קבוצת דיירים בדיור המוגן היוקרתי ביקשו להצהיר שהוראה בהסכמים מ-2010 לפיה לחברה יש שליטה מוחלטת על רישום ומחיקת הערות האזהרה על הדירות – בטלה. השופטת קבעה: הדיירים יכולים לרשום את ההערה עצמאית, אך אין סיבה לבטל את ההוראה לעניין המחיקה.
36 דיירים בדיור המוגן "מגדלי הים התיכון נורדיה" טענו כי ב-2010 הפקיד כל אחד מהם בידי החברה כ-2 מיליון שקל, בתמורה לזכות להשתמש ביחידת דיור ולקבל את השירותים הנלווים הנוספים שמציע הדיור המוגן. בנוסף נקבע כי הדיירים ישלמו דמי אחזקה חודשיים.
לייעוץ בתחום:
עורך דין חוזים
את סכום הפיקדון הם או יורשיהם אמורים לקבל חזרה, ללא ריבית, בתום ההסכם או עם מות הדייר.
הדיירים ציינו כי לפי ההסכם יש להם זכות לרשום הערת אזהרה על יחידת הדיור כדי להבטיח את זכותם לגור ביחידה ולקבל חזרה את הפיקדון. עם זאת, הוראה אחרת בהסכם קובעת כי על אף הערת האזהרה, החברה יכולה לעשות עסקאות ביחידת הדיור שלהם (כמו למכור או לשעבד אותן), בכפוף לכך שזכות השימוש שלהם ביחידה תישמר.
לדבריהם, בשל הוראה זו הרשם סירב לרשום הערת אזהרה לטובתם והם חויבו לקבל לשם כך את הסכמת החברה, ולכן הגישו את התביעה.
הדיירים טענו בנוסף כי החברה השאירה בידיה את השליטה המוחלטת על מחיקת הערות האזהרה, ונקבע כי היא יכולה לעשות כן על פי שיקול דעתה הבלעדי.
הדיירים התלוננו שהוראות אלה מסכנות את כספי הפיקדון שלהם, מגבילות את זכותם להשתמש ביחידת הדיור ומצמצמות את האפקטיביות של הערת האזהרה.
החברה טענה מנגד כי ההסכם כלל אינו מונע מהדיירים לרשום עצמאית את הערות האזהרה. כמו כן, ההוראה המאפשרת לה לעשות עסקאות בנכס אינה מקפחת, שכן היא כפופה לכך שזכות הדיירים להשתמש ביחידה תישמר.
בנוגע למחיקת ההערות, טענה החברה כי הדיירים חתמו על ההסכם לאחר משא ומתן עמם, ולא מדובר בתנאי מקפח. עם זאת, ולפנים משורת הדין, החברה הסכימה שימונה עורך דין משותף לטיפול במחיקת ההערות.
לא תלויים ברצונה הטוב
השופטת ד"ר דפנה אבניאלי מבית המשפט המחוזי בתל אביב ציינה כי על הדיירים לא חל "חוק הדיור המוגן", כיוון שנחקק ב-2012, אך ניתן להחיל על המקרה את "כוונת המחוקק" להגן על כספם של קשישים העוברים לדיור מוגן.
לדבריה, רישום הערת האזהרה נועד להגן הן על זכותם של הדיירים לגור ביחידה והן על זכותם או זכות יורשיהם לקבל את הפיקדון חזרה. זכות הדיירים לרשום הערה אינה תלויה ב"רצונה הטוב" של החברה, אלא בחוק המקרקעין עצמו, ולכן הרשם חייב לרשום את הערת האזהרה לטובתם.
הערת האזהרה מונעת ביצוע עסקאות בנכס ולכן אין כל משמעות להוראת ההסכם המתירה לחברה למכור או לשעבד את יחידות הדיור, קבעה השופטת.
עם זאת, השופטת קיבלה את עמדת החברה לעניין מחיקת הערות האזהרה. לדבריה, לשון ההסכם ברורה והדיירים לא הוכיחו כי חתימת ההסכם נכפתה עליהם.
השופטת הבהירה כי הקביעה שהמחיקה תיעשה על ידי החברה בלבד היא הגיונית לנוכח ריבוי הדיירים. בנוסף, ההסכם מבטיח שההערות לא תימחקנה אלא לאחר שיובטחו כספי הדיירים באמצעות מנגנון נאמנות.
לנוכח הסכמת החברה למנגנון משותף, קבעה השופטת כי הצדדים יוכלו למנות עורך דין לטפל במחיקת ההערות. השופטת הבהירה כי ביחס לרישום ההערות – הדיירים יכולים לרשום אותן עצמאית או באמצעות החברה, לפי בחירתם.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ המבקשים: עו"ד זאב וייס, עו"ד רונן בר אבן, עו"ד דנה מליכי חקמון
- ב"כ המשיבה: עו"ד דוד מושביץ, עו"ד דודי כהן, עו"ד מירי שאול בלס
* עורך דין יגאל קלדרון עוסק בדיני מקרקעין
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין