלה האם הקומה היתה מגודרת, השופטת דחתה את גרסת המעסיקה, בין היתר לנוכח חוות דעת ביקור פתע שנערך במקום (כשנה וחצי לאחר התאונה), שבה נמצאו ליקויי בטיחות חמורים שנמצאו באתר.
השופטת הבהירה כי אמנם לא מדובר בראייה ישירה לכך שלא היה מעקה, אולם הדבר מכרס במהימנות הנתבעת, שרק טענה באופן גורף וכוללני כי היא מקפידה על הצבת מעקות בטיחות.
בהקשר זה השופטת הפנתה לכך שהמעסיקה נמנעה מלזמן עובדים שנכחו במקום בזמן התאונה, למעט עדות בעל החברה שאמר "אני יכול להביא תמונות שיש מעקה", אך לא סיפק שום תמונה.
מעבר לכך השופטת הבהירה שגם אם היה מעקה כלשהו, הדבר אינו מבטל את רשלנות המעסיקה, שהרי צריך לשים מעקה שמונע נפילות ולא מעקה שרק מגדר או מסמן.
בהיבט המשפטי השופטת קבעה כי המעסיקה התרשלה וכשלה במספר אופנים. ראשית, בכך שלא גידרה את שולי הקומה וחשפה את העובדים לסכנה בלתי סבירה שניתן היה לצפות מראש. "מדובר בשיטת עבודה בלתי בטיחותית בעליל, המגדילה את הסיכון לנפילה."
התרשלות נוספת כאמור, נגעה לכך שהנתבעת לא סיפקה הדרכה מתאימה לעובדים, בפרט כאשר העבודה מבוצעת בגובה.
בתוך כך השופטת דחתה את הטענה בדבר אשמת התובע, היות שלא הוכח כי הוא זה שבחר להציב את הסולם במוסך לשולי רצפת הקומה. באופן כללי, השופטת הזכירה כי בכל הקשור לשמירה על בטיחות בעבודה, נטיית בתי המשפט היא להקל עם עובדים ולדקדק עם מעסיקים.
לאחר שניתחה את נזקיו, ואימצה את עמדות מומחים מטעם בית המשפט, השופטת העריכה את נזקי התובע ב-409,000 שקל בגין הפסדי שכר ופנסיה, פגיעה בכושר השתכרות, כאב וסבל והוצאות רפואיות. מסכום זה נוכו תגמולי ביטוח לאומי שקיבל התובע, בסך 173,000 שקל.
הפיצוי ישולם בהתאם לחלוקת שעליה הסכימו ארבע הנתבעות בינן לבין עצמן.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד חני בן שמחון
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין